אני מכיר אותו כבר שנתיים בערך, נער הורס שחום חלק, חצי תימני כמוני, עם פנים יפות ושיער ארוך ומיוחד. הוא עמוק בארון, סטרייט לכאורה כמוני שיוצא ומזדיין עם בנות אבל פה ושם מחפש את דמות האב הזו לסקס שונה ואחר, ואני נפלתי לשמחתי לקטגוריה הזו. הוא בן 24 אבל נראה צעיר בכמה שנים, אפילו אם היה אומר שהוא בן 18 לא הייתי מתפלא. גפו הקומפקטי וישבנו החם כשהוא מתיישב עלי, מטריפים לי את החושים. הוא חם, אינטימי, חושני כמו שאני אוהב, ולא נורא שקצת קשה לו לקבל את הזין שלי כי הדקות האלה שהוא מקבל אותו עד הסוף בלי מעצורים אחרי שעות של חירמונים, שוות הכל.
בפעם האחרונה שנפגשנו היה לו כל כך טוב איתי כשהוא ישב עלי, לפני החדירה, מעורסל בין זרועותי ומתנשק ללא הרף, הוא שיחק בשיער החזה שלי, שהוא כל כך אוהב ואמר לי שהוא פוחד. פוחד להתאהב בי, ואחרי כמה זמן אמר לי: "אני אוהב אותך", אבל אולי זה היה בהשפעת עשן הג'וינט והחרמנות. "אני רוצה להיות הבן שאין לך" הוא הסויף ואמר ברוך, ואני רק חייכתי ואמרתי לו שיהיה.
כזה קרה, סיפרתי לו שפעם כתבתי סיפור כזה על יחסי אבא חורג ובן. הוא התלהב ולא נרגע עד שלא הקראתי לו את הפרק הראשון של הסיפור "בן חורג" שכתבתי לפני כמה שנים. סיפרתי לו כשהוא יושב עלי בערום ללא חדירה. סיפרתי לו כשהוא מדי פעם לוקח הפסקה קצרה לנשיקות חמות ומלאות תשוקה וסיפרתי לו כשהוא לוקח הפסקה קצרה למצוץ לי את הזין או לחכך את ישבנו ההורס על הזין שלי שכבר חיכה ברטט לחדור לתוכו. הוא התלהב מהסיפור ממש כמו ילד קטן שמקבל צעצוע, ולא רצה להפסיק עד שלא הגעתי לסוף הפרק. מזל שלא ידע שיש עוד פרקים, אחרת מי יודע מתי היינו מזדיינים בסוף.
אבל הפרק הראשון נגמר ואז שכבנו והזדיינו בכייף ובעונג כשהוא מקבל את הזין שלי ושואל: "אני יכול לקרוא לך אבא?" תשובתי החיובית הגבירה את חרמנותו. אחרי שגמרנו בעוצמה בזה אחר זה הוא אמר לי שהיחס שהוא מקבל ממני הוא לא מקבל מאף אחד וביקש שאשאיר לו סימן על הגוף, סימן לאהבה, סימן לשייכות, סימן של איקי על הפטמה, ולשמחתו מצצתי אותה בעוצמה עד שנותר סימן. מקווה שהסימן הזה יזכיר לו אותי ושלא יקח שוב חודש חודשיים עד הפגישה הבאה שלנו. בתור "אבא" יש לי זכויות ביקור, לא?
ולכבודו, שני שירים אב ובן שהתלבטתי ביניהם והחלטתי להכניס את שניהם. האזנה נעימה:
המוזר הוא שעל הבחור השחור הזה סיפר לי אחד מיזיזי הותיקים, "המאוהב", שניסה להתחיל איתו אך לא הצליח עד כה. חשבתי שהוא אקטיבי אבל כשיום אחד פתאום קלטתי את תמונתו בגריינדר, אמרתי לעצמי שאנסה בכל זאת. אין מה להפסיד, מקסימום זה יצליח. הגוף השחור החטוב-רזה והחלק שלו הדליק אותי. למרות שהוא מתקרב לגיל ארבעים, הוא נראה הרבה פחות והגיל לא שיחק תפקיד. הלוק היה בדיוטק מה שבא לי. היה לו גוף שחור מושלם. הוא לא אתיופי אלא מה שהאמריקאים קוראים Africaמ-American בפוליטיקלי קורקט. הוא חי בארץ והוא גר מרחק נסיעה קצר ממני אז לילה אחד נפגשנו. היה אש, למרות שהוא שיחק אותה קשה להשגה, כלומר הישבן שלו היה בלתי חדיר. עישנו חוץ מזה הכל. התחרמנו, התנשקנו, התלטפנו, מצצנו זה לזה וכשהשכבתי אותו על הבטן והתחלתי להחליק את הזין הלוהט שלי בחריץ שלו בתנועות של זיון, זמן קצר אחר כך הוא גמר באופן ספונטני בלי לגוע לעצמו בזין בכלל. אחרי מנוחה קרה להתאוששות, השכבתי אותו שוב על הבטן והפעם התחרעתי לו על הישבן יותר חזק, אם כי בלי חדירה, עד שהשפרצתי בעוצמה.
