אמא של מתבגרים

אתם זוכרים את הפוסט הזה על מבקרי מסעדות?

בעקבותיו החלטתי להתחיל לכתוב ביקורות על המסעדות שאני מבקרת בהם, מנקודת המבט של אדם פשוט ולא מומחה למסעדות. כולי תקווה שעוד בלוגרים יצטרפו לפרויקט הזה וכך ייבצר מאגר של ביקורות על מסעדות בישרא. המסעדות יכולות להיות כשרות או לא כשרות (נא לציין אם כן או לא, תודה) ובכל מקום בארץ.

אני מציעה לתת לכל פוסט כזה קטגוריה בשם "ביקורת מסעדות" כך שבקלות יהיה אפשר לשלוף את כל הפוסטים בנושא לפי שם הקטגוריה. הביקורת הראשונה שלי תהיה על מסעדת שמיל במעבדה במתחם הרכבת הישנה בירושלים.

בימי ששי אנחנו לא עובדים וזאת הזדמנות להתפנק מדי פעם על ארוחת בוקר רגועה. הרבה מקומות מגישים ארוחות בוקר מורחבות, די סטנדרטיות והפעם בחרנו לאכול אצל "שמיל במעבדה". המסעדה,חלבית כשרה, נפתחה לפני שנתיים בערך והביקורות היו מלהיבות. נאמר לנו שצריך להזמין מקום מראש, גם בבוקר, כי המקום מאד פופולארי.

חברה לקחה אותנו לשם בפעם הראשונה לארוחת בוקר לפני שנה. המקום נחמד מאד, יש אווירה נעימה ורגועה, העיצוב יפה עם אח בוער במרכז המסעדה. ארוחת הבוקר היתה בסדר, אבל השירות היה מבולגן ולא מקצועי. משהו במקום לא זרם נכון.

בתור אלרגית לדברי חלב, התאכזבתי שלא היה להם חלב סויה לקפה והערתי על כך לבעל הבית במקום. לפני שנים היה נדיר למצוא חלב סויה בבתי קפה ובמסעדות, אבל בשנים האחרונות ברוב בתי הקפה כמו ארומה, קפה הלל ואפילו בפינת הקפה של עלית במכללה, אפשר למצוא חלב סויה.

לכן ציפיתי שבמסעדה כזאת תהיה מודעות לנושא. בעל הבית הגיב בצורה כל כך חיובית לדבריי  שהבנתי שהוא מתכוון להתייחס להערה שלי במלוא הרצינות ולהכניס חלב סויה למסעדה.

מאז לא אכלנו שם עוד פעם. במשך השנה שמעתי יותר ויותר ביקורות שליליות מאנשים שהתאכזבו מארוחות הערב במקום, במיוחד שהמחירים לא זולים.  אנשים שהתלהבו בהתחלה אמרו שחלה ירידה משמעותית באוכל, אבל שארוחות הבוקר עוד בסדר.

כך חזרנו לשמיל במעבדה ביום ששי בבוקר בפעם השניה בציפייה לחוויה נעימה וטעימה, אבל זה לא קרה. המקום פופולארי והיה די מלא. לא הזמנו מקום מראש, אבל מצאו לנו שולחן קטן ליד האח. כאשר אני אומרת שולחן קטן, אני מתכוונת לשולחן כל כך קטן שבקושי היה מקום להניח עליו את כל הכלים, דבר מעצבן כשלעצמו . אם יש דבר שאני לא אוהבת במסעדה זה הצורך לעשות תרגילי לוליינות עם כלים שבירים.

הזמנו ארוחת בוקר זוגית, זיס הזמין שקשוקה ואני חביתה עם עשבי תיבול. ארוחת הבוקר אמורה להגיע עם תוספות שונות, סלטים, ממרחים, גבינות, ריבה וזיתים ובסוף יוגורט עם פירות וגרנולה. הלחם לא היה טרי, אלא יבש וקר. החביתה הייתה שרופה, יבשה ולא טעימה.

השירות היה מבולבל ובלתי מקצועי לחלוטין. האוכל הגיע טיפין טיפין בלי שום סדר הגיוני.

את השתיה החמה הביאו מיד, לפני האוכל, כך שעד שהגישו לנו את האוכל, הקפה היה קר. במקומות רבים המלצרים שואלים אם רוצים את השתייה החמה עם הארוחה או בסוף. כאן פשוט הביאו אותה בלי לשאול שאלות וכאמור האוכל הגיע הרבה אחרי השתייה. את הביצים הגישו לפני שהביאו את הלחם, כך שלא היה עם מה לאכול אותם.

כאשר אמרנו שאנחנו לא אוכלים גבינות לא חשבו להציע לנו אלטרנטיבה אחרת. יתרה מזו, חלק מהדברים לא קיבלנו בכלל. כאשר בסוף הארוחה, אחרי שכבר פינו את הצלחות, שאלתי אם במקרה לא היינו אמורים לקבל גם זיתים וריבה המלצרית ענתה. "מה לא קיבלתם? אתם רוצים אותם עכשיו? ענינו שבשלב הזה של הארוחה אנחנו לא מעוניינים, תודה.

למרות שהסברתי כמה פעמים שאינני אוכלת דברי חלב, המלצרית הביאה לי את היוגורט עם הגרנולה. בשלב זה כבר הייתי כל כך מעוצבנת ששלחתי את המנה בחזרה וביקשתי את המנה בלי היוגורט, דהיינו פירות וגרנולה. היא חזרה רק עם פרי חתוך, בלי גרנולה. ראיתי שאין עם מי לדבר, אכלתי את הפרי שילמנו והלכנו הביתה. לשם אני לא חוזרת.

אה, כן, ואם זה מעניין אתכם לדעת, גם הפעם לא היה חלב סויה לקפה.

קישורים לכמה ביקורות על המסעדה.

שגיא כהן, חזון אחרית הימים - שמיל במעבדה מוכיחה שמסעדה ירושלמית כשרה יכולה להיות גם קולית לעילא.

מסעדת שמיל במעבדה בירושלים באתר המסעדות של ישראל rest

דניאל רוגוב, ניסוי מוצלח - "שמיל במעבדה" בירושלים תספק לכם חוויה שתרצו לחוות יותר מפעם אחת