פילבוקס

אחרי שויתרתי על פגישה עם החתיך מהשדירה ביום חמישי, הוא יצא לסופ"ש עם המשפחה שלו,. בסופ"ש הזה הוא כמובן לא הזדיין וכך יצא שעד שהוא חזר הוא היה כבר חרמן אש ותכנן עלי תוכניות. הבעיה שאני לא הייתי מודע לזה בכלל, ועד שהוא חזר מהסופ"ש שלו, הספקתי לזיין ולזיין במין איזו חרמנות בלתי נלאית שאחזה בי לפתע. יש לי השערה מסויימת מאיפה הצורך הזה לזיין ללא הרף נובע, והמקום הוא תסכול שהולך ומצטבר נוכח התנהגותו של התימני הבהיר הרזה שלי.

מאז שהתימני הבהיר התמכר לחדר כושר נכנס לו תירוץ חדש ללכסיקון. לפני חדר הכושר הוא חרמן אש, אבל אז הוא בעבודה או מתעורר משינה, עושה ביד ונרגע. חדר הכושר ובמיוחד השייק שהוא שותה אחרי, כדי להעלות מסת שריר, מוריד לו את החרמנות וכשהוא מסיים את כל זה ופנוי לנסוע לגעש איתי הוא לגמרי לא חרמן, אבל ברמות כאלה שעוד לא נתקלתי אצלו. שום מגע פיזי! לא חיבוק, לא ליטוף, לא נשיקה. הפעם האחרונה היתה פשוט מייאשת. מה שעוד יותר מתסכל זה שאחר כך הוא רובץ שעות וימים באטרף וגרינדר ומחפש מי יודע מה [טוב כולם יודעים מה...], אבל כל ההצעות שלי נענות בשלילה בתירוצים שונים.

מאז שהוא התחיל להתמיד בחדר הכושר גופו הרזה מתחטב והולך ונראה עוד יותר סקסי. גם צבע שזוף הוא כבר תפס, וההצעות אליו בטח זורמות כמים. העניין הוא שאם יש לו זמן הוא מעדיף לצוד גברים אחרים כנראה, לא משנה באיזה שעה ואיזה יום הצעתי לו להפגש. כמה חבל, כי כשאנחנו כבר מזדיינים, זה ממש משולם. גם לו וגם לי. אז את התסכולים האלה על מה שאני כל כל חושק ולא מקבל ממנו, אני קובר בעוד כיבוש ועוד זיון ועוד ועוד, ואז אני מפספס בחורים טובים שרק נמצאים שם ובניגוד לו מוכנים להזדיין איתי בשמחה ואף לחכות לי.

במוצ"ש האחרון כשהגעתי בדיוק לבית של הסטוץ השלישי לאותו יום [שהיה אגב אחלה זיון] ורציתי לכתוב לו הודעה בווטסאפ שאני ליד הדלת כניסה ולשאול מה הקוד, בדיוק אז מעשה שטן, נכנסה אלי הודעה בווטסאפ מהחתיך מהשדירה שחזר חרמן אש מהסופ"ש שלו וכבר בנה על זיון סוער איתי למחרת. ואז, כמו שאתם כבר מתארים לעצמכם, יצא שבמקום לשלוח את ההודעה שלי לבחור שהגעתי להזדיין איתו, שלחתי אותה בטעות לחתיך מהשדירה. החתיך אמנפ חתיך, אבל לא טיפש, וישר קלט שאני בדרך לזיון. כלפי חוץ הוא שמר פאסון ואיחל לי ליהנות, אבל בתוך תוכו התבאס מאוד וגם אני התבאסתי שברגע של פזיזות העכרתי קצת את האווירה ביננו. שעתיים אחר כך, כשיצאתי משם הוא דיבר איתי שוב. החמיא על השעתיים זיון, אמר שקצת מלחיץ אותו שאני לא מבזבז יום. והוסיף: "חבל מאוד, רציתי שניפגש מחר..." 

