פילבוקס

הוא בסך הכל היה איזה בחור צעיר, שהיה אז חייל, שאספתי כמה פעמים בעבר בדרכי לגעש. בחור שמהר מאוד הבנתי שאני לא הטעם שלו, אבל היה בכל זאת נחמד להיות בחברתו למרות שלא קרה ביננו כלום. נראה לי שלא ראיתי אותו כבר יותר משנה אבל ההודעה שקיבלתי ממנו השבוע כשהייתי במקרה בעיר בה הוא גר, לא יכלה להשאיר אותי אדיש.

"זוכר אותי? היית אוסף אותי בדרך לגעש... אני בבעיה... אני צריך להגיע מהר לאיכילוב" הוא כתב ואני כבר ניחשתי מה קרה לו. כששאלתי הוא הוסיף: "סקס שהיה לי אתמול נגמר לא טוב. אני מפחד שנדבקתי במשהו ואני חייב להגיע לאיכילוב לקבל טיפול מונע... ובאוטובוסים זה שעות ואני מפחד שלא אספיק לקבל את הטיפול היום".

לקחתי ממנו את הכתובת והטלפון ויצאתי לנסיעה קצרה בדרך אליו. למרות שהייתי חרמן אש, נאלצתי לדחות הצעה מפתה מהנער החרמן בן ה- 17 וחצי שחיפש אותי שוב בפעם השלישית תוך שבוע והודעתי לצעיר שאני בדרך אליו. "תודה תודה תודה! אתה לא מבין כמה אני מעריך את זה! אתה מלך! מעריץ אותך. באמא שלי שיש לי דמעות בעיניים..." הוא כתב לי ואני ידעתי שזה לא בגלל עקב ההסעה לאיכילוב, אלא בגלל תחושת הפחד, הרגשת הבדידות הכבדה וחוסר האונים שאפפו אותו כשנודע לו שהגבר שהיה איתו, תוך כדי סוטול-סקס הוריד את הקונדום ועשה מה שעשה בלי ידיעתו ואחר כך התחמק ממנו כשביקש לראות בדיקות שהוא בריא.

אספתי אותו, השתדלתי לעודד אותו. סיפרתי לו על מישהו שאני מכיר שקיבל את הטיפול הזה ואף הדרכתי אותו מה לומר כדי שיקבל את הטיפול ולא ינפנפו אותו. בנוסף, סיפרתי לו גם קצת על הצרות שלי עם האתיופי שלי, כדי להסיח את דעתו. בסופו של דבר הגענו לאיכילוב ושלחתי אותו לדרכו במצב רוח קצת יותר טוב. כמה שעות אחר כך הוא עדכן אותי שנבדק וקיבל טיפול מונע ותרופות להמשך וכתב לי באטרף:

"שולח לך פה הודעה כדי שכשתתחבר יעלה לך חיוך על הפנים.

א. בזכותך קיבלתי טיפול שבמקרה של הדבקה יכול להציל אותי [לא היה לי כוח לנסוע באוטובוסים אחרי היום הקשה שעברתי].

ב. עודדת אותי.

ג. הוכחת לי שיש גם אנשים שמוכנים לעשות דברים בלי רצון לקבל תמורה, ואני אעביר את זה הלאה ואחפש לעשות מעשה טוב למישהו אחר - בזכותך [אני תמיד בסדר אבל עכשיו אהיה מוכן באמת לתת מכל הלב].

אז תחייך, כי יש פה מישהו שאתה יכול לפנות אליו בכל בעיה או רצון לדבר ולפרוק... שמח שאני מכיר אותך, ושוב תודה. בזכותך קיבלתי טיפול."

וכל מה שיש לי לומר לכולם זה: עשו טוב. לא רק ביום 11.3.2014 שהוכרז כיום המעשים הטובים, אלא בכל יום ויום בו אתם נתקלים במישהו שמשהו קטן שאתם יכולים לעשות בשבילו יהווה עבורו שינוי גדול. ותעבירו את זה הלאה...

והפעם בחרתי את השיר Tremeloes - Even The Bad Times Are Good משנת 1967:

ואני עדיין חרמן אש...חחח