ושוב אני מרגיש שיש לי הרבה מה לכתוב ואין לי את הזמן, אבל אני מרגיש שאסור להתעלם מזה: היום לפני 60 שנה התקיימה באו"ם ההצבעה בה הוחלט על חלוקת ארץ ישראל ועל הקמתה של מדינה יהודית.
מיד לאחר ההצבעה, ועוד בטרם הוקמה המדינה חצי שנה מאוחר יותר, הותקפה המדינה הקטנה שבדרך על ידי ערביי הארץ ואחיהם שבמדינות הסמוכות. באותם ימים הם לא ניסו להסוות את שאיפותיהם להשמיד אותנו, ולא סיפרו לנו על "שתי מדינות לשני עמים" או את שאר השקרים שהשמאל הישראלי אוהב לספר לנו אלא אמרו לנו את כל האמת - בהתרברות מסוימת - על כוונתם לנסות ולהשמיד אותנו באופן מוחלט, ולא "בשלבים".
מה שכן, גם היום, 60 שנה מאוחר יותר, החמאס דואג להזכיר לנו את השאיפה המקורית והנצחית של "שכנינו" הערבים להעיף אותנו לכל הרוחות - לא רק מיהודה, שומרון, ירושלים, או רצועת עזה, אלא גם מתל אביב, חיפה, או כל מקום שהוא על פני הכוכב הזה. וזה טוב, כי כשהאוייב שלך מנסה להרדים אותך על מנת לחסל אותך בקלות - זה טוב שיש "קולות רקע" שדואגים לשמור עליך ערני, לפחות קצת. 