פילבוקס

דני היה לכאורה הבחור הכי "בטוח". בחור עמוק בארון שאף אחד מסביבתו הקרובה, משפחתו וחבריו לא יודע עליו. מבחינתו של דני, אם מישהו יידע, זה הסוף עבורו. דני היה גם ממשפחה דתית. הוא עצמו אולי כבר לא היה דתי ממש, אבל הלך לשיעורי תורה פה ושם ולא ממש נפרד עד הסוף מההוויה הדתית. באיזה שהוא מקום, בחור שבא מההוויה הזאת גם נראה לי יותר בטוח. דני גם אהב את העובדה שאני נשוי. זה נתן לו מבחינתו מגננה מסוימת, כי לדבריו לא רצה להיות עם אנשים ששוחים עמוק בביצה ההומואית התל אביבית. אדם רגיל נשוי, מיין-סטרימי כזה, כפי שהייתי בעיניו היה משהו נוח עבורו. דני חיפש אנשים טובים שהוא יכול לסמוך עליהם, וראה בי אדם כזה. מהבחינה הזו, אולי אין לי מה לכעוס על השקרים שהוא מכר לי כי אני מכרתי לו לא פחות ואולי אף יותר. אמנם דני ידע שאני נפגש גם עם אחרים, אבל לא ידע את המידה וההיקף. אני מניח שאם היה יודע, היה מעיף אותי לכל הרוחות כבר מזמן, למרות שאמר לי לא פעם שהזיון איתי כל כך טוב לו, כל כך מעולה שכל פעם שנפגשים הוא מצטער שאנחנו לא נפגשים יותר.

דני, בארוניתו העמוקה, אמר לי כבר בתחילת הדרך כי מלבדי הוא נפגש עם עוד בחור קבוע אחד או שניים. אחרי כמה חודשים אמר שהפסיק להפגש עם אחרים, שאני מתאים לו ומספיק לו, למרות שהוא יודע שאני נפגש גם עם אחרים. אהבתי את זה שאני היחיד והמיוחד שלו. אהבתי את זה שאמר לי שכשהוא לא יכול להפגש איתי הוא לא מחפש זיונים אחרים כמו כל הומו טיפוסי, אלא מביא ביד וממשיך הלאה. באמת שהאמנתי בזה. אולי בשנת לימודיו הקודמת זה גם היה נכון, כי אז היה לו הרבה יותר זמן פנוי להפגש איתי בשעות שאני יכול. לעומת זאת בשנת לימודיו הנוכחית, לדני היה הרבה פחות זמן פנוי בשעות היום. כמעט שלא. אם הוא יכול היה להפגש זה היה בקושי פעם בחודש, ולפעמים אפילו פחות. הפגישות השנה קרו כמעט תמיד בשעות הערב או הלילה, בהן הרבה יותר קשה לי להתפנות, מה שגרם למפגשים ביננו להתרחק זה מזה יותר ויותר. מצד שני ראיתי במשך חודשים רבים דני אפילו לא נכנס לאטרף, אז לתומי חשבתי שהוא מסתפק רק בי. שכחתי שיש לו גם יזיזים מהעבר שהוא לא צריך את אטרף בשביל להפגש איתם. לא שאלתי כדי לא להשאל על ידו עם מי וכמה אני עצמי נפגש, רק הצטערתי שכל כך קשה לנו להפגש בתדירות יותר גבוהה.

כשדני החל לגלות פעילות מחודשת באטרף בחודשים האחרונים, הוא טען שהוא נכנס מדי פעם רק לבדוק הודעות ולענות. הוא גם אמר לי שבקושי יש לו זמן להפגש ובטח שלא להכיר בחורים חדשים. בגילי, הייתי צריך כבר מזמן לאבד את התמימות שלי, אבל מה לעשות שלא איבדתי אותה עדיין והאמנתי גם לזה. דני לא היה בן זוג שלי ולא חבר שלי, הוא לא חייב לי כלום, גם לא הסברים, אז לא יודע למה ציפיתי ממנו למשהו אחר מאשר רצון טבעי לגיוון בסקס. התמכרתי לרעיון שאני לא רק, אולי, הזיון הכי טוב שלו, אלא גם הזיון היחידי שלו. אפילו חשבתי לבוא ולומר לו שאולי נמצא איזו דרך שנוכל להפגש באופן קבוע כל שבוע. חשבתי לומר לו שאז, מצידי, אני לא צריך לא אטרף ולא בחורים אחרים, כי פשוט טוב לי בסקס איתו ואני לא צריך שום דבר אחר. חשבתי על זה ופינטזתי על זה, אבל לא אמרתי כלום כי ידעתי שזה לא ריאלי כל עוד הוא כזה עסוק בלימודים.