למחרת בבוקר כשדיברתי עם החתיך שוב הוא אמר לי שהוא מסודר. כלומר, גם הוא לא ביזבז זמן וכשהבין שממני לא יצא לא משהו, כבר קבע עם מישהו זיון לאותו יום. יותר מאוחר שאלתי איך היה והבנתי שהיה קצר אך טוב והיו כמה השפרצות טובות. קצת קינאתי האמת. למרות שאנחנו לא זוג ולא מחוייבים זה לזה, אני יודע שאם הייתי מנסה להיות שם בשבילו כשהוא חרמן, הוא לא היה צריך לרעות בשדות זרים והיה שמח להתמסר לזין שלי כל פעם. לפעמים אני לא מבין את עצמי. מה, אני דפוק? יש לי חתיך הורס, חם, נעים וחושני שמוכן להזדיין איתי בכייף ואני במו ידי מחרבש את זה? מילא אם זה היה בעבור מישהו שחשוב לי או שממש בא לי עליו, אבל בשביל סתם סטוץ חרמני?

הבנתי שטעיתי. הבנתי שהלהיטות לזיין אחרים ולא לתת עדיפות לחתיך שמוכן ומזומן בכל זמן חופשי להפגש איתי,  יושבת על עוד משהו. זה לא רק בגלל תסכול עקב חוסר התשוקה של התימני הרזה כלפי. זה יושב גם על הצורך לעמוד בציפיות של החתיך, דבר שקצת מרתיע אותי. החתיך אמנם נהנה מאוד, ואני נהנה מאוד לזיין אותו, אבל משהו עוצר אותי בסקס שלנו שאני לא מצליח להרגיש מספיק משוחרר כל פעם. כך יוצא שאני לא תמיד גומר בזיון איתו. והחתיך דווקא מת על גמירות והשפרצות. אני יודע את זה הוא אף אומר בחצי צחוק: "חסר לך שהפעם אתה לא גומר" ואני עוד יותר נלחץ. 

הפעם החתיך ואני קבענו מפגש ארוך, ממש להיות חצי יום יחד ואולי יותר. החלטתי לשמור בשבילו את הזרע שלי ולא לבזבז אותו על בחורים אחרים או על להביא ביד ולא משנה כמה חרמן אני. על הדרך החלטתי שלזיין זה בסדר אם אנמי לא אגמור [והפעם בכוונה לא לגמור] אבל לך תמצא מיהשו שיזדיין איתך כשמראש אתה אומר לו שלא תגמור. 

כך קרה שארחי כמה הצעות שסרבתי להן, החלטתי לא לסרב לבחור חמוד אחד בן 22 שכבר הרבה זמן מנסה לפתות אותי לזיין אותו. היום הוא לא הפסיק לשלוח לי הודעות חרמניות ובקשות למצוא פתרון שיאפשר לנו להםפגש היום, שכבר היה קשה לי להתאפק. מצד שני, רציתי לשמור את הזרע והחרמנות שלי לחתיך מהשדירה, אז מה עושים? פה נזכרתי בשיחה שנהלתי לפני כמה ימים עם מישהו שסיפר לי על סקס טנטרי שבו מתרגלים גמירות ללא השפכות [משהו שעדיין אין לי מושג מה הוא, אבל בהחלט מעניין לברר], אז החלטתי לשחק על הקלף הזה ואמרתי לצעיר הזה שאני מוכן להפגש אבל שיקח בחשבון שאני לא גומר כי אני מתרגל סקס טנטרי. להפתעתי, הצעיר הסכים בשמחה כי העדיף זין אחד ביד משניים על העץ, וקיבל את הזין שלי כמו שצריך עמוק וחזק, למרות שאפילו לא עמד לי עד הסוף.

