פילבוקס

זו היתה שעת לילה מאוחרת והייתי בעבודה חרמן אש אחרי כמה ימים חסרי פעילות. חשבתי שאראה קצת פורנו ואפרוק את חרמנותי לבד. פה ושם נכנסתי לגריינדר אבל לא היה שום דבר מעניין עד שלפתע קיבלתי הודעה מאיזה נערון חתיך בן תשע עשרה. הוא היה קרוב מדי וקצת הפחיד שמשהו יסדק בדיסקרטיות העמוקה בארון שלי, אבל התחלנו לדבר. שלחתי לו כמה תמונות מחרמנות בלי פנים והוא שלח לי כמה תמונות שלו. טען שעמוק בארון ושאני יכול לסמוך עליו, אבל משהו בתמונות שלו נראה לי מוכר. לא, לא יתכן שזה גבע. אין מצב. הוא סתם בחור צעיר שדומה לו. ידעתי שאם זה הוא, אין מצב שניפגש. אמנם כבר זמן מה שמתי לב שמהילדון היפה, האחיין של גיסי, צמח בחור לתפארת, אבל אוי ואבוי לי אם הוא ידע שאני משחק גם במגרש של הבנים.

הסקרנות לא נתנה לי מנוח. תמונותיו של הצעיר החתיך הזה שמת לקבל את הזין שלי, הסעירו אותי. שאלתי אם הוא ממוקם בדירה ואמר לי שכן. הוא שאל אם אני נשוי וביקש שאשלח לו תמונת פנים וסירבתי לאור מצבי. שאלתי מה כתובתו והצעתי לו שאבוא אליו ויראה אם מתאים או לא. כשאמר את כתובתו נרגעתי קצת כי לפי מה שידעתי הוא לא גר שם וכנראה שהוא רק בחור שדומה לגבע. למרות זאת עדיין רציתי להזהר, שמא זה בכל זאת הוא וקבענו שהוא יחכה לי למטה בפתח הבנין.  תכננתי לעבור, לנסות לראות מי הוא בלי שהוא יראה אותי, ואז להחליט. הוא שאל אותי מה אני לובש, וליתר בטחון אמרתי לו משהו שונה ממה שבאמת לבשתי. ליתר בטחון גם החניתי את הרכב ברחוב אחר וצעדתי לכיוון הבנין.

כשהגעתי לשם וראיתי אותו, כבר היה מאוחר מדי, כי הוא גם ראה אותי וזיהה אותי. אוי ואבוי. זה אכן היה גבע. הופתעתי. ידעתי שהוא חייל בקרבי ויש לו איזו חברה כוסית עם ציצי גדולים ובין זה ובין לשחק במגרש של הגברים יש פער גדול מדי, במיוחד שאני גדול ממנו בשנים רבות. היה מאוחר להתחמק ממנו חשבתי במהירות על תירוץ. התקרבתי אליו, וראיתי שהוא עמד שם מחייך, יפה עד כאב, עם ג'וינט ביד. הוא קצת נבהל נראה לי שראיתי אותו עם הג'וינט וניסה להסתיר אותו מאחורי הגב, אבל אמרתי לו: "אהלן גבע, ג'וינט, אה?" צחקתי וגם חיבקתי אותו קלות, כי הרי אנחנו מכירים. הזין שלי שהיה מכווץ מפחד עד אותו שלב, החל להתעורר לתחיה.

"מה אתה עושה כאן?" הוא שאל ועניתי שבאתי מהעבודה והולך ברגל הביתה כי יש לי פנצ'ר ברכב ולא היה לי כוח להתעסק עם זה באמצע הלילה. "ומה אתה עושה כאן?" שאלתי. והוא ענה: "סתם, מחכה לחבר שהיה אמור להגיע ובינתיים נרגע קצת עם השאכטה." 

