לחפש משמעות בחיים. זה הפך להיות סוג של תחביב. ותהיות לגבי העתיד הלא נודע נמענות מלעזוב. האם לבחור במסלול העכברים? צבא מועדפת טיול גדול. עגלות בניויורק. פסיכומטרי ואז אוניברסיטה ? או בעצם לבחור בחיים אחרים אולי קצת רעבים ללחם.
אבל כל דבר ששווה להגיע אליו מחירו יהיה כבד והרעב ללחם לא יעלם. שום דבר לא קל בחיים האלה.
איך שלא אסתכל על זה. לא נולדתי עם כפית זהב בפה. כל דבר שהשגתי היה רק בעזרת אמונה ועבודה קשה. אז מה החלום האמיתי שלי? לשבת בתערוכות אופנה נחשבות במילנו, ניו יורק, פאריס, מוסקבה. ואז לחזור למשרד שלי ב vouge לתקתק במחשב את דעותי הנחרצות לגבי עיצובים של סטלה מקרטני. זאן פול גוטייה. דולצה החביב עליי.
ואז דעותי התפרסמו בגליון האלף ומשהו ואולי. יותר נכון בטוח ישפיעו על מישהו.
יש שגידו שאני נמשכת לזה כי אלו החיים הזוהרים אבל זה לא נכון.
זאת האהבה הבוערת שלי לאופנה ולמה שנכון עכשיו מבחינת העידן שהגענו אליו. אנחנו חיים במאה עם טכנולגיה ששולטת לנו בחיים ומסחריות שמכתיבה לנו מה נאכל מה נלבש ומה נראה בטלוויזיה.
אילו רציתי את חיי הזוהר הייתי שואפת להיות שחקנית זמרת דוגמנית אומנית ועוד ועוד או כולם ביחד.
אבל לא החלום שלי ראלי מספיק בשביל להשיגו. העניין הוא שצריך להציב מטרות ולרוץ אחריהן עד שהמטרות יכבשו על ידי. כל חלום יכול להפוך למציאות השאלה כמה אני מוכנה לעשות על מנת להגשים אותו?
כמה רחוק אני מוכנה ללכת?
משימות לעצמי:
1.להציב מטרות בחיים.
2.להשיג את המטרות.
3.לשנות את העיצוב של הבלוג.
קרינה ;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Karina~
