אמא של מתבגרים

לשם שינוי הפורים הזה לא ברחנו רחוק. אני לא חסידה גדולה של החג הזה ולכן משתדלת כבר שנים לנסוע לאילת ולחגוג את פורים על אש קטנה, כמו בשנה שעברה. השנה, מכל מני סיבות שלא אפרט כאן, נשארנו בירושלים ולהפתעתי היה חג מאד נחמד.

בליל פורים הלכתי לשמוע את קריאת המגילה בקהילת "שירה חדשה", מניין אורתודוקסי שוויוני. הקהילה משלבת מחויבות להלכה האורתודוקסית יחד עם פמיניזם, כדי לתת גם לקול הנשי ביטוי בבית הכנסת. קריאת המגילה נעשתה על ידי נשים וגברים לסירוגין, 3 נשים ו-2 גברים התחלקו בקריאה. אני מוכרחה להגיד שהרעיון מאד מצא חן בעיני, למרות שהביצוע היה קצת חלש, מכיוון שהקולות הנשיים לא היו מספיק חזקים. זאת הייתה חוויה מעניינת עבורי ומאד מתאימה לרוח ה"ונהפוכו" של פורים.

היינו מוזמנים אצל חברים לסעודת פורים, כך שלא היינו צריכה להכין כלום. מזג האוויר הנפלא קרא לצאת לטיול בטבע וזה אכן מה שעשינו, ביחד עם המוני בית ישראל. אחרי 36 שנים בארץ סוף סוף הגעתי לראות את הפריחה בגבעת התורמוסים בעמק האלה. היה ממש כיף. נהניתי מהפריחה המרהיבה,  מהאוויר הנקי ומעצם היותי בחוץ ולא בתוך מבנה סגור. לא היה לי כל כך קל לטפס עד למעלה, תזכורת לכושר גופני ירוד ומשקל יתר, אבל עוד יותר קשה היה לרדת בחזרה. מזל שבני היקר תמך בי לאורך כל הדרך.

היו הרבה פרחים על הגבעה, לא רק תורמוסים ושמחתי שהבאתי מצלמה. הנה כמה תמונות שצילמתי שם. תשימו לב למספר המכוניות החונות בכניסה, כמו שאתם רואים, לא היינו שם לבד.

סעודת פורים אצל החברים שלנו הייתה טעימה וכייפית. אין כמו לבלות זמן איכות עם חברים וותיקים וליהנות מההנאות הקטנות של החיים.