לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמא של מתבגרים


חיים על רכבת הרים בתור אמא ל-2 מתבגרים וספרנית שעובדת בעיקר עם מחשבים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2007

שרים קרליבך מדור לדור


שלמה קרליבך

מי שלא מבין את המושג "נוסטלגיה" היה צריך להיות נוכח במוצאי שבת "נחמו" - 28.7.07  "במרכז למורשת בגין" איפה שהתקיים מופע הנקרא "שרים קרליבך מדור לדור".

המופע התקיים בחסות עיריית ירושלים, המחלקה למורשת ישראל.

 

השתתפו הזמר חזקי סופר ותזמורתו, הכליזמר משה (מוסא) ברלין בליווי בתו ונדב לוברבום, נער

עם קול מדהים בהופעת בכורה.

 

המופע, שהיה אמור להתחיל בשעה 21:45 , התחיל כ- 3/4 שעה באיחור ונמשך עד שעובדי

”מרכז מורשת בגין" גירשו אותנו אחרי חצות. אילו זה היה תלוי בזמרים ובקהל היינו נשארים

לשיר שם עד אור הבוקר, במיטב המסורת של ר' שלמה.

 

הזמר הראשי היה חזקי סופר -בחור צעיר ששר בקול ובאינטונאציות דומות מאד לשלמה קרליבך.

הוא שר משיריו של קרליבך וליווה את עצמו בגיטרה.

מוסא ברלין, נגן הקלרינט המפורסם, ניגן בליווי בתו אודהליה כמה קטעי מוזיקה מרהיבים.

לקראת הסוף הצטרף נדב לוברבום לשירה של חזקי סופר.

 

במשך המופע הקרינו קטעי וידאו נדירים מהופעותיו של שלמה קרליבך, מה שהוסיף רובד נוסף

מרגש לערב כולו.

 

בקהל נכחו הרבה אנשים בגילי, שזכו כמוני לשמוע ולראות את קרליבך בהופעותיו. יופי השירים

הזכיר לנו נשכחות ושטף אותנו בגל של נוסטלגיה לתקופה ההיא, שבה היינו צעירים, רעננים והרבה

יותר תמימים. ברגעים מסוימים היו לי ולעוד אנשים באולם דמעות בעיניים.

 

בקהל גם נכחו הרבה צעירים אשר הוקסמו גם הם ממנגינותיו של קרליבך. הקהל היה שותף פעיל

בערב, גם בשירה וגם בריקודים.

 

כוכב הערב היה ללא ספק קרליבך עצמו. הוא ייצג יהדות פתוחה, מקרבת עם הרבה שמחת חיים.

היה ברב שלמה המון אהבת ישראל וכל חייו הוא פעל למען קירוב נפשות.

 

מתוך האתר MOOMA:

 

"המלחין והזמר שלמה קרליבך שנודע גם בשם "הרבי המרקד", גדל בארצות הברית והלחין

שירים רבים, שנלקחו מהמקורות. קרליבך התפרסם בהופעותיו, בהן ליווה את עצמו בגיטרה

ורקד לקצב המוסיקה. קרליבך שילהב את הקהל  שהצטרף לשירה. שירו הראשון שהתפרסם

בארץ היה "והאר עינינו", שזכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר החסידי הראשון שנערך

בשנת תשל"א (1970)."

 

מורשתו, מנגינותיו וסיפוריו ממשיכים לרגש עד היום, כל כך הרבה שנים לאחר פטירתו.

כל מי שמתפעל מהעושר הקיים היום במוזיקה היהודית המודרנית חב חוב עצום לקרליבך, אבי

המוזיקה היהודית של ימינו.

 

למופע בתאריך זה, מוצ"ש "שבת נחמו" יש משמעות רבה מכיוון שר' שלמה קרליבך קיים את

הופעתו האחרונה במוצאי שבת נחמו תשנ"ג, כשלושה חודשים לפני פטירתו. הדיסק של המופע הזה נקרא 'על אלה אני בוכיה'.

 

יצאתי מהמופע עם שיר בלב ומוצפת זיכרונות. בהחלט ערב מרומם.

