
ביום חמישי הלכנו לראות מופע שנקרא "ניחוח צרפתי". ערב שירים צרפתיים עם קטעי קישור וקטעים
מתוך הסרט על חייה של אדית פיאף. כמה חברות שלי התלהבו מהרעיון וגם אני, כנראה מטעמי נוסטלגיה, השתכנעתי שכדאי ללכת. סחבתי את זיס איתי.
מה אגיד לכם, היה חביב, לא יותר מזה. שרו שירים של ג'ק ברל, שרל אזנבור, ג'ורג' ברסנס, אדית פיאף,
ז'ילברט בקו, איב מונטאן, בקיצור כל השנסוניירים הצרפתים המפורסמים.
לא התלהבנו מהמופע, אולי לא לגמרי באשמת המבצעים, מכיוון שחלק מהזמרים ראינו בכבודם ובעצמם בהזדמנויות שונות בחוץ לארץ.
זכור לי במיוחד מופע של שרל אזנבור. שמענו אותו בבלגיה בזמן שהיינו שם בביקור משפחתי.
אזנבור נתן מופע מוקפד, מהנה, עם מיטב השירים החדשים שלו.
אחרי שהוא סיים את המופע הרשמי הוא פנה לקהל ואמר: "אני סיימתי את המופע, מי שרוצה ללכת,
לילה טוב, אבל מי שרוצה להישאר ולשמוע אותי שר מוזמן לעשות זאת". כמובן שאנחנו נשארנו.
הוא ביקש סליחה רגע וירד מהבמה. הוא חזר אחרי כמה דקות, בלי ז'קט ועניבה, עם כוס ובקבוק יין,
התיישב על הבמה ואז נתן מופע! הוא שר את כל השירים המוכרים והכי יפים שלו.
עד כמה שזכור לי הוא המשיך לשיר לא מעט זמן, כמה בדיוק אינני זוכרת, אבל את המופע הזה לעולם
לא אשכח.