|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
האם מספיקה האהבה?
כבר יותר מחודש לא כתבת במפורש מה קורה עם דותן. בפעם האחרונה עזבתי את הסאגה הזו שלנו בקטע בו נסעתי אליו בנסיון להציל את הקשר שלנו. באותה פעם הבטחנו זה לזה הבטחות שונות, אבל לצערי לא עמדנו בכולן. בתקופה הזו גם לא נפגשנו הרבה. היו לנו רק רגעי קסם קצרים מדי ורחוקים מדי זה מזה, אבל בגללם אני רוצה לפתוח בשיר הישן והמקסים כל כך Magic Moments של Perry Como משנת 1957:
"Magic Moments
When two hearts are caring
Magic Moments
Memories we've been sharing
I'll never forget the moment
We kissed the night of the hayride
The way that we hugged
To try to keep warm
While taking a sleigh ride
Magic Moments
Memories we've been sharing
Magic Moments
When two hearts are caring
Time can't erase the memory
Of these magic moments filled with love"
בתקופה הזו, בפעם הראשונה עשינו גם כמה דברים קטנים מחוץ לדירתו של דותן. היה לנו איזה טיול של שעה וחצי בחיק הטבע לא רחוק מביתו, שהיה מלווה בשיחה עמוקה וארוכה כפי שמעולם לא שוחחנו זה עם זה, היתה גם איזו גיחה קסומה לים והשתכשכות בעירום עם סקס בין הסלעים במפרצון שומם באחד החופים היפים בארץ, בו ענדתי לדותן טבעת יהלום יפיפיה.
בתקופה הזו היתה לדותן גם יום הולדת אשר בה הבאתי לו תליון כסף מקסים בצורה יין-יאנג, די דומה לתליון שכאן, שמסמל בשבילי את העובדה שאנחנו שונים כל כך אבל שניגודים גם לפעמים משלימים זה את זה ולא רק מושכים זה את זה.
מצד שני התקשורת לא השתפרה באופן משמעותי מצידו של דותן ואילו אני לא התנזרתי לגמרי מאחרים, אם כי הפסקתי לחפש זיונים באופן אובססיבי עם בחורים חדשים כל הזמן. בקושי היה סקס ביני לבין דותן בחודש וחצי האחרונים וזה חסר לי מאוד. התחליפים בדמותו של יזיז זה או אחר הינם רק כמו אופטלגין לחולה במחלה חשוכת מרפא, אבל נותנים הקלה זמנית בחרמנות שאינה מפצה על החור הגדול שבלב.
על כל הדבש והעוקץ הזה מרחפת עננה או שמא צל כבד לגבי העתיד. דותן עוזב בקרוב את עבודתו ומקום מגוריו וניצב בימים אלה בפני החלטות חשובות לגבי המשך דרכו, הן מבחינת עבודה והן מבחינת מגורים. יש לו הצעות ממקומות מרוחקים הרבה יותר ממקום מגוריו הנוכחי, כל כך רחוקים שיהפכו את קיום הקשר ביננו לבלתי אפשרי ותיאורטי עוד יותר מכפי שהוא היום, ויש לו הצעות גם מאזור המרכז.
אינני יודע מה הוא יחליט וימים של מתח עוברים עלי עכשיו כמו שגם עוברים בוודאי על דותן. תחושותיו של דותן לגבי מעבר לאזור המרכז הן מעורבות. לא רק מבחינת סוג העבודה שדותן עדיין לא החליט אם זה מה שהוא רוצה, אלא גם בגללי. הוא יודע שמצד אחד יהיה לנו הרבה יותר קל ונוח להפגש כשהוא יהיה קרוב, אבל מצד שני הוא חושש שזה יגרום לו לרצות יותר, הרבה יותר מכפי שהוא יוכל לקבל ממני, כמו לגור איתי ולישון איתי בלילה ולהיות בן זוג לכל דבר. בשלב זה של יחסינו אני לא יודע אם ומתי אני אוכל לעשות זאת וזה גם פקטור בשיקוליו של דותן.
דותן לקח לו פסק זמן למחשבה ובימים האחרונים אנחנו לא מדברים. הוא צריך להחליט מה טוב לו יותר. אם הקיום הצנוע שלי בחייו הוא חלק מהטוב הזה, אז יש סיכוי שהוא יבחר באזור המרכז, אך אם יחשוש יותר מהסיכון וגם יחשוב שהצעות העבודה האחרות מוצלחות יותר הוא עלול להתרחק ממני לקצווי הארץ.
יש לי תחושה כבדה שהוא יבחר להתרחק. יש לי תחושה שהוא בשלב שהוא אוסף את הזכרונות ממני וחוקק אותם במוחו ועל לוח ליבו כי בקרוב לא נהיה ביחד, ככל שאנחנו ביחד היום בכל הלבד הזה. אני אוהב אותו ואני מאמין שבדרכו גם הוא אוהב אותי, אבל לפעמים אהבה אינה מספיקה. האם האהבה שלנו תספיק או שבימים הקרובים יתברר לי שהכל נגמר ונשארו רק רגעי הקסם מלאי האהבה שהזמן לא ימחק לעולם ?
ולסיום הפוסט הזה בחרתי שיר של להקת הרוק האלטרנטיבי Manic Street Preachers ביחד עם Nina Persson מהקרדיגנז. זהו שיר משנת 2007, שבעיני הוא שיר עוצמתי במיוחד, גם מבחינת הלחן וגם מבחינת המילים שכל כך מתאימות למצב שלנו:
Your Love Alone Is Not Enough
"Your love alone – is not enough not enough not enough
When times get tough they get tough they get tough they get tough
Trade all your heroes in for ghosts in for ghosts in for ghosts
They're always the one's who love you most love you most love you most
Your love alone – is not enough not enough not enough
It's what you felt it's what you said what you said what you said
You said the sky would fall on you fall on you fall on you
Through all the pain your eyes stayed Blue they stayed Blue Baby Blue
But your love alone won't save the world
You knew the secret of the universe
Despite it all you made it worse
It left you lonely it left you cursed
You stole the sun straight from my heart from my heart from heart
With no excuses just fell apart fell apart fell apart
No you won't make a mess of me mess of me mess of me
For you're as blind as a man can be man can be man can be
I could have seen for miles and miles
I could have made you feel alive
I could have placed us in exile
I could have written all your lines
I could have shown you how too cry
Your love alone is not enough
Your love alone is not enough"
|
נכתב על ידי
,
22/8/2011 11:43
בקטגוריות אינטימיות, אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גייז, געגועים, דאגות, הבטחות, הומואים, הפכים נמשכים, הרהורים, התמסרות, זיונים זה לא הכל, חרמנות, טבעת, ימים מאושרים, מוסיקה, מחויבות, משיכה, סקס על החוף, פגישה, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, רגשות, שחומים, שחורים, תהיות, תובנות, תסכולים, תמונות, תשוקה, תקווה, אהבה ויחסים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-23/8/2011 09:48
|
אפשר לחלום ולקוות
נהרות של מילים אני יכול לכתוב על מה שקורה עם דותן, על מה שציפיתי שיקרה עם דותן ועל מה שלא קורה עם דותן.
הלכי הרוח שלי משתנים מיום ליום ומשבוע לשבוע. הכל נזיל, הכל משתנה.
לכל מעשה או מחדל שלו, לכל מילה שנאמרה או לא נאמרה יש השפעה גדולה מאוד עלי, ומתברר שכך גם לכל מילה שאני אומר לו.
אין לי כח וחשק לשפוך נהרות של מילים. הפעם רשות השירים לשבעה שירים שאומרים - לי ולעוד כמה יודעי ח"ן - משהו על מה שקרה בשבועות האחרונים.
זהו זה ולא אחרת, אמנם אני עדיין לא יודע אם אוכל לשנות סוף המחזה, אבל אפשר לחלום ולקוות...
1. פרולוג ואולי אפילוג
עירית בולקא, יהודה תמיר, חני בודגוב ואיציק בן מלך - זהו זה
אל תהיה הוזה
אל תהיה כזה
קום וצא מזה
קום וזהו זה
באוויר הזה
שאף מלוא חזה
זכור שאם תרצה
גם אתה תוכל לשנות
את סוף המחזה ב..