"וואלה, כייף לך, מעניין איך זה." אמרתי לו וכשהוא הבין שמעולם לא ניסיתי, אמר לי: "קח קצת, תראה איך זה. תשתחרר". צחקתי. "היה לי באמת יום קשה ואני צריך להשתחרר, תביא, ננסה. הגעתי לגיל שאפשר להתחיל, לא?" גבע חייך, אמר שאני הרבה אחרי הגיל שאפשר להתחיל, אבל אף פעם לא מאוחר והושיט לי את הג'וינט.

לקחתי שאיפה אחת והשתעלתי קצת כי אני לא רגיל לעשן, אז גבע טפח לי קלות על הגב, ואולי אפילו ליטף קצת. כנראה שהליטוף היה רק הדמיון שלי או משאלת לב, אבל זה השפיע לי עוד יותר על הזין שכבר עמד בטירוף. עד מהרה גבע שם לה לכך. במבוכה הסתובבתי הצידה והכנסתי את היד למכנסיים לסדר את הזין וגבע העיר: "חרמן, אה? עומד לך או משהו?". מלמלתי משהו על שבוע בלי סקס ואז כאילו התחרטתי שפלטתי את זה, אמרתי לו שישכח מזה כי זה לא לעניין לדבר איתו על זה בגילו. אבל משהו במבע של גבע החל להשתנות. "רז, אה" הוא אמר עם חיוך קל בזוית של הפה, ואני עשיתי את עצמי לא מבין שהוא משתמש בשם הבדוי שמסרתי לו בגריינדר, ואמרתי לו. "מי זה רז?".

"אני לא ילד, רוני, כבר מזמן לא ילד" אמר ולפתע נטל את ידי והניח אותה על התפיחה הבולטת במכנסיו ואז גם משך אותי אליו.  זה היה הזוי. אני בשנות הארבעים שלי צמוד לחייל החתיך הזה, הבן של גיסי שבפירוש מנסה לפתות אותי. "בוא נעלה. אני יודע שאתה רוצה את זה, ובטוח שבא לי זין עכשיו" הוא אמר.

"לעלות לאן?" אמרתי במקום לשלול את ההצעה הזו על הסף, אבל כשהזין עומד השכל עף אתם יודעים לאן. גבע ענה שהוא עושה בייביסיטר על הילד הקטן של אחותו הגדולה. רק אז נזכרתי שאחותו הגדולה אכן קנתה דירה שם בשכונה, אם כי לא ידעתי בדיוק איפה, עד לאותו רגע.

לא יכולתי לעצור את עצמי. עשיתי חשבון שיש פה איזה מאזן אימה. הוא גם בארון ובמשפחתו המסורתית הוא בטח לא ירצה שידעו עליו, אז הוא מנסה לגרום למצב שגם לי יהיה משהו להפסיד. שלא סתם אני במקרה הולך ברגל הביתה אלא שאני איתו, עושה מעשים שהשתיקה יפה להם הן במשפחתו והן במשפחתי. לקחתי עוד שאכטה והרגשתי מסוחרר קלות. מלמלתי שאני אף פעם לא... אבל גבע אמר קצת בזלזול: "כן, כן, הבנתי" ותמך בגופי המתנודד בידו האחת כשידו השניה משתחלת לתוך המכנסיים שלי ואחזת בזין החם והפועם שלי. "זה ממש לא עושה לך את זה, ממש..." וצחק.

הלכתי איתו. מה יכולתי לעשות כבר?  החרמנות הטריפה אותי, הג'וינט סיחרר אותי, והרכבת יצאה לדרך ואי אפשר היה לעצור אותה עוד. נכנסנו לדירה והוא מיד ירד על הברכיים, פתח לי את המכנסיים, שלף את הזין הזקור שלי מכלאו וירד עליו עם פיו החם והמתוק. הרגשתי שאני כמו בסרט. שזה לא אני באמת מתמסר לעינוג של הזין בתוך פיו החם של גבע שאותו אני מכיר מיום שנולד. "מתוק כמו דבש הוא אמר כשהוא מתענג על הפריקאם שהתחיל לטפטף לי בעוז מהזין.

