המתנות שבדרך
היום היה משהו נחמד שגרם לי לחייך ולהרגיש טוב, קטן ככל שהמעשה הזה יהיה.
לקחתי טרמפ מהבסיס עם אחד מאנשים הקבע עד העיר שלי (אני במילואים) והאיש קבע הוריד אותי די רחוק מהתחנת אוטובוס.
איך שהתחלתי להתקרב ראיתי שהאוטובוס מתחיל לנסוע.
אני נמצא עם נעליים כבדות ותיק מנסה לרוץ אחריו.
הנהג קלט אותי ופשוט עצר באמצע צומת וחסם רכבים רק בשביל שאני אוכל לעלות - איזה נשמה :)
המתנות שבדרך
שיר שכתבתי לפני חודש וחצי חודשיים כשעוד גרתי ברמת גן
את האישה הכי יפה/נמרוד ארבל
את האישה הכי יפה
כבר אמרתי לך את זה, מזמן.
לא מדברים על זה, לא מדברים יותר על אהבה
מזמן.
מנסים לברוח, מנסים לשכוח, מנסים לראות אחד את
השנייה.
זמן זה כל מה שחסר, בשביל לראות אדם אחר, לתת
הזדמנויות חדשות.
אז בואי וניקח את השעון וננפץ על החלון, נשבור
אותו מהר!
לא הצלחתי אתך לשכוח, או ממך פשוט לברוח.
אני-רוצה-אותך
לא רציתי לוותר, לא רציתי אדם אחר.
אני-אוהב-אותך!
אז בואי ניתן עוד הזדמנות, ממש לא מעשה של שטות
אז-בואי-וניתן!
זמן זה כל מה שחסר, בשביל לראות אדם אחר, לתת
הזדמנויות חדשות.
אז בואי וניקח את השעון וננפץ על החלון, נשבור
אותו מהר!
מתישהו אני אקליט אותו כי הוא כבר מולחן
אה ויש עוד שיר אבל נשמר גם משהו לפוסטים הבאים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
