לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


ברוך הנכנס וברוך היוצא, אם אהבת מה שקראת ושמחת, כך שמחתי גם אני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

גם בחוץ וגם בפנים


בחופש הזה הרשתי לעצמי הרבה יותר מדי, שתיתי, לא לרמת השוכרה אבל שתיתי.

עישנתי וויד בכמויות וזה צבוע מצידי בזמן שאני מסטול לנסות לשכנע אחר ללכת לNA בזמן שיותר משבוע וחצי לא הייתי בפגישה אחת ולא קראתי ב"רק להיום".

להטיף על כנות ואמת וכשחבר שאל אותי אתמול אם אני מעשן ג'וינט ישר שיקרתי ואמרתי שלא למרות שידעתי טוב מאוד שכן.

להטיף על כמה זה לא טוב ולעשות את זה בעצמי.

צריך להתחיל מחדש, שוב. כבר אין לי כוח להתחיל מחדש, לאסוף את עצמי מחדש, לנקות את עצמי פיזית ונפשית מחדש, הכל מחדש.

הסערה בחוץ נותנת לי השקפה טובה על מה שקורה בפנים.

אז אני וקאיוקי התחלנו לדבר שוב :/ בצורה מוזרה למען האמת.

היא הועילה בטובה להגיד לי שיצאה עם מישהו מהעיר שלי ושזה לא הלך ועשתה לי עוד טובה בזה ששלחה לי תמונה מתנשקת עם החבר הנוכחי והעלתה לי ציפיות בזה שאמרה שהתגעגעה וחשבה עלי ואחרי כמה משפטים שלי "אל תגרום לי להצטער על החלטות שקיבלתי".

מה שהיה לי אליה דעך אבל לא נעלם ולדבר איתה קצת עכשיו עורר תחושות ישנות על ימים שהיא קראה לי "אהוב".

טענה שהניתוק שהגיע ממנה הוא לא ממשהו שעשיתי אלא מפחד, היא נבהלה ולא הכי הסבירה ממה.

כואב לי הראש, כואב לי הלב.

אני לא מצליח להרפות!

וההיא מנתניה, אני לא זוכר אפילו איך ולמה התחלנו לדבר אבל מהר מאוד זיהיתי אותה והיא יודעת להעמיד אותי במקום והיא כל כך יפה ולא הסתרתי לרגע מה שאני חושב עליה ופתאום אני רואה שהיא יוצאת עם מישהו.

לא אמור להפריע לי, היתה לי ההזדמנות ואני העדפתי משהו אחר, אני העדפתי ללכת לשיעור כי זה היה השיעור האחרון לקורס וגם ככה לא למדנו כמעט כלום.

הסיבה שהעדפתי ללכת לשיעור היתה כי פחדתי, בדרך כלל אני פוחד מפגישות ראשונות, זה סוג של או שהפנטזיה נכונה או שהאדם השני קרוב לפנטזיה או שהפנטזיה תשבר לגמרי. אוח למה אני לא מסוגל פשוט להרפות מהמחשבות ומהכעס וביקורת עצמית ושפיטה של הסביבה.

"גשם גשם משמיים כל היום טיפות המים" גם בחוץ וגם בפנים.

 



נכתב על ידי , 12/4/2015 08:31   בקטגוריות אומץ, גמילה, גשם, חורף, חלומות, יומן, כעסים, לילה, מחשבות, מכורים אנונימים, נרקומן, פחדים, פנאי, שאלות, תסכול, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לעזוב הכל


תם ונשלם עוד חלק בחיים. 

אני לא יודע איך לפנות אליה ועכשיו אני מפחד שהמצב שהיא נכנסה אליו היא באשמתי.

קאיוקי בטח שונאת אותי, חברה שלה בטל מתעבת אותי...

איך בערב אחד שאני אפילו לא שיכור ומגיע עם כוונהלתמוך ולעזור אני מגיע למצב שאני שוכב עם הבחורה ואז מרסק לה את העולם?

איך אני פוגע בלי לשים לב בכלל?

שוב הדימוי של מפלצת, תפלץ, אדם רע שכל מה שהוא עושה הוא רע, גם אם התכוון לטוב.

אולי אני צריך באמת להפסיק לנסות? אולי זה שאני מנסה זה מה שהורס?

אני כנראה לא בנוי ליחסים חברתיים...

שוקל להתבודד חוץ מעבודה כי חייבים.

נכתב על ידי , 8/1/2015 14:11   בקטגוריות אלימות, גועל נפש, גשם, חורף, חלומות, יומן, כעסים, לילה, מחשבות, נרקומן, סקס, עזיבה, עצוב, פחדים, פרידות, שאלות, שקט, שקט נפשי, תסכול, אהבה ויחסים, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סופ"ש ארוך


אז הייתי סופ"ש ארוך בצפון, במשגב עם ובקריית שמונה.