אז אמנם בניגוד למה שהבטחתי לחתיך מהשדירה לא התנזרתי לגמרי, כי פגשתי את הצעיר אבל מאחר ולא גמרתי אני מרגיש שאת הרעיון העיקרי של ההתנזרות - לשמור על הזרע והחרמנות - הגשמתי. אני הולך לקראת המפגש עם החתיך בקרוב, מקווה שנהנה, מקווה שאגמור, מקווה שגם הוא, מקווה שיהיה כייף, מקווה שבאמת נוכל להיות כל כך הרבה שעות זה עם זה בלי לאבד את התשוקה ותוך שמירה על רמת חרמנות טובה. נקווה.

והפעם בחרתי שיר אופטימי ישן ויפה, שיר על חלומות וציפיות לקראת היום של כייף שאני מקווה שיהיה עם החתיך מהשדירה. שיר די נשכח משנת 1969, אבל כזה שבאופן אישי עושה לי טוב על הלב. Wallace Collection - Daydream:

אחרי שדותן הודיע לי על געגועיו, אמרתי לו שזו ההודעה הכי מפתיעה שקיבלתי כבר זמן רב ואולי פעם נוכל לשבת ולדבר בכנות ופתיחות והוא יספר לי מה קרה כמו שני אנשים בוגרים שמשהו, בלי ספק, מחבר ביניהם. לקח לדותן לילה שלם לענות אבל בבוקר הוא ענה לי: "אני רוצה סקס איתך. ליהנות. דיבורים בהמשך." הסגנון המברקי היה קצת מאכזב, אבל זה דותן. התרגלתי, ועניתי בפשטות: "גם אפשרי. תמיד היה לנו חיבור טוב. מתי?"

אחרי חילופי דברים נוספים התברר שזה יקרה למחרת בבוקר או מחרתיים בבוקר. דותן היה אמור להודיע לי. אחר כך הוא שאל מה בא לי וביקש שאהיה חופשי. אמרתי לו שבא לי הכל ושהגוף שלנו כבר יודע את הדרך לבד. גילגלתי את השאלה חזרה אליו כששאלתי אם יש לו משהו מיוחד לעשות שלא עשינו. דותן התחמק שנית וביקש שאני אציע.

תכלס, זה לא היה משנה מה הייתי כותב, כי נראה לי שהוא בסך הכל ניסה לדרבן איזו חרמנות בדיבורים. כתבתי לו משהו בשליפה, באותה מידה שיכולתי לשלוף משהו אחר: "סקס מול מראה, אם תוכל לארגן מראה בחדר [ואכן הוא ארגן...], סקס כשאתה על הגב, רק כי עוד לא עשינו את זה [ווואלה זיינתי לו את הצורה על הגב], שתתיישב עלי פעם עם הפנים אלי ופעם עם הגב [התיישב ועוד איך], וכמובן כל התנוחות האחוריות שהן הכי כייף... [היה כייף, אבל לא משוחרר עד הסוף]".

"תביא ג'ל סיכוך ונעשה מה שתרצה" ענה דותן ואז הוספתי גם שבא לי לעשן ג'וינט, להתמסטל קצת בזמן הסקס, כי אני במיוחד אוהב לעשן כשמוצצים לי [והוא אכן נתן לי לעשן, למרות שלא סובל עישון, אבל הרשה לי לעשן רק בחדר האמבטיה, כשהזיין שלי לא בפה שלו, ושהוא בכלל לא היה לידי, וזה ממש לא היה לעניין]. הוא אמר שמתאים לו אותו מסטול טוב ומשוחרר [רק שבסוף ההתמסטלות הזו לא שיחררה אותי איתו אלא דווקא עצרה משום מה], והוספתי שבא לי לפני הכל להרגיש חיבור חם ואינטימי עם נשיקות, ליטופים והמון מגע.

שוב לקח לדותן חצי יום לענות [כנראה שככה זה כשמשהו לא ממש מסתדר עם התסריט שלו] אבל בסוף הוא שאל אם אפשר מחר בבוקר. למחרת בבוקר גם קבענו את השעה, אבל רגע לפני שקבענו טרח דותן להדגיש: "לא ליצור אשליות. אני רוצה זרימה. זיון טוב כמו שאנחנו אוהבים. אני די מוגבל בזמן. יש לי משהו כמו שעה. מתאים?"