נכתב על ידי , 30/7/2007 23:21   בקטגוריות יהדות, מוזיקה, קרליבך  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-6/8/2007 14:50
 



העצה הטובה ביותר


מכיוון שאני כבר לא כל כך צעירה קיבלתי במשך חיי הרבה עצות, טובות, פחות טובות

ורעות. על הרעות אינני רוצה לכתוב.

 

לגבי הטובות, קשה לי לבחור איזה מהם הייתה הטובה ביותר. קשה גם להגיד שהערכתי

מספיק את כל העצות הטובות שקיבלתי בזמן שקיבלתי אותם.

 

חלק מהם נראו לי מאד סתמיים, מין קלישאות כאלה.

חלק נראו לי מגוחכים, במיוחד אלה שקיבלתי בתור צעירה מאנשים מבוגרים.

מחלק התעלמתי כי חשבתי שאותו אדם שנתן לי אותן לא מבין כלום מהחיים שלו.

 

הייתי יותר מדי צעירה להבין שחלק מהעצות שקיבלתי נבעו מחכמת חיים וניסיון.

רק כאשר התבגרתי והייתי מוכנה נפשית לקבל את העצה יכולתי להעריך אותה.

 

מסתבר, בראייה לאחור שאת העצות הכי טובות קיבלתי מאמי ז"ל.

כואב לי שהיא כבר לא בחיים ושאני לא יכולה להגיד לה כמה היא הייתה חכמה וכמה

היא צדקה בהרבה דברים שהיא אמרה לי.

 

רוב העצות שהיא נתנה לי נאמרו ביידיש, מבוססות בחלקן על חכמת החיים שלה

וחלקן על פתגמים ואמרות מזרח-אירופאים שהיא עצמה שמעה בביתה.

 

לפעמים היא לא הייתה אומרת לי ישירות "כדאי שתעשי כך" או "אני מייעצת לך לעשות

את זה אחרת", אלא היא הייתה משתמשת בביטויים ביידיש ומסבירה אותם.

 

מקרה כזה זכור לי מלפני 18 שנה ומלווה אותי עד היום.

הייתי עקרת בית מאד פדנטית ונקייה וכל לכלוך שהייתי רואה בבית הייתי ישר רצה לנקות.

ממש בית מרקחת. גם בעלי כזה ומנקה באותה מידה כמוני אם לא יותר.

 

כאשר בני נולד לא ראיתי שום סיבה להפסיק עם הנוהל הזה. עד שהקטנצ'יק התחיל לזחול.

הוא היה נוגע בידיים המלוכלכות שלו ברהיטים, בחלונות, בדלתות, במראות של הארונות

ובכל דבר שרק אפשר. אני כמו משוגעת הייתי רצה אחריו עם סמרטוט ביד ומנקה אחריו.

אין מה להגיד, זאת הייתה עבודה סיזיפית והייתי יוצאת מדעתי שלא לדבר על זה שהייתי

מתה מעייפות כי הילד היה מאד פעיל.

 

עד שיום אחד אמי באה לבקר, ראתה אותי רצה עם הסמרטוט ואמרה לי ביידיש:

"די מיסט ביליגער געבן" בתרגום: "את צריכה לתת/למכור יותר בזול".

הכוונה הייתה שאני צריכה להוריד את המחיר הגבוה שאני משלמת עבור רמת הניקיון בבית

שאני דורשת מעצמי ומכל המשפחה.

היא הוסיפה, תורידי את הרף אי אפשר להמשיך ככה.

 

קיבלתי את עצתה. אימצתי את הסיסמא:

 

"הבית שלי נקי מספיק בשביל שנהיה בריאים ומלוכלך מספיק בשביל שנהיה מאושרים"

 

וככה אנחנו חיים באושר עד עצם היום הזה.

 

פוסט זה שייך לפרויקט  הר העצה הטובה של חומות של תקווה

נכתב על ידי , 22/7/2007 19:48   בקטגוריות משפחה, אמא, אישי  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-2/8/2007 19:33
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 70




136,634
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , דת , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לביילע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ביילע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)