בילויים ליליים הם משהו נפוץ ורגיל לרובכם, אני מניח. לעומת זאת בשבילי הם דבר שנבצר ממני לאור מצבי המשפחתי, במיוחד בשעות הלילה המאוחרות או אפילו הרצון לישון עם בחור לילה שלם (עד כמה שנישן בלילה כזה אני לא בטוח) ולכן זה משהו שתמיד ערגתי אליו. דווקא כי אין לי. והנה בשבוע האחרון החתול בחו"ל והעכברים חוגגים. אופציות חדשות נפתחות וחוויות נצברות. המוזר זה שעד עכשיו כל החוויות בלילות האלה היו דווקא עם בחורים מוכרים, כי ככה אני. בדרך כלל מעדיף ללכת על בטוח עם המוכר והטוב על פני התחלות חדשות שלכו תדעו איך יהיו. אבל פה ושם מקווה שיצא לי גם מפגש עם מישהו חדש באחד הלילות האלה.
זה הולך להיות גם פוסט מוסיקלי שזור שירים שמתקשרים לתחושות שהלילות והחוויות האלה מעוררים בי. להתמוגג מהשירים, מהמנגינות ובמיוחד מהמילים. השיר הראשון שהוא שיר השירים של הלילות בכלל לדעתי. זהוא שיר שכתבה תרצה אתר, הלחין ושר חנן יובל - הלילה הוא שירים:
"הלילה אינו רק חלום ושמיים
לפעמים הוא תפילה למחר אחר.
כן, לפעמים, הלילה הוא שירים יפים
לפעמים, כן, לפעמים,
הלילה הוא ניגון וחדוות נעורים
לפעמים, כן לפעמים
לפעמים, הוא עד כדי כך תמים."
לקחתי כמה סיכונים מחושבים עם כמה מיזיז הותיקים. כך יצא שהגנבתי הביתה את המאוהב הותיק שאני עומד לסגור איתו את הבסטה בקרוב, ללילה שלם של סקס ושינה אבל בלי גמירה כי רציתי לשמור למישהו שקבעתי איתו בלילה הבא.
ובלילה הבא, אחרי חצות זה היה הצעירון הכוסון הרזון בן העשרים וקצת שזיינתי אותו בבית על המיטה עם חרמנות של אש, עשן מהג'ונטים וגמירות מטורפות של שנינו, כי הייתי ארבעה ימים בלי גמירה.
והפעם השיר יהיה של אילנית - כבר אחרי חצות:
"כבר אחרי חצות,
עוד לא כיבו את הירח.
כי לפני כיבוי אורות
אורות של כוכבים,
נותנים עוד רגע קט לאוהבים.
מחר יהיה זה יום חדש
ומה אפשר מיום חדש כבר לצפות?
אז תן לנו עוד רגע,
רק עוד רגע
אף על פי שכבר אחרי חצות."
אם בלילה תהיתי מה אפשר מיום חדש כבר לצפות, ההפתעה הטובה הגיעה ישר בבוקר כשקיבלתי הודעה. ההודעה היתה מצעיר אחר בן עשרים וקצת, בחור גבוה מאוד חטוב סקסי ומרשים, שכבר נפגשתי איתו פעמיים בעבר. זה אותו בחור שאחרי שכתבתי על המפגש שלנו הוא הבין שכתבתי עלינו ומסתבר שהוא קורא קבוע כאן בבלוג. חששתי קצת לקראת המפגש הזה כי לא רציתי לבאס אותו אם לא אגמור, אחרי הגמירה הטובה שהיתה לי עם הצעירון הכוסון רק כמה שעות קודם לכן, אבל הוא הרגיע אותי שאם לא מפריע לי להזדיין איתו ולא לגמור אז הוא ישמח להרגיש את הזין הגדול שלי שוב בתוכו. נפגשנו על הבוקר, נסענו לאיזה צימר לזיון בוקר סוער וטוב וגמרנו שנינו בכייף. מסתבר שהיה מה לצפות מהיום החדש הזה...
למחרת חירמנתי את הבחור האתלטי הגמיש כל כך שסיפרתי עליו בעבר. בסוף שנות השלושים שלו, אבל גוף בן זונה וגמיש ברמות על. ממש אפשר לקפל אותו לכל כיון ובכל זוית שאפשר. סוג של נער גומי...חחח. קיצר מרוב שחירמנתי אותו עלי הוא לקח מונית ספיישל ובא אלי לעבודה שם זיינתי אותו על הכסא, על השולחן ועל הרצפה. היה סקס מטורף וגמירות מענגות גם כן.