זהו זה ולא אחרת
2. החודשיים האחרונים
יהודית רביץ - למחרת
הירוק היום ירוק מאוד
והאפור היום אפור מאוד
וקצת שחור ואין לובן בעיר
והנסער היום נסער מאוד
והעבר היום - עבר מאוד
קצת עתיד, ואין הווה באוויר.
ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל
לחשוב מול הרוח
ומאוד לא פשוט לחכות
הסערה נוגעת בריסים,
ומשתבר כל רגע לרסיסים
אך הירוק היום ירוק מאוד.
3. ביום שישי
רן דנקר [דני הוליווד] - הכל זהב
[במקור משנות ה- 50'/60' - להקת התרנגולים]
אתה יוצא לעולם הרחב
אתה מביט והכל בו זהב
אתה יושב מול הים ונשזף
ומתחמם בקרני הזהב
ומלטף תלתלים של זהב
כן, הכל זהב
....
לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב
איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
תשתולל, מטומטם
תתבטל עם כולם
תצלצל ככה סתם
תסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב
4. אני ביום ראשון
בועז בנאי - מרוב אהבה [במקור יוסי בנאי]
ורק אני מרוב אהבה שותק...
5. דותן ביום ראשון
Blood Sweat & Tears - I love you more than you'll ever know [1968]
Is that any way for a man to carry on
Do you think he wants his little loved one gone?
I love you Baby, more than you'll ever know
More than you'll ever know
6. יום שני
Daniel Powter - Bad Day
Where is the moment we needed the most
You kick up the leaves and the magic is lost
They tell me your blue skies fade to grey
They tell me your passion's gone away
And I don't need no carryin' on
Cause you had a bad day
You're taking one down
You sing a sad song just to turn it around
You say you don't know
You tell me don't lie
You work at a smile and you go for a ride
You had a bad day
7. היום
חוה אלברשטיין - חיוכים
צריך רק לחייך, רק לאהוב
לא לפחד ולא לכאוב
אז העולם בעצם לא כל כך נורא
צריך רק לחייך, צריך לפקוח העיניים
צריך לצחוק ולחייך כי אין כל ברירה
צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
אפשר לחלום ולקוות נסו רק פעם
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר.
השיר האחרון הזה אומר הכל. מאחר והשיר הוא גרסה מתורגמת לשיר בספרדית, מסתבר שחוה אלברשטיין שרה אותו בשתי גרסאות שונות. התלבטתי מאוד איזו גרסה להביא כאן, עד שבסוף בגלל שאני אוהב את השיר הזה כל כך, אני מביא את שתיהן.
זו הגרסה המוקדמת יותר:
וזו הגרסה החדשה יותר:
|
נכתב על ידי
,
2/8/2011 10:34
בקטגוריות אסוציאציות, אף פעם זה לא מאוחר מדי, בין תדמיות למציאות, גייז, הפכים נמשכים, הרהורים, זיונים זה לא הכל, חלומות, חששות, מוסיקה, משיכה, סבלנות, פנטזיות, ציפיות, רגשות, שחומים, שחורים, תמונות, תסכולים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, שירים של פעם
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-18/8/2011 00:05
|
צונאמי 5 - יותר מ- fuck buddy?
לא כתבתי כבר זמן רב על דותן כי חיכיתי למשהו טוב שיקרה. חיכיתי לאיזו התקדמות של ממש. חיכיתי שבאר הנפט הזו שאני חופר בצוק דותן מס' 1, תגלה נפט אמיתי ולא רק סימני נפט בכמויות בלתי מסחריות. חיכיתי, אבל זה עדיין לא קרה.
מה שכן קרה זה שנפגשת פעם דותן פעם שניה. גם הפעם זו היתה פגישה קצרה שהתקצרה עוד יותר מהצפוי בגלל הפקקים הגדולים שבדרך. הפעם לא באתי מתוך חרמנות [למרות שבסוף גם היה סקס מתוך רצון להתחבר עד הסוף] אבל מה שיותר חשוב מכל היה שפתחתי קצת בשיחה על כוונות וציפיות.