גבע השתחל מתוך מכנסיו ותחתוניו והורדתי גם את שלי ואז רק ראיתי את ישבנו הקטן, השחום, השובב והכל כך מחרמן. ידעתי שאחרי הלילה הזה הכל יהיה שונה. "איזה זין, יא אללה איזה זין" אמר גבע כשאצבע משומנת שלי כבר מלטפת ומשמנת את ישבנו החם ואת החור הלוהט והמפתה שלו. גבע הרים את ראשו מהזין שלי, ואני התכופפתי אליו והתנשקנו. וואו, איזו נשיקה מרטיטה זו היתה. התיישבנו על הספה בסלון כשהוא עלי והמשכנו להתנשק ללא הרף. לשונו הארוכה חקרה את פי ולשוני הסתחררה סביה והעמיקה גם לתוך פיו, כשידי ממשיכה לעסות וללטף את הישבן המדהים שלו. ידעתי שעוד מעט הוא יהיה שלי. שעוד מעט אהיה בתוכו. לקחתי עוד ג'ל סיכה, מרחתי על הכלים שלנו, ותפסתי את שניהם יחד בתנועות ליטוף מחרמנות.

"לא, לא, אני עוד אגמור ככה" הוא אמר והחזיר את ידי ללטף לו את הישבן, כששנינו ממשיכים להתנשק. "אני רוצה לגמור רק כשתהיה בפנים" הוא הוסיף ואז כיוון את פתח ישבנו ההדוק אל הזין שלי והתחיל לאט לאט להתיישב עליו. "הוא גדול, זה קשה" אמר גבע אחרי שחצי זין כבר היה בתוכו ואז עצר ושלף עצמו החוצה. "גדול וכואב, אבל אני מת שתזיין אותי היום חזק. בוא נדליק עוד ג'וינט" הוא אמר ומשך אותי אחריו לחדר השינה.

גבע הדליק את הג'וינט ונשכב על המיטה. הוא נתן לי שאכטה שסיחררה אותי עוד קצת ואז ירדתי בעצמי על הזין החמוד והעומד בטירוף שלו, אבל גם את המציצות הלוהטות שלי הוא הפסיק אחרי כמה רגעים כדי לא לגמור ואז הסתובב על ארבע ואמר לי: "יאללה, בוא תדפוק אותי כבר". מרחתי עוד ג'ל סיכה והתחלתי לשחק לו עם הזין בחור, מכניס קצת את הכיפה ומרגיש את הלהט שהחור שלו רוצה לשאוב אותי פנימה. "תכנס לאט ואחר כך תפרק אותי בלי רחמים", הוסיף גבע כשאני מתחיל לפלס את דרכי פנימה, כשאני מפשק בידי את פלחי ישבנו הקטן.

התחושה לחדור לתוכו היתה משכרת. לא האמנתי שזה קורה. הוא נאנק קצת מכאב אבל כשעצרתי לרגע אמר לי להמשיך. אז חדרתי עד הסוף ממלא את ישבנו הקטן בזין השחום והחם שלי ומרגיש את החור שלו הדוק לי על הזין. התחלתי לזיין אותו בתנועות איטיות פנימה והחוצה. השיער הדליל מסביב לחור שלו חירמן אותי עוד יותר. זה היה חם אש. "תפרק אותי" הוא ביקש והתחלתי להגביר קצב. הפכתי אותו על הגב והרמתי את רגליו הדקות על הכתפיים שלי וחדרתי אליו עד הסוף. הוא גנח וביקש יותר חזק והמשכתי לטחון אותו יותר עמוק וחזק, כשהביצים שלי נוקשות על שלו והוא מתלהב מזה עוד יותר. כשהחל לפתע להשפריץ בלי לנגוע לעצמו בזין בכלל, הבנתי שעשיתי לו את זה בגדול.

ידעתי שאני רוצה עוד. לפני שיתחרט או יעצור כי בא על סיפוקו, הפכתי אותו על הבטן וחדרתי אליו שוב בבת אחת עד הסוף. הוא צרח קצת ואמר שאני קורע אותו. ידעתי שקשה לו יותר כי הוא כבר גמר, אבל לא רציתי לעצור. פמפמתי אותו בעצמה כשהוא צורח קלות ונאנק עמוקות עד שהוא התחנן שאגמור כבר כי הוא לא יודע כמה זמן יוכל להחזיק מעמד. "תמלא אותי בזרע החם שלך..." הוא ביקש ואז זה קרה. מטחים חזקים של זרע נורו מהזין הלוהט שלי לתוכו ממלאים אותו עוד ועוד.  

נראה לי שהוא קצת הופתע שאכן גמרתי בתוכו, למרות שביקש זאת, אבל אחרי שזה קרה הוא הוא הסתובב על הצד, כשאנחנו בכפיות, וביקש שאשאר בתוכו. נשארתי בתוכו והיה חם וטוב שם, במיוחד כשהוא התחיל להשחיל את עצמו על הזין החצי עומד שלי בתנועות קלות ועדינות כשהוא משחק לעצמו בזין. לאט לאט הזין שלי התעורר מחדש וגם תנועות הפמפום של ישבנו המשתפד לי על הזין בעוצמה גוברת, עזרו בכך.

"אני רוצה ממך עוד מנה" אמר לי גבע, מה שהלהיט אותי עוד יותר. גם תנועות ידו על הזין של עצמו הפכו להיות נמרצות יותר ויותר, אז אחזתי במותניו והתחלתי לעזור בפמפום הזה של ישבנו הקטן, השחום והחם. טחנתי אותו בעוצמה והוא התלהב, סובב את ראשו אלי והתנשקנו צרפתית חמה וטובה ואז הרגשתי שזה קורה. הזין שלי החליט כמו מעצמו לפלוט עוד ועוד זרע בישבנו המתוק. כשהוא הרגיש את החמימות הרטובה שלי בתוכו והבין שגמרתי, הוא הביא עוד ששניים שלושה שפשופים לזין והתחיל להשפריץ בטירוף, כשהחור שלו מתהדק על הזין שלי בתנועות הקצובות של גמירתו וסוחט ממני את הזרע עד הסוף.

התנשקנו שוב ויצאתי מתוכו בעדינות. הוא הסתובב אלי וירד אל הזין שלי לבלוע בהנאה את טיפות הזרע האחרונות שנטפו ממנו ואמר שגם הזרע שלי מתוק כדבש. טעמתי את פיו המתוק עם שרידי הזרע שלי ומצצתי אותו מתוכו. אכן דבש. באותו רגע רק חשבתי על כך שבעוד זמן קצר נשב יחד סביב שולחן החג, נטבול תפוח בדבש ונחשוב על מה שקרה בינינו בלילה ההזוי הזה.

ובשולי הדברים שתהיה שנה טובה ומתוקה לכל הקוראים עם כמה שירים מתוקים בדבש:

לפני שאני מוריד את המסך סופית על אלון, 29, הנשוי החתיך, כי היה לי קצת קשה לוותר כל כך מהר על בחור הורס כמוהו, החלטתי לעשות איתו פגישה נוספת לשיחה בלבד. רציתי להבין אם בעית ההתאמה המינית ביננו היא משהו אבוד או שניתן לפתרון עם קצת מאמץ מצידנו. רציתי לדעת אם אלון רק נדלק לי על התחת או שגם הזין שלי מלהיב אותו. אם הוא רק סובל בשקט כשאני חודר או שממש משתוקק לזה וחושק בזה. הייתי חייב לדעת שזה עושה לו את זה, ואם כן אולי שווה להתאמץ גם לתת לו את מה שהוא אוהב. את סקס החילופין הזה, את משחקי התפקידים שמדליקים אותו כל כך, להיות גם אקטיבי וגם פסיבי.

בשיחה עם אלון התברר לי הבעיה העיקרית ביננו איננה פיזית - טכנית, אלא הרבה יותר עמוקה. מסתבר כי אלון לא טרח להתעמק בנבכי ההגדרות של מה אני בדיוק מחפש בקשר כזה עם גבר נשוי. מבחינתו הספיק לו שאני נשוי בארון שמעונין בקשר דיסקרטי וגם מושך אותו וזהו. התברר לי שאלון חסום/אטום ריגשית מדי בשבילי.

אלון לא היה בראש שלי. הוא בא לחפש הרפתקאה ואילו אני באתי לחפש קשר הרבה יותר מקשר פיזי.  אני לא מחפש קשר עם גבר נשוי בשביל פתרון דיסקרטי לסקס בלבד, אלא מישהו שיהיה פתוח איתי לגבי חייו, שירגיש שיכול לדבר איתי על הכל, שיהיה שם בשבילי ואהיה שם בשבילו ברגעי עצב ושמחה, ידיד/חבר אמיתי בעולם המפוצל הזה בו שנינו מנהלים את חיינו כגברים נשואים חובבי גברים. חיפשת נפש תאומה ולא רק ישבן חמוד וגוף מלבב.

אלון לא היה מוכן לדבר על שום דבר ממשי מהחיים היומיומיים ולא נראה לי שזה מעניין אותו בכלל לנהל שיחות כאלה. כל נסיונותי להוציא קצת מים מהסלע היבשושי הזה עלו בתוהו. דברים שלא כל כך הבחנתי בהם מרוב התלהבות ממראהו החיצוני, עלו וצפו בפגישה השניה הזו. אפילו כששאלתי אותו למחרת הפגישה מה דעתו על מה שהיה ואם יש לו איזה תובנות או מחשבות, הוא ענה לי ביבושת שיש לו דברים חשובים יותר שמעסיקים לו את הראש עכשיו. לא טרחתי לשאול אפילו מה הם, כי הוא הבהיר לי קודם לכן שלא רוצה לדבר על חייו הפרטיים.

בלי היכולת לחלוק דברים כאלה עם חבר לצרה אין טעם בכל הענין. אמרתי לצנון הזה כי אולי הטיימינג שלנו לא מתאים ואיחלתי לו את כל הטוב שבעולם [שזה בתרגום חופשי, אם הייתי פחות מנומס: "לך קיבינימט, תחפש מי שינענע אותך יא חתיכת אידיוט שעד שמצאת בג'ונגל הזה מישהו כמוני אתה מייבש לו את הצורה. הפסד שלך!].

הגיע הזמן להמשך הלאה...

סגרתי את דלת חדרי והתמסרתי לשיחה. נאחזתי בכל משפט והשתדלתי לא להיות ביקורתי. מצב הרוח שלו כל כך שברירי, הוא כל כך מחפש כתף להניח עליה את ראשו ולדעת שהוא יכול להיות שקט. שהוא מצא משהו טוב. שהוא הגיע אל המנוחה והנחלה. בא לי לומר לו את זה במילים, לומר לו את זה בשירים, אבל אני חושש שהוא יבהל שוב, אז אני שותק ובורר במילים. נזהר. אבל מה שהייתי רוצה לומר לו באמת, מה שכל מי שמחפש כתף להשען עליה ברגעים שהוא מרגיש שהוא צריך את זה, זה מה שנאמר בשירו של ביל וויטרס משנת 1972 - Lean on me.

זו היתה שיחה ארוכה והייתי מגדיר אותה אף כשיחה טובה. ידעתי שהמפתח לקשר איתו והמפתח לכך שיוכל לבטוח בי אחרי טראומות העבר שלו, הוא אמון, אז בניגוד להרגלי לא שמרתי את הפרטים לעצמי והסכמתי לענות לו בגילוי לב כמעט גמור על כל מה ששאל. הנחתי שהידיעה תשרה עליו את הבטחון שהוא צריך להרגיש. ידעתי שאין לי מה להפסיד יותר מלבד את הסיכוי לקשר אמיתי וכן איתו ואת הכנות הזו נתתי לו בלי כחל ושרק. "נבהלת?" שאלתי אותו כשסיפרתי לו משהו חשוב על עצמי, משהו שאני מעז לספר בדרך כלל רק אחרי היכרות ארוכה מאוד, אבל יכולתי לשמוע את החיוך שלו דרך הטלפון כשהשיב "לא נבהלתי, אם כי קצת הופתעתי".

כששוחחנו ניסיתי לצלול קצת לתוך האמת שמאחורי המשיכה שלי אליו. קודם כל יש את המשיכה הפשוטה הגופנית, שהיא הקרקע שעליה יכול לצמוח משהו. שנית, קשיים כאלה לא מרתיעים אותי אלא יוצרים אתגר נוסף כדי להגיע אל המטרה הנכספת עם כל הבעייתיות שהיא טומנת בחובה. שלישית, נמאס לי מכל רדיפת הסקס המתמדת של הזמן האחרון, אשר רגע לאחר הסיפוק הגופני, אם הוא מגיע, אני חש מרוקן וסתמי ואני כל כך לא שם. אני צריך את הרגש, את הבטחון ואת הידיעה שיש בחור שיכול לסמוך עלי ושאני יכול לסמוך עליו. מלבד זאת, הודיתי בחצי פה שיש בי איזה רצון עמוק לתקן, רצון לתת ולהעניק.

"יש בך חדוות נתינה" אמר שחר והרגשתי אותו הולך ונרגע, "יכול להפגש בשעה שתיים?"

"מצויין" עניתי וקבענו לאותו בית קפה בו נפגשנו תמיד. חזרתי במרץ מחודש לעבודה להספיק לסיים עד השעה היעודה כמה מטלות דחופות.

הגעתי לשם כמה דקות לפניו והחלטנו לקחת איזה קפה ומאפה בטייק אווי וללכת להסתובב קצת. שחר התעקש בתקיפות אדיבה לשלם עבור שנינו ונתתי לו. אולי זה בגלל שהוא מוכר בבית הקפה הזה ואולי רצה להרגיש מוביל ולא מובל ולתקן את תדמית הציפור הפצועה והכנועה שלו. לא התעקשתי. לקחנו את הקפה והמאפים ויצאנו לפארק הקטן שבסמוך. התיישבנו שם על איזה ספסל אבל המקום נראה פתוח מדי וציבורי מדי. אמרתי לו שחבל שלא קבענו במקום קצת פחות ציבורי או קצת יותר נסתר מעין והוא הסכים איתי.

להיות ליד בחור שאני נמשך אליו ולא לגעת בו זו חוויה קצת מייסרת בשבילי, כי אני פשוט אדם שנוגע. לא יכול לשמור את ידי בכיסים בלי ללטף את הבחור שאיתי, בלי לחבק קצת ואפילו להגניב איזו נשיקה קטנה פה ושם, אבל במקום בו היינו זה לא היה אפשרי.

הרוח הקרירה קצת נשבה ושנינו ישבנו כמו באיזה דייט של ילדים ורק דיברנו, דיברנו ועוד קצת דיברנו. גם לאחר כל השיחות וההיכרות היותר מעמיקה שחר שמר את רוב הקלפים שלו צמוד לחזה. הוא לא נטה לספר לי יותר מדי על עבודתו, הוא סיפר לי בגילוי לב על טראומות מערכות היחסים הקודמות שלו והתנצל שהוא מדבר על כך יותר מדי, אבל עדיין סרב לתת לי אפילו את מספר הטלפון שלו. לא היה בכך את ההדדיות הראויה, אבל נתתי לו להרגיש שאני בוטח בו. אולי ככל שירגיש טוב ויהיה בטוח בכך, גם הוא יבטח בי קצת יותר. הבנתי שיקח לי הרבה זמן לרכוש את אמונו המלא, אבל עדיין קיוויתי שנתקדם לאיזה שהוא מקום. ידעתי שאני לא יכול לגעת בו אבל הייתי סקרן מאוד לפחות לראות משהו.

