ברוך שפטרנו
לא נדרש הרבה כדי לזעזע את עולמי. רק בחור אחד הזוי שרגע אחד חשק בי מאוד והסקס איתו היה ממש מעולה ואפילו מדהים, אבל במשנהו התהפך והאכיל אותי סרטים שרק בעמל רב הצלחתי להתאושש מהם. בערך. אני מקווה שאפשר לומר עליו "ברוך שפטרנו" אבל יקח עוד כמה ימים או שבועות עד שאדע שהשארתי את הבחור ההזוי הזה מאחורי. סיפור רע שאני לא מעונין להרחיב עלי את היריעה, אני אפילו לא מעונין לספר מי הוא. רק רוצה לשכוח את הסיוט הזה כמה שיותר מהר ולהסביר למה שתקתי בזמן האחרון.
אנסה לזכור את מה שהיה טוב ולומר ברוך שפטרנו על איך שזה נגמר, ולכן אני מקדיש לו את השיר Good Riddance של Green Day משנת 1997:
תחזור תחזור
משהו לא טוב עובר גם על היזיז הכי טוב שלי, דני, 25, משהו שאני לא ממש יודע מה הוא, או אפילו באיזה תחום הוא. יום אחד אנחנו מנהלים שיחות חרמניות עוקצניות כהרגלנו ויום -יומיים אחר כך הוא כותב לי: "אני צריך קצת זמן לעצמי. עובר עלי משהו לא פשוט,אז אני מבקש שנקפיא לכמה ימים כדי שאני אוכל להירגע". סתם ולא פירש.
לא רציתי לחוץ או להציק, עניתי לו: "בסדר. בלי שם קשר לסקס, אם בא לך לדבר אז תרגיש חופשי." ודני הודה לי: "סבבה אחי, תודה. מצטער..."
אני סקרן בטירוף מה קורה לו, אני מת לדעת האם זה קשור למשהו מיני או רגשי, האם לעניני הנטיה המינית המודחקת עמוק בארון אצלו או שבכלל קשור לענינים אישיים אחרים לגמרי. אבל למרות שאנחנו מכירים כבר שנה וחצי, אני לא יכול ממש לשאול כי הקשר ביננו לדעתו הוא רק סקס. סקס טוב, סקס מצויין אפילו, מלווה בשיחות עם הומור וחידודים, אבל כפי שדני הגדיר את זה "ללא קשר רגשי". ככה זה עובד בשבילו ואין לי מה לעשות כדי לשנות את זה, אז אני נהנה ממה שיש.
למרות זאת, אחרי ארבעה ימים של שתיקה, שלחתי לו הודעה זהירה, שלא יחשוב שאני מחפש אותו רק כשאני חרמן: "היי דני, מה שלומך? נרגעו הענינים? (אני לא פנוי היום, רק מתעניין)". דני ענה: "ככה ככה. עדיין לא משהו, אבל נרגע לאט לאט."
לא יכולתי להסתפק בכך ומשהו מהאופי האמיתי שלי השתרבב לתשובה הזהירה שלי: "לא רוצה להשמע רגשני, אבל אכפת לי ממך. קבל חיבוק חיזוק, ואם בא לך תתקשר." דני לא התקשר, אך ענה: "תודה אחי. מחמם את הלב." אני רק יכול לקוות שזו לא היתה ציניות, אלא שהוא באמת התכוון לכך. אני גם מקווה שהענינים איתו יחזרו לתקנם בהקדם. שיחזור לחרמנות הקלילה והרגילה שלו. שיחזור להפגש איתי.
ולדני כמובן אני מקדיש את השיר "תחזור תחזור" של משינה משנת 1994, אחד השירים שאני הכי אוהב:
מלכודת דבש
שי הוא חמוד שחום נערי בן 30 וקצת והוא מתמיד והוא מחזר אחרי בלי הרף. לקח לו שלוש וחצי שנים להפגש איתי מהפעם הקודמת והוא חושש שאני שוב מתחמק ממנו. השבוע היתה לנו שיחה מחרמנת. סוג של חיזור פיתוי. כייף לי להיות הפעם בצד המחוזר ולא המחזר. שי נותן תחושה שהוא לא רק מתגעגע לזין שלי אלא אלי באופן כללי, וזה סבבה, אבל בסך הכל יש לו בן זוג, אז מה בעצם אני בשבילו? חרמנות בלבד? חמימות נעימה? זין גדול? ווטאבר.
חולה צומי כמוני נהנה בינתיים מתבשם מהחיזור-פיתוי הזה ונהנה מהמחמאות שהוא חולק לי פה ושם כמו: "אני אוהב להתמסר אילך היטב. אוהב את הגוף שלך. אתה אדם טוב וכלבבי. אני שולח לך חיבוק אמיתי. אם הייתי לידך עכשיו הייתי מלטף אותך ומחבק אותך. אני אוהב להיות איתך באריכות" וכו'. הוא מנסה לפתות אותי במלכודת הדבש שלו. במילים והבטחות לפינוק ארוך וטוב. אולי גם נפגש שוב מתי שהוא, כשהטיימינג יהיה נכון.
לשי אני מקדיש לו השיר Beatles - A taste of honey משנת 1963:
ציפיות לגאות...
אין לי מושג עוד איך יהיה איתו, אבל הבחור החדש הזה, אקרא לו שיר, 25, מסעיר את הפנטזיות שלי בזמן האחרון, לאו דווקא פנטזיות על סקס בלבד, אלא על היכרות חדשה ומבטיחה. מזמן לא היו לי שיחות ארוכות כל כך עם מישהו, לא רק באטרף, אלא גם בסקייפ ובטלפון. הוא לא יפה, אבל חמוד ובעל גוף רזה נערי וסקסי מאוד. אבל הדבר הכי מיוחד בו, מעבר לסקסיסטיות הבולטת שלו, זה הקול שלו.
יש לו קול שפשוט מחרמן אותי בצורה בלתי רגילה. קשה לי להסביר למה ומה, אבל זה מה שזה. קול שהוא לא גברי ולא נשי. רענן, רך ובעל אינטונאציה נעימה מאוד. בכלל הבחור ניחן בתבונה בריאה והשיחות איתו בטלפון זורמות בקלילות כייפית ומשעשעת. אני לא זוכר מתי נהניתי כל כך לדבר עם מישהו בטלפון כמו שאני נהנה לדבר איתו בזמן האחרון. עכשיו נותר רק לקוות שגם בפגישה האמיתית שלנו במציאות, תהיה כימיה טובה והענינים יזרמו כמו שאני אוהב.
אחרי תקופת שפל, אני מקווה שההיכרות עם שיר והמפגש איתו יהיו נקודת גאות חדשה. בינתיים זו רק תקווה שעוד לא עמדה במבחן, אבל אני מקווה שזה יהיה מסוג הציפיות שמתגשמות ולא מאלה שמתנפצות. האם יש כאן יזיז חדש ומוצלח באופק או שמא סטוץ חד פעמי? בקרוב אדע.
בהקשר לכך אני מקדיש לו את השיר The Tide Is High, במקור שיר של The Paragons משנת 1967, אבל אני מכיר אותו בגרסות של Blondie מ- 1980 וכן בגרסה החדשה יותר של Atomic Kitten משנת 2002 שאותה בחרתי להביא כאן: