אמא של מתבגרים

את הספר שעליו מבוסס הסרט נער החידות ממומביי קראתי מזמן והוא נמצא ברשימת הספרים המומלצים שלי ברשימות שבצד הבלוג. הסרט מבוסס על הספר בקווים כלליים ויש הבדלים רבים.
הסרט עשוי היטב, מותח ולא בכדי זכה באוסקר. היו בסרט כמה קטעים לא ברורים שאילו לא הייתי קוראת את הספר לא הייתי מבינה, אבל זאת נקודה זניחה בתמונה הכללית.

מציאות החיים של התושבים בהודו, כפי שהיא משתקפת בסרט, מזעזעת. מכיוון שמדובר בילדים, זה עוד יותר קשה לראות. אני מקווה שבעקבות ההצלחה של הסרט יהיה שינוי לטובה לפחות בתנאי החיים של אותם הילדים שהשתתפו בסרט.

בסרט גראן טורינו של קלינט איסטווד יש גם מציאות קשה. איסטווד משחק מכונאי רכב בגמלאות שחי בשכנות עם חבורות מהגרים מדרום-מזרח אסיה שהוא מתעב. הוא ממורמר על הפרצופים הזרים הסובבים אותו ועל כנופיות הנוער של בני המונג-יוצאי לאוס. בעיקר כואב לו שילדיו התרחקו ממנו ושאין לו שפה משותפת איתם. למרות שבהתחלה הוא אינו רוצה כל קשר עם שכניו, הנסיבות גורמות לו להתקרב אליהם. הוא מפתח יחסי ידידות מיוחדים עם בן המשפחה שגרה לידו, נער ביישן המנסה בכל כוחו לא להיגרר לכנופיית רחוב. החברות הזאת תשנה את חיי שניהם לעד.