"אני רוצה לבקש ממך משהו אבל זה קצת מביך אותי" אמרתי לו.

"מה?"

"אני מת לראות את הבטן שלך, לראות מה מסתתר מתחת לחולצה..."

שחר חייך והרים קצת את שולי חולצתו, חושף את בטנו השטוחה, חלקה ובהירה-זהובה ומאוד מאוד מושכת. הושטתי את ידי ואולי אף נגעתי-לא נגעתי בה בקצה האצבע, אבל שחר הזדרז לבלום כל נסיון לגעת בו בפומבי וכיסה חזרה את המקום הנחשק הזה בגופו.

"אהבתי" אמרתי לו במילה קצרה אחת.

שחר עוד חקר והקשה למה אני רוצה אותו ולמה לי להכניס עצמי לכל השריטות, הפגיעות וחוסר היציבות שלו. "חסרים גברים אחרים באטרף שמחפשים את מה שאתה מחפש? שיתאימו לך בלי כל השריטות שיש לי?" הקשה שחר.

"אני לא מחפש" אמרתי לו. "כבר מזמן איבדתי תקווה שאמצא משהו כל כך מופרך כמו שאני רוצה ופשוט זרמתי עם מה שהיה. אם זה סטוצים, יזיזים, ידידים. אתה משהו אחר. אני לא הולך לחפש מישהו אחר כמוך שרוצה קשר שונה כמו שאני רוצה אותו. אין לי כוחות לכך. חוץ מזה, לשם מה? אני מקווה שכבר מצאתי..." אמרתי לו וחייכתי.

היה נדמה לי שגם הוא מחייך קצת, אם כי חיוך של עצב שמטיל ספק אם יהיה לי כוח לחכות עד שהוא ירגע מכל הפראנויות שלו. חיוך של ספק אם יהיו לו את תעצומות הנפש להתגבר עליהם ולהשליך את יהבו דווקא עלי. חיוך עצוב, אבל אני דווקא מעדיף לראות את התקווה ואת הסיכוי שמאחוריו.

הגיע הזמן לזוז ושוב נפרדנו זה מזה באמצע הרחוב בלחיצת יד בלבד. כל גופי כמה לחיבוק, לליטוף, לאיזו נשיקה על הלחי, אבל שחר לא העז לעשות שום דבר במקום ההוא. סף החרדות שלו גבוה בהרבה משלי, כנראה. נאלצתי להתאפק. אני בכלל מתאפק כבר כמה ימים מאז שנפגשנו, למרות שלא הבטחתי לו כלום, וההתאפקות הזו קשה לי. הערגה למגע של גבר הולכת ומתגברת. בכל הקשור לשחר זה לא חייב להיות סקס ואני לא מאמין שנגיע לסקס כל כך מהר. בגלל שאיתו זה ענין של רגש שמתחיל להתפתח, אז אפילו די לי בחיבוק, לטיפה קטנה, נשיקה קלילה, משהו שימלא את המצברים שלי ויאפשר לי להמשיך בהתנזרות הפתאומית הזו מסקס עם גברים אחרים שגזרתי על עצמי. אינני יודע אם אצליח בכך, אבל אני מנסה.

למחרת הפגישה שלחתי לשחר הודעה קצרה: "לא רוצה להעיק ולא רוצה לחפור, רק רציתי לומר לך שאני חושב עליך לא מעט. כל פגישה כזו שלנו רק משפרת את מצב הרוח שלי עוד יותר, ואני מקווה שגם את שלך. דבר איתי :)"

כמה שעות אחר כך ענה שחר: "היי XXX, אני קצת, כמו שאתה יודע, לא יציב מהבחינה הזו ויש לכך הרבה מאוד סיבות/נסיבות. מבטיח להתעלות על עצמי...ולהתקשר. שחר."

אני מחכה...