אתמול פורסם כי מוחמד ברכה סירב להיענות לבקשתו של האני ג'הווה, ראש המועצה בוקעתא שבגולן, לפעול להכרזה על הכפר בוקעתא כאחד מיישובי קו העימות. ברכה טען כי אין לסייע לכפר מאחר והוא שטח כבוש העתיד לחזור לסוריה.

אינני מסכים, כמובן, עם ברכה על כך שהכפר בוקעתא יועבר בשלב כלשהו לסוריה, אבל אני בהחלט מסכים איתו על העיקרון שאין להשקיע כספים במי שאינו עתיד להישאר איתנו במדינת ישראל, ולכן אני קורא לכנסת ישראל: עיצרו את העברת התקציבים לערבים.

מי שירצה להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, ומי שירצה לקבל את ריבונותה של מדינת ישראל על כל שטחיה, מוזמן להישאר פה ולחיות את חייו איתנו, אולם ידוע הרי שחלק גדול מאד של הערבים החיים בקירבנו (ואני נזהר מלכתוב "רוב" או "כל") אינם מקבלים את זכותה של מדינת ישראל להיות מדינה יהודית, ולכן הם גם לא ימשיכו לשבת איתנו, ובשלב כלשהו יצטרכו לקום ולחזור לשלל ארצותיהם הפזורות על פני הגלובוס.

ולכן צודק ברכה - למה להשקיע בתושבים זמניים?