דותן בא בגישה שונה הפעם. הוא אמר לי שלא מפריע לו בכלל אם אני נפגש עם אחרים ומה אני עושה, אבל הוא מצידו לא יכול לשאת את המחשבה שגבר אחר יגע בו ולא אני. אני מניח שהוא פשוט מדחיק. הוא לא שאל ואני לא אמרתי מה אני עושה עם אחרים ואם אני עם אחרים. אני מניח שמשתיקתי הוא יודע שעוד לא הגעתי לשלב המחויבות הבלעדית איתו.
לטוטאליות האמיתי של קשר אהבה סוחפת וחברות עם גבר עוד לא ממש הגעתי. אמרתי לדותן שאני מרגיש שיש בתוכי הר געש של רגש שרק מחכה להתפרץ ושכל האהבה שראה והרגיש ממני היא רק חלק קטן ממה שיש שם ועדיין עצור מאחורי חומות ובלמים שאני פוחד לשחרר בגלל פגיעות אכזבות וכוויות העבר. הוא אמר שהוא יודע שאני טיפוס יותר חם ורגשי ממנו, אבל הבהרתי לו שאני אולי נראה משוחרר רגשית יותר ממנו, אבל גם אני רחוק משחרור.
גם דותן הסביר לי שמי שלא מכיר אותו חושב שהוא אטום רגשית. הוא שולט על עצמו וכל הזמן בקונטרול על ליבו וחושש לאבד את עצמו אם יתמסר לאהבה סוחפת וטוטלית כמו שאני מקווה שתהיה. הוא סגור רגשית פי כמה וכמה ממני וגם אם כשאנחנו במיטה מתרפקים זה על זה והוא מעז לשחרר כמה הגיגים ורגשות, קשה לו להוציא אותם מהדיבור אל הצד המעשי.
זה ישמע מוזר אבל למרות שאנחנו מכירים כבר למעלה משנה, עדיין אפילו לא ישבנו בבית קפה ביחד, גם לא מסעדה, גם לא שום מקום אחר שאיננו החדר שלו או הרכב שלי. הצעד הקטן הזה כמו להפגש במקום אחר שיתן תחושה של חבר/ידיד יותר מאשר רקfuck buddy הוא משהו שלא הגענו אליו מעולם.
בשורה תחתונה קיוותי שנעלה על מסלול חדש ונצא בפעם הראשונה מדלת אמותיו של החדר שלו. אמרתי לו שמה שהוא כתב לי בהודעה ההיא של ה"תתחתן איתי, נגור ביחד" זה אולי פנטהאוז נהדר אבל בבנין שאנחנו רק מתחילים לבנות, אבל צריך לבנות קודם את היסודות ואז קומה אחר קומה. אמרתי לו בכנות שאני לא אומר שזה יקרה או לא יקרה, אבל שאני אשמח שנתחיל להתקדם לאן שהוא.
קיוויתי שעלינו על הדרך הנכונה. אמרתי לו שאם הוא רוצה להיות רציני אז בפעם הבאה נפגש בת"א, ולא אצלו. נלך לאכול ארוחת בוקר יחד או משהו. שייקח חצי יום חופש [כי מהצהריים ואילך הוא ממילא אמור להיות באיזו פעילות בת"א] ושנהיה כמה שעות יחד. אמרתי לו שאני רוצה להרגיש יותר כמו חבר וידיד ולא רק כחבר לסקס. כמישהו שאפשר יהיה לדבר איתו גם על הדברים המשמחים וגם על בעיות וצער. דותן יודע שזו הדרך ואמר לי שכל מילה שאמרתי נכונה לגמרי.
ואז דותן שאל אותי מה תעשה אם בסופו של דבר הוא יבטל את הפגישה. עניתי לו שאני אאגלה הבנה ואנסה לתאם מועד אחר. ודותן אמר לי "לא". אמרתי לו שאני אתאכזב ודותן אמר לי "לא. אמרתי לו שאני גם אכעס, ודותן אמר לי שוב "לא" ואז אמרתי לו שאני אגיד לו שהוא לא רציני, ואז דותן אמר לי: "זה בדיוק מה שאתה צריך להגיד לי". המסר היה ברור. הפגישה כתובה על הקרח ודותן רוצה שאני אדרוש ממנו להיות רציני ולא אתן לו להתחמק ממנה.
