אתמול היו לי כאבי ראש חזקים שבקושי הצלחתי להרדם ורק אחרי שלקחתי משככי כאבים שקיבלתי לאחר העקירה (מרוכזים וחזקים מאוד) הצלחתי להרדם.

התעוררתי בסביבות 2 בלילה והיתה לי שיחה עם אורסולה.

אני מקווה שהשיחות שלנו עושות לה טוב כמו שאני מאמין שהן עושות לה טוב.

נרדמתי שוב בסביבות 3 והיו לי חלומות מוזרים.

הכי זכור מבינהם קשור לאקסית, לדנה.

-אני נמצא בטירה או בית אחוזה ענקי.

מסביבי מלא אנשים חסרי תווי פנים עם עיניים חלולות ובוהות והרגשה של פחד גואה בתוכי.

אני לא זוכר איך, אם התקשרו אלי או אחד מהחסרי פנים סיפר לי אבל הגיע לידעתי שדנה התאבדה.

מסתבר שהייתי בקומה עליונה כי התחלתי לרוץ במדרגות למטה עד שהגעתי לחדר עם עוד מהאנשים האלו, פסלים קודרים, גרגוילים כאלו, וארון מתים בקצה החדר על במה מאולתרת.

אני רץ לארון, מעיף אנשים בדרך ורואה שם את דנה, שוכבת רגועה ושלווה.

אני שולח יד ללטף את הפנים שלה והן קרות, אני נשכב על הארון בבכי מצמרר, לא מסוגל להזיז שום איבר בגוף.

האנשים מסביב בוהים בי במבטים חסרי הבעה, בעיניים חלולות.

פתאום אני רואה אקדח, לא זוכר אם זרוק לידי או על אחד מהאנשים, אני חוטף את האקדח ומפוצץ לעצמי את הראש מעל הארון כשהמחשבה האחרונה שלי היא:

"לא אכפת לי אם היא שונאת אותי, אני לא מסוגל לחיות בידיעה שהיא איננה, אני רוצה שיהיו לה חיים טובים, ואני אתן את שלי בשבילה."-

פה התעוררתי ולא הצלחתי לחזור לישון.

מוזר הא?