"שעה זה טוב. אין לי אשליות. אני בא ליהנות" כתבתי לו וכמה שעות אחר כך כבר הייתי אצלו, שם רחוק בפריפריה, כמעט שעה וחצי נסיעה ממני.

הופתעתי שזכרתי את הדרך טוב גם בתוך הישוב הקטן בו הוא גר, ואפילו את המשעול שמגיע לדירתו זכרתי. הוא הופתע שלא הייתי צריך הסברים, אז אמרתי לו שדברים טובים זוכרים היטב. הפעם, בניגוד לכל הפעמים הקודמות, לא הרגשתי רטט. לא צביטות בלב ולא ערגה בנפש. הרגשתי כאילו באתי לסטוץ עם יזיז ותיק שהחליט לחדש את זיונינו אחרי הפסקה ארוכה, שבאתי לזיין בחור שחור סקסי הורס, שנראה אפילו עוד יותר טוב ממה שהיה. אבל למרות הכל, הרגשתי קצת לא שם. היה קשה לי להפריד בראש בין דותן של פעם שכל פגישה איתו היתה מלווה סערת יצרים ורגשות לבין הפגישה הפעם שהרגישה כמו שני אנשים חצי זרים שמשחקים משחק של "בוא נזדיין כאילו לא היה ביננו כלום פעם".  זיינתי אותו טוב טוב, אבל לא מספיק. לא הגעתי לשיאים שהייתי רגיל איתו וקצת התאכזבתי מכך. תהיתי אם יהיה לכך המשך.

אחרי הסקס דיברנו גם קצת. שיחררתי כמה מועקות שרבצו עלי מהפרידה האחרונה והוא הסביר שכשהרגיש שאני קצת לוחץ וטוטאלי מדי, הוא נרתע. להיות חם ואינטימי קל לו, אבל מבחינה רגשית קשה לו להשתחרר והוא הרגיש שאני הופך להיות יותר מדי רגשי. לך תבין אנשים. אני דווקא חשבתי שכל הסחף לכיוון הרגשי, בא מהצד שלו, אבל אם הוא לא היה שם, אז WTF? לא התאמצתי להכנס לראש הבלתי מובן שלו, העיקר שהייתי ברור והוא עצמו אמר שאני תמיד ברור ואילו הוא הבעייתי. נו טוב, אז מה עושים עם זה הלאה?

"אתה רוצה להמשיך ולהפגש שוב?" שאל אותי דותן.

"כן, "היה לך ספק בכלל?" עניתי בפשטות.

דיברנו עוד והפעם החלטנו לא להכנס לשום הגדרות של מהי מערכת היחסים ביננו או אם בכלל יש מערכת יחסים. החלטנו פשוט להפגש כשמתאים לשנינו וליהנות, ומה שיהיה מעבר לכך יהיה. רק דבר אחד ביקש דותן ממני: "תהיה סבלני איתי ורק טוב ייצא מזה". עניתי לדותן שאין לי בעיה עם סבלנות, יש לי רק בעיה עם חוסר בהירות, כי אני צריך שהדברים יהיו ברורים, כי אם קובעים פגישה אני צריך להערך אליה, לארגן ארגונים ולהמציא תירוצים לנסיעות הארוכות אליו, ובמצבי זה לא פשוט אם ברגע האחרון דברים משתנים. דותן הבין את הנקודה ורק ימים יגידו איך באמת זה יתנהל.