לפני הפגישה הגדולה ההיא ניסה דותן לקבוע איזו פגישה קטנה אבל ביטל אותה באופן פתאומי. תהיתי אם זה טסט קייס ואמרתי לו שמילה שלו זה לא מילה [שזה לדעתי כמו "אתה לא רציני"] אבל דותן נפגע. אחרי שהרגעתי אותו חזרנו לרעיון של פגישה לאותו חצי יום של חופש ואפילו גלגלנו רעיונות מה נעשה, אבל הימים נקפו ודותן, שלפני כן אמר שלא אמורה להיות בעיה לסדר את החופש הזה לא הודיע לי אם אכן סידר זאת. רק בלילה שלפני המועד המיועד הוא שלח לי סמס בו כתב: "אתה אמנם תאמר שזה צפוי, אבל לצערי מסיבות משפחתיות אני נאלץ לדחות את הפגישה שלנו. אוהב. מבטיח לפצות".
התלבטתי אם לצלוף בו שהוא לא רציני כמו שביקש בזמנו, אבל החלטתי שלא. החלטתי לתת לו ליהנות מהספק שאולי אכן קרה משהו בלתי צפוי, אם כי בקשר שלי עם דותן צפוי מאוד שבדרך כלל יקרה משהו בלתי צפוי. ניסיתי לא לכעוס יותר מדי. ניסיתי להפנים את הרעיונות שניסתה להטמיע בי "היועצת" קלי.
המסטר פלן של היועצת קלי
קלי שחלקה עמי בזמן אמת את כל התסכולים שלי על השתלשלות הענינים עם דותן בעבר ובהווה הציעה שאפסיק להוכיח אותו על חוסר רצינותו [כפי שהוא עצמו אמר לי שאגיד לו במקרה שיבטל]. במקום ביקורת על מה שלא בסדר אצלו הרעיון [או כפי שבבדיחות הדעת קראנו לו "המסטר פלן"] היה להראות לו שאני רציני וכך לרמוז לו בעצם שיעלה על עגלת הרצינות הזו. דותן יודע שהוא לא בסדר. הוא יודע שכל טענה שיש לי על התנהגותו היא נכונה. הוא אפילו אמר לי את זה בדרכו שלו בפגישתנו האחרונה, אז באמת שאין טעם להוכיח אותו שוב ושוב על התסכולים שלי מהתנהגותו כי זה רק גורם לו להסתגר עוד יותר. לא ידעתי איך להתמודד עם ההסתגרות הזו שלו ולכן הציעה לי קלי לנהוג באופן שינטרל את תחושות האשמה שלו.
הגישה החדשה שהחלטתי לנקוט בעצתה של קלי היתה שאני מצידי אמשיך לעמוד על הרעיון של פגישה מחוץ לדירתו, אבל לא ממקום של טענות נגדו אלא ממקום של הצעות מצידי איך מתי ואיפה נוכל לממש את הרצינות שהצהרנו עליה. קו דק מאוד מפריד בין ביקורת לבין הצעות כאלה ואני מקווה שאדע לא לחצות אותו.
בינתיים הזמן חולף ודותן עדיין שותק. בפגישתנו האחרונה אמרתי לו: "אנחנו רוקדים טנגו" והוא ענה לי: "כן, אבל הפוך. שני צעדים אחורה ורק אחד קדימה". זו כאילו נבואה שהגשימה את עצמה. כל יום של שתיקה מצידו כזה אני מתחיל לחשוב שאולי הכול משחק. אולי מיסטר דותן השתלט על דוקטור ג'קיל. אולי יש לדותן איזו סכיזופרניה תדמיתית המחליפה צבעים כמו זיקית ואני שם רק לחטוף את הריקושטים.
באחד הימים כשראיתי שהוא מחובר שוב באטרף אחרי כמה ימים שלא היה, לא יכולתי להתאפק ושלחתי לו הודעה שאני מתגעגע. שאלתי מה שלומו ואם יש לו קצת זמן לדבר שם [באטרף] או במייל, אבל תחנת דותן איננה עונה. נשמתי עמוק, ספגתי את המכה הקטנה הזו בבטן ועדיין קיוויתי שמשהו יזוז אצלו.