לבחור הגמיש הזה שזיינתי כאן שם ובכל מקום בחרתי את השיר של הביטלס, בדיוק בשם הזה The Beatles - Here, there and everywhere:
ואז הגיע הלילה המיוחד מכולם. הוא היה מיוחד כי הוא התחיל בריב ונגמר בהתפייסות טנטרית כזו מחרמנת בטירוף. זה קרה עם החתיך מהשדירה שבזמן האחרון יש לי יותר ויותר אי הבנות, כעסים ומריבות קטנות איתו. שורש הענין הוא שהבחור אוהב ואולי מתאהב בי או שמא מאוהב כבר. אם רק הייתי רוצה אז הוא היה שמח להיות רק איתי, סוג של בן זוג מחוץ לזוגיות שיש לכל אחד מאיתנו. רומן. סיפור אהבה. וכמובן גם הרבה סקס. זו הפנטזיה שלו. העובדה שאני לא שם בסיפור הזה גורמת לכל המשברים האלה בינינו. כל פעם שהוא פנוי ורוצה להפגש אבל הראש שלי כבר סגור על מישהו אחר, הוא נעלב משהו. כועס קצת ומספר לי אחר כך שבכה כשחשב על מה שקורה איתי. הוא גם מאוד רגיש. מילה אחד שלא הובנה כהלכה והבחור קופץ למסקנות. למרות שהגענו לאיזו הבנה שנמשיך לשמור את הקשר בינינו אפילו שבא לי להזדיין עם אחרים ואני עושה את זה לא מעט ואפילו שגם הוא פה ושם (הרבה פחות ממני) נפגש גם עם אחרים מחוסר ברירה, הוא לא יכול לברוח מהרגשות שלו ומהרגישויות שלו. אז בפעם האחרונה זה קרה על רקע זה שהחלטתי להתנזר יום יומיים מסקס בגלל פעילות יתר בימים הקודמים ובגלל תוכניות אחרות לימים הבאים. הוא נפגע ובצדק כי בנה על מפגש לילי איתי אחרי שיחזור מאיזו חתונה שהיה בה באותו ערב. הייתי מוכן להפגש איתו רק לנשיקות חיבוקים והתמזמזויות אבל לא ממש לסקס ואילו הוא רצה הכל.
מצבי הרוח שלו התפהפכו באותו יום וכשהוא היה בדרך לחתונה כבר שנמצאת איזו שעה נסיעה מהמרכז, אמר לי שהוא נכנס לחתונה עם דמעות בעיניים ושונא את השבוע הזה שהראש שלי במקום אחר. באותו רגע רציתי רק לקחת אותו בזרועותי לנשק ולחבק ולהיות שם בשבילו. איתו אני חושב יותר מהחלק העליון של הגוף מאשר החלק התחתון והרגישות שלו והעצב שלו נגעו לליבי. אמרתי לו שהייתי בא עד לחתונה רק לחבק ולנשק אותו אבל אוכל לצאת מהבית רק אחרי חצות. הוא היה בהלם. "מה, היית בא לקחת אותי רק בשביל נשיקה?" שאל, ועניתי לו שכן. "טוב, אהוב. תודה" הוא ענה לי והוסיף: "אני מחייך והולך ישר לשתות."
אכן באותו לילה בסביבות אחת בלילה הגעתי אליו אחרי נסיעה ארוכה, אספתי אותו עם חיוך מטופש ושיכור על הפנים. הוא נכנס יפה תואר לרכב שלי והתנשקנו ארוכות. החלטתי לקחת אותו הביתה כי לא היה לו הרבה זמן להסתובב בכל מיני מקומות. כל הדרך הוא לא הפםסיק לגעת בי, ללטף אותי ולהתרפק עלי והזין שלי התעורר מאוד. גם שלו. הגענו אלי הביתה ועלינו בשקט לגג. הוצאתי שם איזה מזרון שיש לי ונשכבנו עליו, לבושים רוב הזמן מתנשקים מתחבקים ומתחרמנים ללא סוף. בסוף איך שהוא גם התפשטנו ושם, תחת כיפת השמים היפים והבריזה הקלילה, עזרתי לא לגמור למרות שלא זיינתי אותו. למחרת הוא רצה להשלים את החסר וכשלא נעניתי הוא שוב התרגז קצת אמר משהו לא יפה, אבל כמה דקות אחר כך תפס את עצמו והתעשת. התנצל על מה שכתב לי ואמר לי: "סליחה אהוב. הודעה לו יפה. כל הגוף והשפתיים שלי עם כל הטעם שלך ונעים לי. אני מחייך. היה מאוד מיוחד וכייף אתמול וגם מרגש לגעת בך כל הדרך" וחתם באימוטיקונים של לבבות ונשיקות.
והשיר שאיתו אחתום את הפוסט הזה הוא באופן טבעי שירו של שלום חנוך - לילה:
כמעט תשע שנים שאני מכיר אותו ולא באמת מכיר אותו. זה קרה בימי הראשונים באטרף כשאחת ההודעות המענינות שקיבלתי היתה ממנו. הוא היה אז בסוף שנות העשרים שלו, שחום, אקזוטי, חטוב חלק וסקסי מאוד. מה שמשך אותו לכרטיס שלי אז היה אהבתינו המשותפת למוסיקה על כל גווניה, כי בימים ההם היה לי כרטיס שפירט לא רק את העדפותי המיניות אלא גם את שלל אהבותי בתחומי המוסיקה הסרטים הסדרות. זה היה כרטיס שהתיימר להראות לאחרים מי אני שמאחורי תמונת התחתונים שלי, אבל בדיעבד 99.9% מהבחורים שפנו אלי פנו בגלל התמונה הזו ולא בגלל טעמינו המוסיקלי המשותף.
טוב, נו, אני מניח שגם האקזוטי החטוב הזה בעל עיני השקד החומות, ראה קודם את תמונת הכלי הבולט בתחתונים שלי ורק אחד כך שם לב לעומק המוסיקלי שלי, אבל המוסיקה חיברה בינינו. ניהלנו המון שיחות במשך השנים. היו תקופות אינטנסיביות יותר, במיוחד בהתחלה והיו תקופות דלילות או אפילו שנים שלא דיברנו, אבל איכשהו גם כשסגרתי את הכרטיס וגם כשפתחתי אחרים הוא אכישהו הגיע אלי או שאני הגעתי אליו וחזרנו לדבר לעוד פרק זמן.
זה לא שהוא חשד שאני נראה על הפנים ורק דיברנו על מוסיקה. תמיד הוא הרבה להחמיא לי, אמר לי שפנים עושות לו את זה יותר מגוף ולמרות שבדרך כלל מבחינצתי זה מתכון לכשלון, דווקא אחרי שבאופן חריג שלחתי לו תמונת פנים, הוא אמר לי שאני מושך בטירוף. למרות כל זאת, אף פעם השיחות שלנו לא הרחיקו לכת לפגישה ואפילו לא לשיחת טלפון. תמיד הוא היה עטוי דוק של מסתורין. תהיתי למה הוא לא נותן לי את מס' הטלפון שלו ולמה אנחנו לא נפגשים, ולמה הוא שומר דיסטנס כזה אם אני כזה מושך בעיניו ועוד יש לנו כימיה טובה.
זה לא שהוא אי פעם אמר לי שהוא לא רוצה להפגש איתי, אלא כל פעם שהתחלתי לדבר בזהירות על זה שאני רוצה להפגש איתו הוא איכשהו התחמק והתרחק, מה שלא הפחית כהוא זה את רצוני להכיר מקרוב את הבחור המיוחד הזה שהרגשתי שיש משהו שונה מאחוריו. היו לי ספקולציות וניחושים שונים לגבי זה עד כדי כך שהם אפילו היוו השראה לאחד הסיפורים שכתבתי בעבר.
בדמיוני היה אמור להיות איזה פגם נסתר מאחורי הפנים היפות והגוף הסקסי שלו. פגם שלא רואים בתמונות אבל שהוא חושש שיחשף אם וכאשר ניפגש, אבל בדמיוני הסכמתי כבר לקבל את אותו פגם יהא אשר יהיה, רק שאוכל להתקרב קצת לבחורהזה שכל פעם שניסיתי להתקרב אליו הוא התכדר כקיפוד המנסה להתגונן מסכנה.
לאחרונה התחלנו לדבר שוב לאחר הפסקה ממושכת. הפעם סוף סוף אחרי כל השנים האלה הוא נתן לי את מס' הטלפון שלו באיזו קלילות לא מובנת (לעומת חומות העבר) ולא ברח כשהתחלנו לדבר שוב על פגישה. זמן קצר אחרי שחזרנו לדבר זה קרה ועדיין לא האמנתי שזה קורה. קבענו להפגש אצלו בדירה.
הוא הזהיר אותי מראש שאם המטרה שלי היא סקס, אז זה לא יקרה בפגישה הזו. הוא אמר שמקווה שאבין ותהיה לי סבלנות. הוא הוסיף גם שלמרות זאת, הוא חושב שאני מושך מאוד, ושמחתי על כך. אחר כך הסביר שהוא חרדתי מאוד לגבי סקס עם על המחלות שמסתובבות בדאון טאון תל אביב. הוא סיפר לי שלא עשה סקס כבר המון זמן ומעולם לא נפגש עם מישהו שהכיר באטרף. הסתבר שהוא ראה בי אדם מיוחד שראוי לאמון כזה וציפיתי מאוד לפגישה שלנו.
כשהגעתי הוא היה חייכן לבבי ומארח למופת, אלב אני רציתי יותר. רציתי להיות קרוב אליו, רציתי לגעת בו ורציתי לנשק אותו, אבל ישבנו בנפרד, הוא על ספה קטנה ואני על כורסא שבצידה. היה אולי מטר בינינו אבל זה הרגיש לי כקילומטר כי כל מהותו שידרה לי: "אל תיגע בי". הרגשתי כמו איזה נער בן 15 בדייט ראשון שמת לשים את היד שלו על מי שאיתו אבל לא מעיז לעשות את הצעד שיקרב בינינו, כלומר לעבור מהמקום בו ישבתי לשבת לצידו על הספה.
הוא הכין לנו משהו קל לאכול והביא שתיה, אני הדלקתי איזה ג'וינט שהוא שמח להשתתף בעישונו אבל לא התקדמנו לשום קרבה פיזית עד אחרי שסיימנו לאכול. החלטתי שאני חייב לבדוק אם יש שם משהו. אם הוא רק ביישן חרדתי שיש לי סיכוי איתו או שהוא פשוט נמשך אלי רק איטלקטואלית ולא פיזית, למרות שציין כמה פעמים שאני מושך בעיניו. נשמתי עמוק, לא רציתי שיבהל אבל החלטתי לעשות את הצעד שלי ואמרתי לו שאנחנו ממש רחוקים. שאלתי אם אפשר להתקרב קצת, ובבד בבד עם השאלה, בלי להמתין לתשובה שלו, קמתי והתיישבתי לידו על הספה הקטנה.
הוא אמר בחיוך ביישני שהוא רואה שלא חיכיתי לתשובה שלו ואני שלחתי יד מהסס לללטף אותו קצת והרגשתי את רעידותיו, מהתרגשות או פחד או שניהם יחדיו. זה היה קצת הזוי. הבחור כבר לא ילד, וגם אני מזמן לא, אבל שנינו מתנהגים כמו שני נערים צעירים ובתוליים שלא נגעו בגבר מעולם. רכנתי קצת לעברו לנשיקה קלילה על השפתיים והוא חייך, רעד קלות ומיד התרחק והכריז: "זהו, מספיק". אבל זה ממש לא הספיק לי ומסתבר שגם לא לו.
המשכנו לדבר ושוב עשיתי איזה צעד לכיוון נשיקה והפעם היא היתה קצת יותר ממושכת. לא עבר הרבה זמן, למרות עוד כמה הפסקות והכרזות ש"זהו מספיק" ולמרות שידי כבר ליטפה את גבו החלק ואף קצת דרומה לכיוון ישבנו, כיוון שהוא הרחיק אותי ממנו במהירות, הוא הפשיר והלך עד שכבר התנשק איתי כמו שצריך עד הסוף.
לא יודע מאיפה בא לו התשוקה הזו פתאום. לשוני כבר חדרה עמוק לפי ולשונו לפי והסכר נפרץ. הוא התנשק איתי בלהט שלא חוויתי אי פעם בעבר. נשיקות הורסות, חמות רטובות, עמוקות וכל כך ארוכות שכבר הגענו כמעט לכלות הנשימה. הוא לא יכול היה להפסיק להתנשק איתי ורק המשיך עוד ועוד ועוד. גם כשעצרנו לנשום קצת, מהר מאוד הוא חזק לנשק אותי ולומר כמה שאני מטריף אותו. זה היה כל כך טוב וכך כך חושני. לא חשבתי שאפשר ליהנות כל כך מנשיקה. אין דברים כאלה. כולי כבר רטטתי מהתרגשות והזין שלי איים לקרוע את המכנסיים, אבל נותרנו בתמימות הנשיקות סוף האלה ולא מעבר לכך. התנשקנו שעה אולי שעתיים, לא יודע. איבדתי את תחושת הזמן שכמו עצר מלכת. שנינו המסנו בנשיקה או בעצם באין ספור הנשיקות האלה את כל המרחק שלא הצלחנו לגשר עליו במשך תשע שנים ארוכות.
אחרי שלוש - ארבע שעות שהייתי אצלו הגיע הזמן ללכת. התחתונים שלי כבר היו רטובים מפריקאם. גם כשעמדתי על סף הדלת לעוד נשיקת פרידה קטנה אחת היא היתה לעוד סדרה שניה של נשיקות בלתי מסתיימות וכל כך מענגות. האופטימיות שלי שבסופו של דבר יהיה בינינו גם חיבור גופני ולא רק אינטלקטואלי, השתלמה לבסוף, בניגוד לכל התרבות קצרת הרוח בשוק הבשר האטרפי.
אני יודע שעוד ארוכה הדרך לסקס או מציצה או אפילו לכך שאמצא את עצמי מתי שהוא ערום איתו במיטה. אם לפגישה ולנשיקה לקח לו להגיע תשע שנים, אין לי מושג כמה זמן יקח עד שנתקדם עוד קצת. הוא אמר לי להיות סבלני והוא היה הכי ברור בעולם לגבי רתיעתו מסקס וחרדותיו, אבל אני אופטימי. אני מאמין שנועדנו להכיר יותר מקרוב ואני מקווה שלא ירחק היום ואתחבר אליו חיבור מושלם בלי מחיצות של בגדים, חרדות ועכבות.
רצו לי
כל מיני שירים שקשורים לנשיקות בראש אבל בסוף בחרתי בשיר מתאים יותר לסגנון
המוסיקלי שהוא אוהב, הבלוז של פעם. שיר שמתאים ושאני גם אוהב מאוד כי הוא
מייצג את התחושה שלי שאחרי כל השנים האלו סוף סוף זכיתי להכיר אותו מקרוב.
אז אחרי כל ההקדמה הזו קבלו שיר מופלא שבמקור הוא משנת 1941, אבל שנדמה לי שהגרסה הטובה והמוכרת ביותר שלו הינה דווקא משנת 1960 - Etta James - At Last:
ובעצם לכבוד הנשיקות המהממות של הבחור המיוחד הזה החלטתי לצרף פה עוד שיר ישן. במקור הוא משנת 1960 בביצוע Betty Everett משנת 1964 אבל אני מעדיף את הגרסה המאוחרת יותר של הזמרת שר משנת 1990, אז קבלו את השיר - Cher - The Shoop Shoop
Song (It's In His Kiss):
בתקופה האחרונה אני בתחושה של רדיפה אחרי הרוח, חוסר נחת וחוסר סיפוק. זה לא בגלל שאין לי סקס או שהסקס לא טוב. אלא שהתחושה הזו שלי נובעת לא בגלל מה שיש אלא דווקא בגלל מה שאין. דווקא בגלל אותם מקרים שאני לא מצליח לקבל את מה שאני רוצה ולא משנה מה.
ישנם גם מקרים הפוכים של בחורים מהעבר שלפתע חזרו להפגש איתי או בחורים שהם אלה שרודפים אחרי עוד ועוד ואני נותן להם לא מעט תסכולים, כי למרות תיאבנוני המיני הרב יש גם גבול ליכולות שלי ולחשק שלי.
התימני ירוק העין
את עיקרה של תחושה זו יוצר לאחרונה דני, 28, התימני הרזה בעל העיניים הירוקות שלא ממש בראש לסקס איתי ומרגיש שהוא מבאס אותי כל פעם שאנחנו הולכים לגעש והוא דוחה את נסיונות ההתקרבות שלי. האמת שתחושת הביאוס היא אשמתי המוחלטת כי בכל הפעמים האחרונות הוא אמר לי שהוא ממש לא בראש לסקס מסיבה כזו או אחרת, ואני קיוויתי והאמנת שאיכשהובעזרת הבירה, הג'וינט וחום השמש הוא יזרום בסוף. אממה, הוא לא ממש זרם. לפעמים זרם להתחרמנויות ומציצות, לפעמים לקצת משחקים בישבן ולפעמים לכלום מלבד איזה חיבוק קצר ונשיקה חטופה. זה חסר לי מאוד כי אני מה זה מת על הסקס איתו. מכור. כנראה דוווקא שהוא לא נותן לי את זה כמעט, ההתמכרות שלי גוברת והולכת. התסכול יוצר עודף חרמנות ועודף החרמנות זה גורם לי לתיאבון מיני גובר והולך שנפרק, לצערי, רק עם אחרים ולא איתו.
הצעירים
עוד כמה מקרים לא מובנים קרו לי בתקופה האחרונה, וזה קרה בעיקר עם בחורים צעירים שפנו אלי, בין באטרף, בין בגרינדר ובין במייל. הם יזמו, אני דירבנתי, היה רצון וחשק תיאורטי, אבל פגישה לא היתה. אחד פשוט התאדה ברגע אחד, חסם ונעלם. זכותו, אם כי יכול היה לומר ששינה את דעתו. השני שדווקא רדף אחרי שוב ושוב מאטרף וגרינדר לווטסאפ ורצה מאוד להפגש, התקרר ולא ענה בכל פעם שאני יכולתי להפגש, אבל לפחות טרח להסביר למה לא יכל. בסוף ימאס לו להסביר והוא יתאדה גם כן. השלישי, שלמרות שהיה נראה לי מראש שאני לא מה שהוא מחפש, מתעקש שהוא לא ויתר וממשיך ליצור ציפיות לפגישה. שלושתם חיילים. שלושתם נעריים, שלושתם חתיכים אם כי שונים בלוק ובצבע. שלושתם גם מאותה עיר בארץ. צירוף מקרים קצת הזוי. אחד מהם עוד מדבר על זה שיש מצב שיוכל להפגש ביום שישי בבוקר. אשרי המאמין, אני כבר מזמן הפסקתי להאמין. מצד שני, מה אכפת לי? אם ייצא להפגש איתו אז סבבה, אבל אני לא מחכה ולא מעכב את תוכניותי בהמתנה לאף אחד.
שחקן הפורנו
אנחנו מכירים כבר כבר שנים ושכבנו רק פעמיים, אלב כל פעם היתה אש לוהטת. הוא חתיך סקסי שחום הורס שהשתתף בעבר באיזה סרט פורנו שסיפר לי עליו, ומה אגיד לכם? בכנות, עם יד על הלב, נראה לי שאם היו מסריטים את הסקס שלנו, זה היה סרט פורנו הרבה יותר מוצלח.
בכל אופן מאז הזיון השני שלנו עברה כבר יותר מחצי שנה. כל פעם שאני פונה אליו ומציע להפגש הוא אומר כמה שהוא מת להזדיין איתי שוב וכמה שאני סקסי, אבל בתכלס שום דבר לא קורה בינינו. האם יקרה או שארים ידיים סופית? מי יודע. יש לי הרבה סבלנות והתמדה ובדרך כלל עד שלא אומרים לי שלא מעונינים יותר, אני ממשיך לנסות.
היפיוף ההורס החד פעמי
לפני חמש שנים פגשתי אותו למפגש חד פעמי. הוא היה אז בן 27, רזה חלק נערי יפיוף הורס באמת, שנראה צעיר בהרבה מגילו. זה היה קוויקי עם גמירות טובות שקרו עוד לפני חדירה אפילו, ומאז אני מפנטז על הזיון הבא שלנו ועל חדירה לישבנו הקטן והחלק. אחרי שהרמתי ידיים כבר מזמן והבנתי שאו שאין רצון או שלוחות הזמנים הפנויים שלנו מתנהלים בקווים מקבילים, הוא לפתע פנה אלי לפני כמה חודשים בגרינדר, ולמרות שלא אמרתי לו שאנחנו מכירים, כבר ששלחתי לו תמונת גוף וזין, ללא פנים, הוא אמר לי שנפגשנו פעם ושהוא מת להפגש שוב. מת , מת, אבל מאוז הוא רקר ממשיך למות ופגישה עוד לא קרתה. אני גם לא מאמין שתקרה, אלא אם יהיה איזה צירוף מקרים נדיר שבנדירים של זמן וחשק שיסתנכרנו עם הזמן והחשק שלי. פה ושם אני שולח לו הודעה. פעם בחמש הודעות הוא גם עונה, אך כלום לא קורה.
האתיופי המיתולוגי
דווקא דותן, 30, האתיופי המיתולוגי שלי, שחזר במפתיע לחיי לפני שבוע - שבועיים, לא האכיל אותי מרורים מאז. אומנם התקשורת איתו עדיין צולעת, אבל הוא בינתיים לא נעלם, והוא אפילו עונמה להודעות כשהוא טורח לפתוח את ווטסאפ ולבדוק אותן.נפגשנו פעם אחת והזדיינו, אבל היה זיון בינוני, למרות שהוא נראה מעולה בתקופה הזו. הורס ממש. אני כנראה התקררתי ולמרות רצוני העז להפיח אש בגחלים הכבויות, הם רק קצת רוחשות ולא יותר. ואולי הסיבה שאני די אדיש להתנהגותו בתקופה מאז חזר לחיי היא שמקלה עלי להתייחס למה שקורה או לא קורה איתו בשיוויון נפש יחסי? למדתי כבר שאין לי מה לחכות לו. גם אם אנחנו אמורים להפגש היום מסוים, אני יודע שזה אף פעם לא משהו מוחלט, ותמיד בסכנת ביטול, אז אם צצה לי הזדמנות אחרת טובה וודאית, אני לא נותן לפגישה הצפויה איתו למנוע ממני את ההזדמנות הזאת. לפני יומיים למשל היינו אמורים להפגש. הוא היה אמור להתקשר אלי בשעה מסוימת לסגור סופית את הפגישה אבל צצה הזדמנות שלא בא לי לוותר עליה, הזדמנות לנסוע לגעש עם מישהו שחשבתי שכבר לא נוכל להפגש יותר [הבחור הגמיש, שאספר עליו בהמשך]. מאחר ולא סמכתי על דותן שאכן יתקשר, אז נסעתי. ידעתי שבגעש אין קליטה ולא אהיה זמין, אבל החלטתי שעל הזין שלי. אם דותן היה רוצה שנפגש בטוח, הוא יכול היה לסגור איתי את זה יום קודם ולא להשאיר את זה לשיחה נוספת כשאני אמור להשאר על hold ולחכות למוצא פיו. אני כבר סיימתי לחכות. אם קובעים איתי אז סבבה, אני לא מבריז [כמעט...], אבל אם לא קובעים סופית, אני מרגיש חופשי לזרום עם התוכניות שלי איך שבא לי.
הבחור הגמיש
האמת שהוא לא תסכל אותי כי אמר לי מראש שבן זוגו לא מרשה לו להפגש מהצד עם אותו גבר יותר מפעמיים. יש להם סוג של זוגיות פתוחה, אבל עם כללים מגבילים. אמנם ביאס אותי שלא אוכל לזיין אותו שוב, במיוחד שנותרו עוד דברים שבא לי לעשות איתו ולא עשינו, אבל שמרנו על קשר. קויוויתי שאולי עם הזמן הם ישנו את הכללים המגבילים שלהם, שיאפשרו לנו להפגש שוב והמשכנו לחרמן זה את זה בשיחותינו מדי פעם ןלשמור על המתח המיני שבינינו, אבל לא ציפיתי שהמחסומים ישברו כל כך מהר. כשזה קרה והחלטנו לנסוע לגעש איזה בוקר השבוע, עפנו זה על זה שם בטירוף. היה סקס קצר אמנם אבל אינטנסיבי ומדהים. הוא רכב לי על הזין קיבל יפה בדוגי ו טחנתי אותו חזק כשהוא על הגב והרגליים שלו מקופלות לאחור לצדי הראש. אמרתי כבר כמה הוא גמיש? חחח... שנינו גמרנו ושנינו נהנינו מאוד. כשרציתי לחזור לעוד סיבוב עשר דקות אחרי הגמירות [מה לעשות הייתי מאוד חרמן עליו...] הוא כבר לא רצה יותר. שעתיים - שלוש אחרי שנפרדנו הוא כתב לי כמה היה לו כייף ואמר כי כמה דקות אחרי שנפרדנו, הוא כבר חשק בי שוב, ושאל אם אני שוב מחפש. אמרתי לו שאמנם נותרה בי עוד חרמנות אבל אני כבר לא פנוי. רק אז העזתי לשאול אותו אם נשבר כבר מחסום הפגישה השניה או שנכנסתי לועדת חריגים. זמן מה אחר כך הוא ענה לי : "חריג בהחלט. בלי ועדה." ממש שימח אותי לשמוע שאני [או הסקס שלי, או הזין שלי, או כולנו יחד...] מיוחד בעיניו עד כדי כך שהוא פרץ את המגבלות ונפגש איתי בפעם השלישי, מה שמעלה את הסיכוי שתהיה גם רביעית, חמישית וכן הלאה. הוא חם חושני ולוהט במיוחד. אחלה ישבן והגמישות הרבה שלו מוסיפה נוף נוסף ומעניין לסקס הלוהט איתו.
היפיוף הנשוי
היפיוף הנשוי הוא חתיך מהאגדות ממש. בן 35 שנראה הרבה פחות. מאחת המדינות של ברית מועצות לשעבר. גבוה, בהיר חלקף חטוב, עיניים כחולות גוף של שחיין. ישבן הורס. הכל סוף הדרך. באמת. הזיון הראשו שלנו לפני חמש שנים היה מעפן, אבל לפני חצי שנה או משהו התחדש הקשר ומאז נפגשנו כמה וכמה פעמים, לסקס מהנה למדי. לפני שלושה חודשים הוא נעלם מהאופק. קצת התבאסתי על כך אבל לא ויתרתי. לפני כמה שבועות, ביום שראיתי אותו שוב אונליין באטרף, ניסיתי לפנות אליו, אך הוא לא ענה. השבוע כשראיתי אותו אונליין שוב שלחתי כמה הודעות עד שענה ומייד שמח לקבוע איתי פגישה. הוא היה לוהט בפגישה הזו ואני פירקתי לו את הצורה למרות שלא הייתי חרמן כל כך. "רצחת אותי" הוא אמר לי אחרי שגמר, בחצי חיוך, אני הבנתי שאמנם היה לו קשה שזה היה סקס חזק כל כך, אבל הוא נהנה. אחרי כך דיברנו על חוק המישוש החדש, שיתיר לכל שוטר לעשות לכל אדם בדיקה גופנית, אפילו ללא חדש לעבירה. צחקתי ואמרתי לו שיזהר שלא ינסו למשש אותו עכשיו כל השוטרים כי הוא כל כל חתיך... ושנינו צחקנו.
הבחור שלא מוותר
הוא בן שלושים ומשהו, מוצק, שחום, גברי ולא ממש הטעם שלי, אבל פעם פעמיים בעבר הזדיינו עד שהחלטתי שלא בא לי עוד. הקשר התנתק לשנה או שנתיים כשלאחרונה הוא החל לנסות שוב ושוב לפנות אלי שניפש. הוא ביקש עוד ועוד, הציע הצעות כאלה ואחרות, הבטיח הרים וגבעות של פינוק ולא עזר שאמרתי לו שיוותר כי הוא פשוט לא הטעם שלי והסברתי לו בדיוק מה הטעם שלי, אבל יום יומיים אחר כל הוא שוב בשלו. מנסה שוב, מקבל סירוב ושוב מנסה. אמרתי לו שלא נעים כל פעם לסרב ושיבין שזה לא יקרה, אבל הוא שמע בחצי אוזן ויום יומיים אחר כך ניסה שוב. זה מאוד החמיא לי. ליטוף גדול לאגו. וכך קרה בסוף ביום שהאגו שלו חטף איזו סטירה ממישהו, זרמתי אליו מחליט לתת לו קצת גוד טיים על כל המאמץ שלו. כשנפגשנו הוא הסתער לי על הזין במיומנות. שכחת כבר עד כמה הוא מוצץ טוב והוא מצץ ממש מעולה. כשהזין עומד השכל לא עושה יותר מדי חשבון אז סובבתי אותו וזיינתי אותו חזק כמו שהוא אוהב עד שהוא גמר מהר. לא היה אכפת לי שגמר וסגר ענין כי הראש לי כבר היה בבחור הבא, שעוד לא ידעתי מי הוא יהיה אבל ידעתי שאגיע אליו חרמן כפליים...
הקצין הדרוזי
הקצין הדרוזי מת עלי. הוא בן עשרים ומשהו והוא כבר לא פגש אותי חודשים רבים, אבל ממשיך לנסות להציע וליזום. זה כייף שלשם שינוי מישהו אחר יוזם. ישבנו העסיסי, עיניו הכחולות ותשוקתו הרבה מחפות על כך שהוא לא בדיוק הטעם שלי, אבל כשהזין שלי עמוק בפיו השוקק או בישבנו החם הוא לא ממש נותן על הדעת על זוטות שכאלה. פעמים רבות הוא כב רהציע לי שננפגש קבוע. רוצה להיות הבחור הקבוע שלי. הקבוע היחידי שלי. זה דבר שלא יקרה, לא איתו ואני לא יודע אם יקרה עם מישהו בכלל, אבל פעם בכמה זמן אני נהנה לבלות איתו כמה שעות חמות של סקס טוב.
המאוהב
השבוע כתב לי המאוהב שנראה לו שתמיד הוא מחפש גברים בוגרים וגבוהים כי לא קיבל מספיק אהבה בילדותו ובכלל בחייו מהוריו. כואב לשמוע. אולי זה מה שגרם לכך שלא משנה כמה סקס הוא יקבל ממני [והוא מקבל הרבה], הוא ישאר תמיד בתחושה שרוצה עוד, גם עוד סקס אבל גם במיוחד את מה שלעולם לא יקבל ממני, וזה רגש...
החתיך מהשדירה
שלושה חודשים כבר לא הזדיינתי עם החתיך מהשדירה. אבל אנחנו מדברים והחרמנות גואה וכנראה שמתי שהוא בקרוב זה יקרה. אני לא לוחץ. אני נותן לזמן לעשות את שלו ונותן לו להיות מי שיחליט שזהו, הוא ממש לא יכול יותר בלי הזין שלי והגוף שלי. החתיך מהשדירה מרבה להחמיא לי, לזין שלי, לגוף שלי ולאופן שאני מזיין. הוא ממשיך לשאול אותי מתי נפגשתי ומתי הזדיינתי ואני ממשיך להעלים ממנו חלק גדול מהזיונים שלי, כי גם ככה הוא מוטרד מזה שאני מאוד פעיל מינית. זה מוזר היפוך התפקידים הזה בינינו, כי כשרק הכרנו הוא זה שהיה מספר לי כל הזמן על הגבר ההוא שהוא הכיר ברחוב או הההוא שהוא צד בים והשלישי שסתם עשה אליו עיניים מהבנין שבו הוא עובד ופיתה אותו לבוא איתו. פתאום הוא הפך לאמא תרזה נזירית שכמעט לא נפגש עם אחרים ואילו אני ממשיך במסעותי במחווזת החשק, ויש לי הרבה חשק. בכל אופן, המתח המיני בינינו הולך ונבנה בזמן האחרון ובמוקדם או מאוחר גם נפגש. אני כבר לא בלחץ מתי זה יקרה. להיפך. במקרה שלו, כל עכיבה לטובה. כששלחתי לו לאחרונה תמונת עירום שלי אמר לי שזה כמו חלום ובא לו ללקק הכל. אמרתי לו שתמיד הוא מתלונן שאני לא מצלם גוף מלא אז פירגנתי צילום כזה בשבילו כשקיבלתי מתנה מוט סלפי שמאפשר לי לעשות את זה. בתגובה אמר לי שאכן הוא אוהב את כולי ולא רק את הזין שלי ובא לו זיון ארוך איתי ולא משהו של חצי שעה - שעה. שבא לו להיות איתי שעות, להרגיש, לנשק, ללקק.אמרתי לו שאני מקווה שזה יקרה בקרוב. נראה רק מתי.
אלה כמובן לא כל הבחורים שאני מכיר ונפגש איתם, אלה רק כמה שהחוט המקשר ביניהם הוא התסכולים שהם גרמו לי או שאני גרמתי להם. כולם רוצים עוד. גם אני רוצה עוד. ולכבוד כל רוצי העוד הזה ותסכוליהם, החלטתי הפעם להקדיש את השיר עוד של נתן גושן, שיר שאני מאוד אוהב:
ובעודי כותב את השורות האלה וברקע מתנגן השיר "עוד", מתקשר אלי בטלפון דותן, האתיופי המיתולוגי. הוא רצה לדעת אם נפגש היום כי עוד לא התקשרתי אליו. ענין של אי הבנה של מי אמור להתקשר למי ומתי. טוב שלקח יוזמה והתקשר בעצמו. אז אנחנו נפגש, אני רק מחכה לתשובה מתי בדיוק הוא יגיע הביתה כדי שאדע לצאת לדרך. היה כייף לשמוע את קולו. יש לו קול שמעורר בי זכרונות נעימים. קול יפה. קול חם. האם יהיה חם כשניפגש? נדע בהמשך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