באותו יום, זמן מה אחרי שכבר יצאתי ממנו, שלחתי לדותן שתי הודעות קצרות: "תודה על הכל. שמח שבאתי. יום נפלא" ו- "מקווה שנהנית". דותן לא ענה אלא כעבור יום שלם, כשכתב לי במילה אחת: "מאוד!!".  עד כאן הכל היה לא רע, אבל למחרת כבר התחילו השיבושים, כשדותן ביקש ממני בקשה תמוהה, שמייד הביאה לי תחושה דז'וו לא נוחה בעליל: "תוכל להביא לי ג'ל כמו שלך ופופרס? תוכיח שיכול לסמוך עלי!! לא נוגע בזה ולא פותח מלבד איתך! מה אומר?"

הבקשה שלו קצת הרגיזה אותי כי בסיבוב הקודם שלנו לפני 8 - 9 חודשים, כבר השארתי אצלו בקבוק ג'ל ענק שעלה לא מעט כסף וגם בקבוק פופרס שעלה סכום נכבד נוסף, כאילו שיהיה לנו כשאני בא, והוא ניתק אז קשר, אז שוב? פה עשיתי את הטעות הטקטית שלי כשנתתי לכעס לשלוט בי במקום שאשלוט בו. אמנם ניסיתי לרסן את עצמי ולהגיב באופן מדוד כשעניתי: "כבר השארתי לך פעם... זה צריך להיות בדירה" אבל כנראה שהעקיצה היתה גלויה מדי. דותן נעלב וענה בציניות: "לי לא השארת. לא חשוב. טעות שלי לבקש. תיהנה ושבת שלום". בין השורות קראתי משהו אחר כמו: "שלום שלום ואל תבוא לי בחלום". התעלמתי מכך ועניתי כאילו בנונשלנטיות: "אבל אין בעיה, אני יכול להביא. סומך עליך ומחכה להפגש איתך שוב. שבת שלום."

אינני יודע אם הוא לא ירגיש איזו עקיצה חבויה ב"סומך עליך" הזה ונראה לי שחירבשתי את הקשר איתו שוב. הייתי צריך להיות חכם ולא צודק. טעיתי. האם הוא יתן לנו עוד הזדמנות או שזהו זה? אני אמנם כבר לא מאוהב בו ואין לי רגשות אליו, ומה שמעסיק אותי ביחס אליו כרגע זה רק ההנאות והזיונים. האם נזכה עוד זיון? האם הזיונים הבאים, אם יקרו, יהיו טובים יותר. האם, לפחות בסקס, נחזור להרגיש את הניצוצות שעפו ביננו בעבר או שתם ונשלם שוב הקטע עם דותן. החלטתי לשתוק. לחכות ולראות האם יהיו שני קווים להודעה האחרונה ששלחתי לו בווטסאפ או ששוב היא תשאר קול קורא באפילה, אם הוא  כל כך כועס שחסם אותי שוב...

למה אני צריך את זה בכלל? כי כשהענינים איתו זורמים, דותן הוא זיון הסטרי. חד וחלק. גוף השוקולד החלק שלו, חיוכו הביישני, עיניו הכהות ישבנו העסיסי החם והחור הלוהט שלו כשהזין שלי מפלח אותו עמוק חזק וטוב, שווים הכל. הפוטנציאל למשהו רגשי מעבר לסקס בלבד תמיד נמצא שם וזה בכלל יכול לשדרג את כל העניין. לכן אני מקווה שזה לא נגמר שוב. ואם נגמר, אז פאק איט. אולי יחלפו להם עוד אי אילו חודשים אולי שנים, עד שדותן יזכר בי שוב, יצטער על נמהרותו, או שסתם יתגעגע לזין שלי כמו הפעם ויבוא לו לזכות בעוד זיון מעולה שתמיד נהנה ממנו איתי, ואז נזדיין שוב. ואולי לא.

שורה תחתונה, אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות לעוד משהו איתו, גם אם המשהו הזה הוא רק עוד זיון. הגעגועים למה שיכול היה להיות תקועים אי שם, מה שמביא אותי לשיר הזה משנת 1997, בלדת של להקת רוק במיטבה: Aerosmith - I Don't Want to Miss a Thing