יומני אלפוחרה

אתם יודעים, בשכונה שלי עובר וואדי, ואנשי השכונה חיים באחד משני צידי הוואדי.  בוואדי עצמו יש פארק יפהפה.

וכך אנשי השכונה חיים בצד הגדה שכאן או מעבר לגדה השנייה ששם.  ובספרדית:

הגדה שכאן נקראת Vega de Acá

והגדה ששם נקראת Vega de Allá

וכאן נכנס עניין תרבותי של דרום ספרד. האמת לא שייכת לשום צד.  לא לך שחי כאן ולא לשכנך הרחוק שחי לו מעבר לגדה השניה, זו ששם.  האמת מתקיימת באמצע.  בוואדי, בנהר, או בכל מקום באמצע שתבחרו.

וכך האמת שלי של יום כיפורים והמלחמה ההיא, לא נמצאת כאן ולא נמצאת שם.  היא תמיד כאילו מתפשרת בנהר, נוגעת ומלטפת הן את הגדה שכאן והן את זו ששם, וכל אחד סבור שהאמת לצידו היא.  אך באמת היא מוכלת בכל הנהר, כי הרי רק במקצתה היא נושקת לגדות.

וכך אני מעדיף להעביר את זכרונות המלחמה ההיא.  בתוך נהר הזכרונות שהם לאוו דווקא שוטפים את ביתי.

שתהיה לכולכם שנה נהדרת.

שנה שאור יקרות ישטוף אתכם.

שנה של שימחה עמוקה וחיבוקים  מכילים.

שנה טובה וגמר חתימה טובה

עוד תמונה של שקיעה, הפעם עם מבט להרים ולים.

נראה לי שאלה תמונות שמתאימות מאוד לימים האלה.