הפגישה השניה שלנו היתה ביוזמתו. אהבתי את זה והחלטתי שהפעם אני מנסה לחדור ולכבוש אותו עד הסוף. הוא כנראה לא כל כך פסיבי, למרות שנדלק לי על הזין. כשניסיתי לחדור בכל מיני תנחות הוא היה בונקר. הזין שלי בין פלחי ישבנו, על סף החור, התחושה היא חצי בפנים אבל אין מה לעשות. החור נותר סגור ומסוגר וקצת מאכזב. רציתי כל כך ונראה לי שגם הוא היה צריך רק עוד דחיפה אחת קטנה כדי להשתחרר. עשינו עוד ג'וינט והפעם הצעתי שהוא יתיישב לי על הזין כשאני שוכב על הגב. שימנתי את שנינו היטב והוא התחיל להתיישב. הזין שלי עמד כמו טיל ומת להכנס ולאט לאט ישבנו הרזה והמוצק יורד עליו. אני מגיע לפתח החור הבלתי חדיר, תופס אותו במותניו ומושך אותו אלי כשמרים את הזין למעלה ואז פאף... הזין נכנס. וואוו. התחושה היתה מדהימה. החור ההדוק שלו חירמן אותי בטירוף כשהתיישב לי על הזין עד הסוף. אבך מסתבר שאותו זה חירמן עוד יותר כי שניה אחרי זה הוא גמר שלף את עצמו מתוכי. היה חבל שלא המשיך, אבל העיקר שהמחסום נפרץ. נקווה שבפעם הבאה יוכל לקבל יותר. הפכתי אותו על הבטן, התחככתי בין פלחי ישבנו המדהים עד שגמרתי ממלא לו את הגב.
יזיז חדש? אולי. הוא גם ממש חמוד ונעים.
ואת ההשראה לכותרת הפוסט הזה נתן לי שיר ישן משנות השישים, שאני אוהב דווקא את גרסת הדיסקו שלו מ- 1977 -
זה היה מוזר. נפגשתי עם דותן החתיך האתיופי שלי שלא ראיתי כבר איזה חודש. במשך שעתיים לא יכולנו לזוז זה מזה. לבושים, ערומים, מזדיינים, מדברים. למרות שאני מאוד חושק בו, משהו עצר אותי. נראה לי שהמשהו הזה הוא החשש שאני אאכזב אותו אם לא אגמור. זו מעיין ציפיה שמגשימה את עצמה לצערי, דווקא כשאני עם בחורים שאני מאוד רוצה ושנראים ממש טוב. עם בחורים שנראים פחות טוב, באיזה אופן אבסורדי, אני משוחרר מלחץ ומצליח ליהנות יותר בקלות.
אחרי שכבר עצרנו את הזיון בלי שגמרתי ונשארנו מכורבלים, מתלטפים ומתנשקים פתאום הרגשתי את החשק חוזר. התחלתי לחדור לתוכו שוב והפעם כדי להשתחרר מלחץ דימנייתי בחור אתיופי אחר שאני מכיר. בחור שנראה הרבה פחות טוב ממנו, אבל בחור שאני לא בלחץ כשאני מזיין אותו. אחרי כמה זמן, השחרור היה מוחלט והגמירה נפלאה.
דותן שמח מאוד שהצליח לספק אותי. הוא אמר שלא רוצה לזוז ממני וחבל שחייב ללכת לעבודה, אבל היה שמח לבלות איתי כל היום במיטה. כשחזרתי מדוצן הרגשתי שאני עדיין חרמן, האתיופי השני דיבר איתי לפני כן בימים האחרונים והיה מת שאבוא אליו. אז נסעתי אליו לראות איך זה יהיה. זיינתי אותו וגמרתי שוב. התחושה היתה מוזרה.
אחרי יומיים אכלתי משהו מקולקל בבית קפה שלעולם לא אכנס אליו שנית וחטפתי כאב בטן מהסרטים כולל חום גבוה. עוד כאב בטן חטפתי, אבל רק רגשי, כאשר דותן פתאום לא משיב להודעות שלי בווטסאפ ואני אפילו לא רואה שני קווים לדעת שהוגיעו אליו בכלל. חסם אותי שוב? לא היתה שוב סיבה הגיונית לכך במיוחד שרצה השבוע להפגש באיזה ארוע שהוא מוזמן אליו באיזור המרכז. הוא בטח יספר אחר כך סיפורים שהתקלקל לו הטלפון או משהו, אבל ביני לביני אני מרגיש שהוא קיבל כאב בטן מהקרבה הגדולה מדי שלנו בפגישה האחרונה והתחרט שהזמין אותי לארוע שאמור להיות בו.