אחרי עוד כמה ימים ששתיקתו העיקה עלי וממררת אותי, ורציתי לכתוב לו משהו. נאמן למסטר פלן, בלעתי את הכעס והעלבון וכתבתי לו מייל "מבין". שלחתי לו גם סמס שידע שכתבתי לו מייל. עכשיו הכדור אצלו, והחלטתי להפסיק לכתוב לו. אמנם מבחינתי לחכות כמה ימים בלי לכתוב לו כלום זה המון, אבל הוא יכול גם לשתוק חודשים על גבי חודשים. נראה כמה זמן אני אתאפק.
הסיבה לכל המסטר פלן הזה היא כי אני רוצה פעם אחת ולתמיד לדעת. לדעת אם כל מה שיכול להיות ביני לבין דותן זה רק סקס טוב והתאמה מינית נהדרת או משהו מעבר לזה. הפעם החלטתי לקחת את זה עד הסוף. להעמיד אותו במבחן. לא לוותר ולא להתייאש למרות כל הדחיות והביטולים. אני רק מקווה שהגעגועים לא ישברו אותי קודם להתפתות לאיזו פגישה רגילה אצלו בדירה. החלטנו שהפגישה הבאה תהיה בחוץ ואני חייב לגרום לכך שכך אכן יהיה.
היו כמה רגעים שאפילו עבר בי הרהור מה אני צריך את הכאב ראש הזה של מערכת יחסים או אהבה עם גבר, למה לא להסתפק בסקס טוב פה ושם. אבל זה כנראה טמוע עמוק בטוטאליות שלי. ואני עוד לא מוכן לוותר על דותן. איזה מוזר זה שדווקא בחור שהפוך לטעם הרגיל שלי בבחורים, שהשיחה הראשונה שלנו החלה בהודעה ששלח לי [כשראה שאני מחפש בחורים בהירים] "ביום כזה אני מצטער שאני לא בהיר", דווקא הוא הצליח לסובב לי את הראש. דווקא הוא הצליח להביא אותי למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם עם מישהו, כמו טבעת וכמו עוד כמה הרהורים מרחיקי לכת על מה יקרה אם וכאשר הוא יתן את כל כולו לא רק במילים ולא רק במיטה אלא גם בדבר אלמנטרי שנקרא תקשורת יום יומית ובבילוי גם מחוץ למיטה.
שתיקתו של דותן מעיקה. שתיקתו גם רועמת ומאוד מזכירה לי את השורות הבאות מתוך השיר Maroon 5 - Misery משנת 2010:
"I am in misery
There ain't no other
Who can comfort me
Why won't you answer me?
The silence is slowly killing me"
את התשוקה אל דותן אני כובש בינתיים בעזרת בחורים אחרים, אבל הגעגועים אליו גדולים. אחרי כמה ימים נוספים בהם חרקתי שיניים ושתקתי, קיבלתי מדותן סמס קצרצר "אני מתגעגע מאוד". עניתי לו ברוח דומה ולא חפרתי לו מתי ואיפה נפגש, רק אמרתי שאני מקווה שנושא הגעגועים יפתר בקרוב. אני מתלבט אם לשוב ולנסות לתאם איתו פגישה. אולי הוא זקוק לאיזו דחיפה קטנה מצידי, אבל אני כובש את הדחף ומחכה עוד קצת. זה כל כך מנוגד לאופי שלי, אבל אני מנסה את הדרך האחרת, כי אין לי מה להפסיד. ניסיתי את דרכי שלא הביאה אותי לשום מקום, אז אולי זה יצליח, אשרי המאמין.
|
נכתב על ידי
,
7/7/2011 02:37
בקטגוריות אירוטי, אכזבה, אמת, אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גייז, געגועים, הומואים, הזדמנות שניה, הפכים נמשכים, הרהורים, התאפקות, התמדה, זיונים זה לא הכל, חום אנושי, חושניות, חלומות, חפירות פנימיות, חרמנות, ידידות, יזיזות, כימיה, מוסיקה, משיכה, סבלנות, פגישה, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, רגשות, שחומים, שחורים, תהיות, תובנות, תמונות, תסכולים, תשוקה, תקווה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-7/7/2011 23:27
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