קשה לי להסביר מה היה כל כך טוב בסקס עם דני, אבל אנסה. אני מניח שזה מתחיל במראה הנערי הרזה מאוד שלו, שמעולם לא שבעתי ממנו. גם לישבן הקטן שלו היה חלק לא מבוטל בזה. באופן אבסורדי משהו, למרות שהוא חלק רק מהמותניים ומעלה ומאוד שעיר מהמתניים ומטה, זה אפילו הגביר את המשיכה שלי אליו, למרות שבעיקרון אני מעדיף בחורים חלקים. גם לעיני הירוקות היפות והצוחקות ולחוש ההומור וחדות לשונו היה חלק בכך. גם לנשיקותיו המתוקות מדבש ולמגע ידיו המרפרף שנעם לי מאוד. בסקס עצמו גם לאוראלי המדהים שהוא ידע לתת לי עמוק לגרון וגם לאופן שבו הוא נחדר על ידי. אצלי דני, בתחילת החדירה קצת קשה לו להפתח. עיניו עצומות ואני רואה את הקושי בו הוא משחיל את עצמו בהדרגה על הזין שלי, אבל אחר כך נפתח ונותן לי להשתולל בתוכו, נהנה מזה מאוד ומראה לי שהוא נהנה מזה בגניחותיו העמוקות של שמי המבוטא על ידו בערגה חרמנית כה עמוקה. בכל היכרויותי, אני לא זוכר בחור שנתן לי לעשות בסקס כל מה שאני רוצה, איך שאני רוצה וכמה שאני רוצה, כמו דני, ואף הראה לי שהוא נהנה מזה כל כך.

מי שקורא את כל התיאור הזה אולי יטעה לחשוב שהתאהבתי בו, אבל לא. זה לא קרה. זה גם לא יכול לקרות אצלי באופן חד צדדי. כדי שאתאהב במישהו אני חייב להרגיש שגם הוא מרגיש כלפי משהו, אחרת אני לא מתחיל לפסוע בארץ האהבה הזו. אז לא אהבתי אותו, אבל אהבתי בכל נימי גופי את הסקס המדהים איתו, ואת זה במיוחד כל כך קשה לי לאבד.

כמעט חודשיים עברו מאז פגישתי האחרונה עם דני. זה התחיל בשבועיים שלושה שבהם אני לא הייתי בראש לפגישות, אחרי הלילה המסוייט ההוא שהיה לי עם נאור. זה המשיך בלחץ של דני בלימודים ובבחינה חשובה מאוד שבשבועיים שלפני הבחינה הוא אמר לי שאין לו זמן להפגש והוא בקושי יוצא מהבית אלא רק לומד, אז חיכיתי. פה ושם המשכתי לנסות לפתות אותו לעשות איזו הפסקת סקס טובה ולחזור ללמוד. פה ושם ניסיתי לעורר את חרמנותו ולהביא אותו להזדיין איתי, אבל לא הצלחתי. בעצם אולי הצלחתי לעורר את חרמנותו, אבל מישהו אחר קצר את הפירות כשחרמנותו התעוררה, וזה מה שבעצם גמר את הסיפור שלנו, ותיכף אספר למה ואיך.

ספרתי את הימים עד הבחינה הגדולה ההיא של דני. כשניסיתי לפניה פה ושם לפתות אותו לפגישה וסורבתי, דני התמיד בחרמנותו כלפי במשפטים כמו: "לא לא די. אתה מדליק אותי וזה מוציא אותי מריכוז" או ביום אחר: "חחח... הייתי רוצה אבל אי אפשר", אבל בין לבין דני עשה את הטעות שלו שגמרה ביננו את הסיפור, לפחות לעת עתה.

כששלחתי לו הודעה אחרי הבחינה והוא לא הגיב קצת התפלאתי. כשהוא המשיך להתעלם, ולא עט עלי עם חרמנותו הכבושה, זה לא היה דני שאני מכיר. כשביקשתי ממנו להתקשר והוא ענה ש"מחר" או "לא כרגע", הייתי סבלני וחיכיתי. כשאחרי יום או יומיים הוא אמר שנדבר אחר הצהרים, שאלתי אם להכין גם תירוץ לפגישה בערב, אבל דני ענה באופן מוזר: "לא. אתה תבין כשנדבר". באותו רגע התחלתי לחשוש שקרה משהו, אך עדיין לא ידעתי מה. המתח התגבר כשהוא לא התקשר בסופו של דבר, אבל סימס לי: "אביב, אנחנו לא נוכל להיפגש בתקופה הקרובה. כשנדבר תבין למה" הדמיון שלי כבר התחיל להתפרע לאפשרויות כאלה ואחרות. אפילו הכנתי לעצמי רשימה מה אולי קרה, וזו היתה הרשימה:

1. הוא נפגש עם מישהו חדש הזדיין איתו בלי קונדום ועכשיו צריך לחכות. 

2. הוא הכיר מישהו חדש ולא יודע מה יהיה ובינתיים לא יכול להפגש.

3. התחיל לצאת עם איזו בחורה והוא חייב לשכוח מפיתויים גבריים בינתיים.

4. בעיות בלימודים. נכשל בבחינות. העתיד שלו בסכנה.

5. מצב בריאותי. STD?

6. סכנת אאוטינג. חושדים בו.

7. מצב משפחתי. מישהו נפטר? אבל?

