היוםכשהייתי אצל החבר, הגיעה אחיינת שלו. אני לא ממש מכירה אותה מספיק רק מסיפורים. אני אוהבת ילדים אבל לא בהכח כ"כ רגילה  ולא יודעת תמיד מה עושים, למרות שהשתלבתי איתו ושחקתי עם הילדה אספתי לה את השיער נסיתי לתת לה  קצת אוכל.

וראיתי איך הסבא וסבתא שלה( הוריו) אוהבים מאוד את הנכדה שלה ומתעסקים איתה בהמון אהבה.

רצו לי מחשבות ללא הרף אם אני אתחתן איתו , איך הם יקבלו ואם בכלל את העבודה שאני רוצה לאמץ.

איך הם יאהבו את הילד ? כמו אותה ואת שאר הנכדים שלהם? או אחרת כי זה "ילד זר" או שהם יבינו שזה מגיל ינקוט יחייה יחד איתי , יחד עם הבנזוג.. ואיתם .שזה נכד שלהם לכל דבר ,גם אם ה לא מהם.הוא נכד שלהם..

אני רוצה שהעניינים יעברו חלק..

 אני רוצה ללמוד לקבל את המחלה

שאולי בלעדיה הייתי מישהי אחרת?

שאולי בלעדיה? לא הייתי מי שאני היום?

לא יודעת...