כשעזבת, גיליתי שלבך עשוי זכוכית
בעינייך נותרו עוד סימנים שבכית
כשעזבת, עמדתי בפנים חתומות
לבי היה עשוי פלדה, סביבו היו חומות
הגיטרה המשיכה לנגן כרגיל
חיפשתי למלא חלל, ביקשתי להכיל
וכמו פאזל, שום דבר לא התאים, לא התמקם
ניסיתי חזק, בכוח, עד שהתעקם
פנים זרות חייכו לעברי, המגע היה אחר
עלו בראשי תמונות, מיאנתי להיזכר
כפרפר על כל פרח, ממהר, לא שבע
נמשך לאחד ספציפי,
לא יעזרו גם עוד מאה
מסע ארוך, מרוב תשוקה, לא נחים
אבל זה כמו למצוא שאריות בתוך פחים
פוסע עד אלייך, עייף, שבור מהדרך
מבט מתחנן בעיניי, כורע על הברך
קבלי אותי לזרועותייך, אהיה כל מה שתבקשי
אעשה פרצוף טפשי, אדגדג אם תתעקשי
אתגנב בשבילך לנאס"א, אדוג לך כוכבים
אקטוף תריסר של שושנים ונוותר על הרובים
הושיטי את ידך, האמיני בי, בעיניים עצומות
את רואה את הפטיש? שברתי בו את יתר החומות
בניתי לך שער, יש רק מפתח אחד
אם רק תאמיני בי,
אם רק תושיטי יד...

מוקדש לאחת שלי @
אני חוזר לאט לאט ובמתכונת מצומצמת לכתוב שירים
למי שמעוניין, מתוך חוויות אישיות, להעביר מסר בצורת שיר או/ו להביע רגש
מסויים שאתם לא מצליחים לבד.
אנונימיות מובטחת.
אני לא מבקש תמורה כספית לכך,
רק הערכה ועזרה בקידום הבלוג דרככם [לייק, שיתוף וכו']
המייל שלי לבקשות [email protected]
אה כן, ד"א, מה דעתכם על השיר? 