לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבלוג שלי הבמה שלי ,המקום הסודי שלי , יומן באינטרנט . המקום שבו אפשר להקליד את מה שאני מרגישה ,לפרוק את הכל. התרפיה הזאת משחררת אותי ועושה לי יותר טוב .

Avatarכינוי:  engel1

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2012

MRI


אתה רואה אותי דרך  -אתה מראה לי את הדרך
  בכל פעם שאני חושש  בכל פעם שאני חוששת
  עם זאת רחוק    גם אם זה רחוק 
  לנצח לנחם אותי  תמיד תנחם אותי
 


You see me through
Whenever I'm afraid
However far away
Forever comfort me


 

*אני אחרי זה ... אני שומעת את המוסיקה שאני אוהבת .. הייתי חייבת ללכת קצת למחשב לפני השינה ..

להרגיש שאני זכיתי לעשות את הדברים שאני אוהבת לפני השינה.. זה מספק אותי בתחושה נעימה ורוגועה..

 

*בזמן הבדיקה הכנסתי את עצמי לעולם שעושה לי טוב ונעים , נזכרתי בשלל של דברים

שאני חושת שהייתי חצי רדומה והעפעפים זזו או לא יודעת.. כי הרופא טען שזזתי..למרות שלא עשיתי שום תזוזה.

מאוד עזר לי להכינס לעולם משלי ולהכניס לזיכרון שלי וממינו לפלוט מראות יפים ומסרטים ואמירות שעושות לי טוב בלב 

 

*הייתי "עצבנית" בבוקר אך הצלחתי להרגיעה את עצמי במהלך העבודה.. הרבה תעסוקה עושה טוב.

אך עדיין שאני כותבת אני מרגישה צמרמורת כזאת בנפש ובלב.. אני אחרי זה ועדיין מפוחדת מעט.

החבר שלי היה איתי כל הכבוד לו על כל המשירות דאגה ואהבה ושהוא שמר עליי..

 

אמרתי לו שיש לי הרגשה שנכנסים לשם, יגדו לי שצריך לשים לי עירוי .

..

ואני נסיתי לדבר עם הרופא ולהסביר לו ...והוא אמר לי אל דאה נהיה עדיניים ושמו אותי במיטה באמצע החיים

עם מחיצה בשנייה שנשכבתי התפרקתי עם בכי ... כשהלכתי להכנה לבדיקה הלב שלי רעד נראה לי שפעימות הלב שלו היו כ"כ חזקות שהרגשתי אותן ואף שמעתי ..מרב פחד. את פעימות ליבי..אני מניחה שהכי היה מרב פחד עז.. מרב חוסר עונים ,מרב פחד שיכאב, מרב פחד מהבדיקה. בכי שלא הצלחתי "לנצח" את בקשתי.בכי שאני עכשיו חסרת אונים.ואני אוהבת בדרך כלל ככל שניתן להיות בשליטה ...  לא להרגיש את החלשה "המסכנה" לדעת שאני חזקה..שאני יכולה להיות בראיה ככל שאפשר.. 

 

אבל, גם אני לפעמים חלשה וצריכה לנוח קצת ושיהו לצידי וישמרו עליי .שיגדו לי שהכל יהיה בסדר..

שיקשיבו לי שיאהבו אותי ..

 

גם אם עכשיו קצת מפחיד או כואב.. שומרים עליי .תמיד נמצאים איתי. 

 

עברתי בגבורה  

עכשיו שלב ההמתנה

"לגזר הדין"

כלומר מה יעשו ומה הרופא יחליט להגיד לי....

 

 

 

נכתב על ידי engel1 , 16/10/2012 23:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



26,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לengel1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על engel1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)