נסיעה ארוכה לשם באוטובוסים ובסוף מגיעים עייפים ומותשים אבל לא נורא.

טומס אספה אותי מהמרכזית אליה והכרתי את המשפחה. חבר'ה טובים ומשעשעים ביותר.

בארוחה המשפחתית נאלצתי לסרב לכוס היין שאבא שלה הציע לי הטענה הפשוטה והנכונה שאני לא שותה.

יצאנו בערב לאסוף את תהל ובפאב של הקיבוץ פגשנו את סש המהממת ואת חבר שלה.

החלטנו לרדת לבועה (פאב בכפר גילעדי) והיה מלא ערסים אז ויתרנו וחזרנו לפאב הקיבוצי.

היה נחמד ומשעשע וזו פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שיצאתי לפאב ואשכרה החזקתי את עצמי ולא שתיתי.

בשבת ירדתי לקרייה להפגש עם דימה והזבל התעורר שעתיים אחרי שכבר ירדתי לעיר והעיר הזו מתה בשבתות!

אין כלב ברחוב!

בסוף הוא התעורר (אחרי שזיינתי לחצי מהאיזור את השכל בהודעות על זה שמשעמם לי חחח)

ומאז הייתי אצלו.

הלכנו לחזרה של הלהקה שלו


הם מצויינים, מנגנים רגאיי מעולה.

 

למחרת פשוט ישבנו בבית, ראינו סרטים ונהננו מהיום החורפי בבית חח

והיום חזרתי הביתה בכוחות מחודשים!

 

ואלו ימים 4,5,6 ב-100 ימים מאושרים.

 

ועכשיו תמונות (ליותר תמונות יש לגשת לבלוג החיים בתמונות)










 

בנוסף, אני מחפש אנשים לפרוייקט "אל תגידו לי מי אני!"

לפרטים אתם מוזמנים לילחוץ על התמונה

ליצור קשר במייל:[email protected]

או בפייסבוק Nimrod Arbel

 

5 דברים שאני מודה עליהם(לא זה לא הצתבר בגלל שלא כתבתי כמה ימים!):

- על החברים הטובים

- על זה שאני בריא בגופי

- על כוח רצון שסוף סוף הייתי בפאב ויכולתי שלא לשתות או לא הרגשתי צורך

- על צילום שגורם לי להרגיש טוב

- על מוזיקה באוזניות שעזרה לי להעביר את הזמן בנסיעה :)

 

נכתב על ידי , 24/11/2014 21:16   בקטגוריות 100 ימים של אושר, אומץ, אושר, אוכל, בלוג צילום, גמילה, גשם, חורף, יומן, כלכלי, כסף, לילה, מוסיקה, מחשבות, מכורים אנונימים, מקצוע, נעים, עבודה, פייסבוק, צילום, קבוצות צילום, רגעי אושר, שמח, שמחה, שקט נפשי, שקט, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, סיפרותי, עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בוטל המשחק


אז בוטל האימון בגלל גשמים (אחרי שכבר הגענו לשם).

כאילו ניסינו להתאמן קצת אבל גם החשיך מהר (פאק חורף ושכנו שהשעון זז אחרונה) וגם התחיל גשם וזה פוגע בנשקים.

אז לא הצלחתי לצלם וגם הקטעי וידאו שצילמתי יצאו חשוכים מדי.

התקפלנו מהר אבל זה בסדר.... גם ככה יש לי נפילות מטורפות בהרגשה בלי שום סיבה מיוחדת, סתם ככה.

חושב על ללכת לטיפול דרך קופת חולים ואולי להוציא מרשם לקונצרטה שוב, קונצרטה עובדת אצלי בתור מייצב מצב רוח וזה אותו הדבר כמו ריטלין אבל ריטלין ממכר וקנצרטה לא.

יהיה בסדר, אני בטוח ובינתיים שומר על חיוך גם אם ביפנים אני מרגיש חרא.

אצל האנשים שאני מרגיש פתוח מספיק אני פורק.

 

אז סלפי שיצאתי בו ערבייה:


 

וחלזונות שנמצאו עושים את זממם באורגיה מטורפת:


 

נכתב על ידי , 1/11/2014 22:01   בקטגוריות RDND, אומנויות לחימה, אומץ, אושר, אייקידו, אימונים, גשם, חורף, יומן, לארפ, מוסיקה, משחקי תפקידים, פחדים, פנאי, רגעי אושר, שאלות, שקט נפשי, תסכול, אופטימי, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 36

תמונה




31,106
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להצורף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הצורף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)