אף שאינני דתי, התקופה הזו שבין ראש השנה ליום כיפור, מביאה גם אותי להרהורים. לעיתים אני תוהה לגבי אהבה. האם כשאני אוהב, אני באמת אוהב, או שרק אוהב לאהוב או אוהב להתאהב? ע"ע דותן...
השבוע גם שלחתי לדותן מייל קצר. זה התחיל במחשבה לשלוח לו משהו עוקצני. משהו שיגרום לו לחשבון נפש על התנהגותו המחפירה כלפי, אבל אחרי שדיברתי על כך עם קלי שזרקה לי רעיון אחר, החלטתי לשנות כיוון ולכתוב לו משהו ללא טרוניה וללא משחקים על המצפון שכנראה אין לו. החלטתי לכתוב משהו שהוא מעין חשבון נפש מסכם עבורי, יותר מאשר עבורו. אני לא מאמין שהוא יגיב בכלל ואפילו אין לי מושג מתי יפתח את תיבת המייל הנשכחת ההיא שלו, אבל זה לא משנה. תמצתי את הכל לכמה משפטים קצרים ופשוטים ברוח עשרת ימי תשובה, כמו שאני מבין אותם:
"מצטער אם רציתי יותר ממה שיכולת לתת.
מצטער אם נתתי פחות ממה שהיית צריך.
לא מצטער על ההיכרות איתך, על הסקס הנפלא, על הרגש, על האהבה,
על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, כי המתוק היה שווה את הכל.
מאחל לך את כל הטוב שבעולם.
שנה טובה וגמר חתימה טובה."
בעשרת ימי תשובה האלה אין לי שום תשובות, רק הרבה סימני שאלה, וגם שיר. הפעם בחרתי שיר פשוט וקליל משנת 1976, שיא ימי הדיסקו. האזנה נעימה.
Tina Charles - I love to love