הלילה, מתישהו באשמורת אחרונה, פרצו לביתנו.
התעוררתי כרגיל מוקדם.
משהו היה שקט מידי.
הכלבים לא היו ליד המיטה.
מייד ראיתי שמכנסיי נעלמו (עם ארנק מכיל כל טוב הפלסטיק).
את רוזן מצאתי מונח מנמנם בסיבוב המדרגות.
את אריה במצב דומה, במרתף.
שניהם הורדמו איכשהו.
הם כבר ערים ושותים כל הזמן.
Paco בדרך עם משטרה.
רוזנה לא בבית.
עברה ניתוח מסובך בעיניה.
נסעה עם אחותה וחברתה הטובה.
כי אני קצת מנוטרל בימים האחרונים.
חי מאוד זריקות נגד כאבים.
אז הבוקר גם גזל בן הבליעל את שלוותי.
מרגיש כי הבית מזוהם.
מטונףףףף
ניפלש קודש הבית.
יותר ממטריד.
יותר ממרגיז.
יותר ממכעיס.
מרגיש כי אנסו את אהובתי הבית.
וגם אותי קצת
ברררררררררר 
כל השעה האחרונה אני מתלטף עם הכלבים.
מקנים לי שלווה החברים האלה.
גם המשהו השקט מבפנים מסייע.
אני מחייך 
אני מחייך 
אני מחייך 
אוטוסוגסטיה
הכל בסדר
הכל בסדר
הכל בסדר
אך עדיין מרגיז 
ועדיין עצוב 
מתחיל להירגע... 