כאב בטן נוסף חטפתי היום. זה יותר בוקס לבטן. משהו שאני מסרב להאמין באמיתותו, אבל הגבר שסיפר לי על כך מתעקש שככה זה. הסיפור מתחיל לפני שלושה שבועות במפגש המאוד מוצלח שלי ושל דני התימני הרזה בגעש. היינו במקום די מבודד על החוף, אבל בכל זאת באיזה שהוא שלב הגיע לשם גבר אחר, בשלהי שנות השלושים שלו, חטוב שחום ותימני אף הוא, שאני מכיר ומזיין לפעמים. הגבר ראה אותנו, הרים יד לשלום [כשלמזלי, חשבתי שדני לא רואה אז] אני הנהנתי בלבד כדי שדני לא ישים לב שאנחנו מכירים והגבר ההוא הלך ועזב אותנו לנפשנו.
חשבתי שבכך נגמר העניין, אחר כך הוא כתב לי הגבר שהוא זיהה את הבחור שאיתי ושגם הבחור זיהה אותו ולכן הסתובב כאילו הם לא מכירים. חשבתי שהוא טועה, מכמה סיבות. קודם כל בגלל שבעבר כשדני ראה על החוף מישהו שהוא מכיר וקיווה שהמישהו הזה לא שם לב אליו, הוא אמר לי. הסיבה השניה היתה שידעתי שהגבר לא בענין של צעירונים שחיפים כדני. השלישית היתה שדני המשיך להתנהג אחר כך רגיל ולא היה בלחץ כפי שניתן היה לצפות ממישהו שראה מישהו מוכר על החוף. להיפך, דני היה ממש משוחרר וכייפי באותו יום. אבל היום, אחרי שלושה שבועות מהארוע הגבר נזכר בזה שוב ושאל אותי אם אני פגוע ממה שקרה. כשאמרתי לו שאין לי ממה להיות פגוע, אמר לי הגבר: "נראה לי שאתה באמת פגוע. באמת לא יודע ולא רוצה לדעת מה ביניכם, אבל אם זה מפריע לך שאנחנו ממשיכים להפגש תדבר".
אמרתי לגבר שאם הם ממשיכים להפגש וגם אני ממשיך להפגש עם כל אחד מהם בנפרד, זה הזוי לי יותר מדי וזה אכן מפריע לי. ניסיתי לדלות מהגבר את השם או הניק של הבחור שהוא חשב שראה איתי, כדי להסיר את הספק אם הוא באמת מכיר את דני או שזו טעות בזיהוי, אבל הגבר סירב בטענה ששומר על דיסקרטיות. הוא הוסיף שאותי הוא זיהה מרחוק והתקרב אלינו רק כדי לדעת בוודאות אם הבחור שאיתי הוא הבחור שהוא מכיר. הוא גם הוסיף שהוא ורסטילי ובעל טעם מגוון ולכן הוא פוגש גם פסיביים.
אני לא רוצה להאמין שאכן דני נפגש איתו. אמנם דני אף פעם לא הבטיח לי בלעדיות, וגם אני לא טומן את ידי בצלחת, אבל תקופה ארוכה שהוא לא נפגש עם גברים אחרים בכלל ולאחרונה כשחזר להפגש לדבריו לא היתה לו אף פגישה מוצלחת. קיוויתי שאני מיוחד אצלו. קיוויתי שאני הקבוע היחידי שלו וזה נתן לו ערך מוסף בעיני, אבל עכשיו אני כבר לא יודע כלום. אם לדני יש יזיזות מתמשכת עם הגבר הזה, אז אני כבר לא ממש מיוחד אצלו וזה עושה לי ממש כאב בטן. אני גם פאקינג מקנא. הגבר אמר לי שלא נדבר על זה יותר ושגם מהבחור שהיה איתי הוא ביקש לא לדבר איתי על זה. מכך משתמע שדני אישר לו שזה אכן היה הוא. אני לא רוצה להאמין שזה נכון ולא יודע אם אוכל לדעת מה האמת אי פעם. בשורה תחתונה הודיע לי הגבר שנעזוב את המפגשים שלנו, ושאני והוא לא נמשיך להפגש עוד. אין לי בעיה עם זה, כבר זמן מה שאני רוצה להפסיק להפגש איתו ממילא. הבעיה היא שבעקיפין משתמע מזה שעם דני הוא ימשיך להפגש. אוף, אם רק הייתי יכול לדעת אם זה נכון או לא...
בלי שום קשר לכל הסיפורים של הגבר הזה, אני ודני דיברנו שאולי נפגש מחר. מעניין אם זה יקרה. מעניין איך הוא יתנהג אם נפגש. דני לא יודע, אבל הוא ודותן הם שני הבחורים שבשבילם אני אבטל כל דבר אחר ואלך להפגש איתם, ובמיוחד עם דני.
כאב הבטן הפיזי שסבלתי ממנו השבוע כבר עבר, אבל הבטן עדיין כואבת מסיבות אחרות לגמרי... ואולי זו לא הבטן בכלל, מה שמביא אותי לשיר שבחרתי הפעם משנת 1977 - Bonnie Tyler - It's A Heartache:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