לקח לדני עוד יומיים עד שהוא הצליח למצוא את ההזמנות לדבר איתי בטלפון, ואז הוא הטיל את הפצצה. דני סיפר לי באופן ישיר וגלוי שהוא עשה שטות גדולה. שלפני שבוע וחצי, בשעת לילה מאוחרת כשגברה עליו חרמנותו הוא נפגש והזדיין עם בחור בגילו. לא רק זה, אלא  שהוא אף הזדיין איתו בלי קונדום. דני סיפר לי שלפני הסקס הוא שאל את הבחור את הבחור אם הוא "נקי" והבחור אמר לו שכן. שהבחור נראה לו בחור טוב ורגיל, אבל אחרי ארבעה ימים הבחור סיפר לו שהוא נשא!!! התירוץ של הבחור היה שכשדני הסכים להזדיין יתו בלי קונדום הוא הניח שגם הוא נשא. תירוץ דבילי לאור שאלתו של דני אם הוא "נקי" ותירוץ דבילי גם כי נשאים לא יכולים להזדיין חופשי גם עם נשאים אחרים כי יש זנים שונים של נגיף ה- HIV ונשא עלול לגרום נזק בריאותי חמור גם לנשא אחר. כך או כך, דני סיפר שמיד לאחר שנודע לו, הוא ניגש לקבל טיפול מונע ושבחודש - חודשיים הקרובים הוא לוקח את הכדורים לטיפול המונע הזה, שהוא משהו לא ממש נעים וגורם לבחילות ועוד כל מיני תופעות לוואי. דני סיפר שהרופאים אמרו לו שהעובדה שהבחור הוא נשא מטופל, מפחיתה מאוד את סכנת ההדבקות אולי קרוב לאפס. הם גם ציינו שהעובדה שהבחור לא גמר בתוכו משפרת סיכויים שהוא לא נדבק. אבל קרוב לאפס זה לא אפס ולכן צריך את הטיפול המונע.

דני אמר שהשטות הגדולה שהוא עשה גרמה לו להבין שאי אפשר לסמוך על אף אחד. שעל השטות הזו הוא משלם עכשיו ביוקר, אבל בשום אופן לא רצה להעמיד גם אותי בסיכון ולכן היה ברור לו שלא יוכל להפגש איתי ושכמובן יספר לי על כל הענין. שאלתי את דני אם בכל התקופה שאנחנו מכירים הוא נפגש עם אחרים, ודני הודה שאכן נפגש, אבל רק עם יזיזים קבועים שמכיר מהעבר. ביקשתי שיאמר לי עם יד על הלב אם עשה סקס לא מוגן עם עוד מישהו לפני כן, והוא נשבע לי שלא. שרק עם הבחור הזה שעשה איתו את השטות הכל כך גדולה הזו לפני שבוע וחצי. דני גם אמר שבבי"ח מיד בדקו אותו ומצאו שהוא נקי, אבל כמובן שהבדיקה הזו משקפת את מצבו 7 שבועות לפני הבדיקה ולא את מצבו הנוכחי.

הודיתי לדני על גילוי הלב שלו ועל זה שאזר אומץ וסיפר לי על מה שקרה, כי זה לא דבר מובן מאליו. הרי הוא יכול היה להתחמק מפגישה איתי או לומר לי שסתם לא בא לו להפגש יותר וכך לעולם לא הייתי יודע, אך דני אמר שמבחינתו לא היתה שום אפשרות אחרת אלא לספר לי. אמרתי לו שאני מעריך אותו מאוד על כך. איחלתי לו שיעבור את הכל בשלום וביקשתי שיעדכן אותו מה קורה איתו. יהיה מה שיהיה, ברור לי שאף אם נחזור להפגש, זה כבר לעולם לא יחזור להיות מה שהיה, כי משהו נסדק ואולי נשבר באופן שבו אני רואה אותו. כמה חבל.

סוף הסיפור הותיר אותי עם טעם מריר מאוד בפה. כל ההתנהלות הזו של בחורים שלמרות שהם יודעים שהם נשאים, מקיימים מין לא מוגן עם בחורים (בתירוץ שאם בחור מקיים מין לא מוגן כנראה שגם הוא נשא) פשוט נראה לי מזעזע. מילא יש בחורים שאולי נשאים ולא מודעים לזה שהן נשאים וזה גרוע כשלעצמו, אבל מישהו שיודע ולמרות זאת עושה מין לא מוגן הוא סוג של רוצח. מזל שהוא בכלל סיפר לדני, אם כי עשה זאת רק אחרי ארבעה ימים. אני מחזיק אצבעות לדני שייצא מזה בשלום, אבל דברים כאלה מעוררים בי את החרטה שנכנסתי בכלל לכל הסיפור הזה של סקס עם בנים, רק שעכשיו כבר מאוחר מדי. אחרי שטעמתי את הטעם, אני כבר שבוי. מכור. אבוד...

הפעם החלטתי לסיים עם שני שירים, האחד לדני והשני לי.

הראשון מוקדש מעומק הזין לדני, שאולי הלך לי ללא שוב: Elton Jonh - Daniel, משנת 1973:

והשני מוקדש מעומק המוח לעצמי: יעל לוי - בלדה לנאיבית, משנת 1979: