עדי הגיע אלינו בגיל שתיים עשרה. ילד אומנה, שאחרי ארבע שנים, עם גירושי מאשתי החליט משום מה להשאר איתי. לא היה לי ראש וסבלנות לטפל בנער מתבגר אז פחות או יותר עזבתי אותו לנפשו. עדי קיבל ממני תשומת לב במנות קטנות ביותר ונראה לי ששיווע ליותר אך בסוף התרגל לחיות עם מה שיש.
אחרי הגירושים לא היתה לי אהבה אחרת ולמעשה כבר שנים שלא הרגשתי משיכה עוד לנשים. זו היתה אחת הסיבות להתערערות היחסים עם אשתי, שהרגישה שאינני חושק בה עוד, שהסקס עימה הפך להיות חובה נסבלת שמתבצעת רק לעיתים רחוקות. אחרי שנים כה רבות שאפילו התשוקה שלי לבחורים הודחקה ולא באה לידי מימוש, המשכתי להיות בארון גם לאחר הגירושים ולא עשיתי עם זה כלום. לא ידעתי איך יוצאים מהארון הענקי הזה שהיה מונח לי על הגב ולא ידעתי אם בגילי היה לי בכלל מה לחפש שם בחוץ. הייתי גבר במיטב שנותיו ושמור היטב, אך בעולם הגברי הייתי כבר כמו רכב יד חמישית, עשרים שנה על הכביש לפני אוברול שלישי, ולא היה סיכוי אמיתי שמישהו יסתכל עלי, אלא אם הוא מודל עתיק כמוני. הבעיה היתה שלא נמשכתי לגברים בגילי. גברים מעל גיל עשרים וחמש - שלושים, לא כל כך עשו לי את זה. הייתי בבעיה ולא ידעתי איך להתחיל להתמודד איתה אז אפילו לא ניסיתי. כך חלפו החודשים הראשונים לאחר הגירושים, עד שהגיע החורף.
הדירה בה גרתי עם עדי לאחר הגירושים היתה דירה קטנה של שניים וחצי חדרים. זה מה שיכולתי לאפשר לעצמי. את המיטה שלי הכנסתי לחצי חדר ואילו לעדי נתתי, במין פרץ בלתי מוסבר של רוחב לב, את החדר הגדול. היתה רק בעיה אחת. החדר שלו היה החדר הצפוני והכי קר בדירה. בקיץ היה נעים לו שם אבל בחורף זה היה סיפור אחר לגמרי. באחת מסופות הרעמים בחורף הזה זה קרה. זה היה אולי הלילה הקר ביותר השנה. אחרי שלושה ימים של גשם זלעפות בלתי פוסק כשהרדיאטורים שהיו בכל חדר לא ממש הצליחו לפזר את הצינה שחדרה לעצמות, היה לי פתרון פשוט: ללכת לישון מוקדם ולהתכרבל לי מתחת לשמיכת הפוך הרכה והמחממת.
היה לי חם וטוב מתחת לפוך באותו לילה, אולי יותר מדי טוב. מרוב שהיה טוב התחיל לעמוד לי הזין, שלא בא על סיפוקו כבר זמן רב. היה לזין שלי חם וטוב בתוך הפוך ושלחתי אליו את ידי המלטפת להחליק על המוט המזדקר, כמנהגי מדי פעם כשהלחץ בביצים התגבר. אינני יודע מדוע באותו לילה זה לא הספיק לי. מדוע סופת הרעמים הזו שינתה לי משהו. המחשבה שבחדר הצפוני הצונן שוכב לו עדי ומנסה לשווא להתחמם במיטה נטעה בי רעיון. רעיון אווילי למדי שרק הזין העומד והחרמנות הגואה, עזרו לו להקלט על קרקע פוריה: ללכת לעדי ולהתחמם איתו יחד. המחשבה על גופו הצעיר והכחוש, השחום הזה, חיממה לי את הלב ואת הזין עוד יותר. עדי כל כך אוהב להיות בקרבתי, אז אולי?..
לבשתי את הטרנינג ויצאתי מהמיטה. הזין המזדקר הבליט לי את החבילה בחזית המכנסיים. השפשוף של הזין בבד הטרנינג, ללא תחתונים, הגביר לי את החרמנות עם כל צעד וצעד שעשיתי לעבר החדר של עדי. עמדתי בפתח החדר. הדלת היתה פתוחה ועדי נראה מכווץ כולו מתחת לשמיכה. לא הבנתי למה השאיר את הדלת פתוחה, הרי גם ככה הרדיאטור בקושי מחמם, אז עם הדלת הפתוחה לא היה לו שום סיכוי בקרב עם צינת הלילה מקפיאת העצמות.
"עדי" לחשתי לו "אתה ער?"
"כן, רונן" הוא ענה "אני מת מקור ולא מצליח להרדם".
"גם אני" אמרתי לו ובלי לחשוב פעמיים נכנסתי למיטתו והורדתי את הטרנינג.
"מה אתה עושה, רונן?" אמר עדי במבוכה כשחש את גופי מחבק אותו מאחור.
"עוזר לך להתחמם" עניתי "עוזר לשנינו להתחמם. גם אני לא יכולתי לישון מרוב קור"
"אבל, אבל, אבל" התחיל עדי לגמגם "למה אתה לא לובש כלום?" תמה עדי.
"זה באמת לא בסדר שאתה לבוש ואני לא" אמרתי לו ושלחתי את ידי להסיר את תחתוניו. עדי לא עזר לי להסיר את התחתונים, אבל גם לא ניסה להתנגד, נראה לי שמרוב הלם על מה שקורה פה. כשהיה ערום גם הוא, נצמדתי אליו מחדש מאחור ושלחתי את ידי ותפסתי לו את החבילה.
עדי קפץ מרוב הפתעה ואמר "לא רונן, לא" אך למרות זאת, לא הסרתי את ידי והתחלתי ללטף את הזין המתחמם והמתחרמן שלו. עדי היה נער בעל הורמונים בריאים שליטוף כזה לזין ולביצים היה חייב להדליק אצלו משהו. תוך שניות ספורות הזין שלו עמד זקוף כהלכה ומוכן לאקשן.
"בבקשה רונן, אל תעשה לי את זה" המשיך עדי להתחנן אבל כל מה שרציתי באותו רגע זה לדחוף את הזין החם שלי לישבנו הקטן "אתה רוצה שאני אפסיק עכשיו?" שאלתי אותו כשידי לא מפסיקות ללטף לו את הזין והביצים. עדי רק נרעד, מרוב הנאה או פחד, לא ידעתי ולא היה אכפת לי, ובקול רועד אמר לי: "כן. תפפפפססיק, אני לא רוצה. אני לא זונה" אך אחוריו נותרו צמודים אלי. "היית מת שאני אפסיק. תשכח מזה" אמרתי לו והתכוננתי לתקוע, כשעדי התחיל לבכות חרש. עם הכסף המועט שקיבלתי עבור האומנה שאפילו לא כיסה את ההוצאות שהיו לי עליו, הרגשתי שאני זכאי לפיצוי נוסף. הישבן הקטן של עדי עמד להיות הפיצוי הנוסף הזה ויום התשלום הגיע.
התעלמתי מבכיו ולא הפסקתי ללטף לו את הזין גם כשהצמדתי את הזין החם שלי אל בין לחיי ישבנו הקטן. אבל הייתי חייב לעזוב לרגע כשרציתי לחדור פנימה. נטלתי קרם גוף שהיה ליד המיטה ומרחתי על הזין ועל החור הקטן שלו. ואז מרחתי לו גם על הזין וחזרתי למלאכת השפשוף. הפעם בעזרת כל הקרם, היד שלי החליקה לו על הזין במהירות והרגשתי שעדי הולך וקרב לשיא "אני לא רוצצצה לגמור, רונן, תעצור בבקשששה" גמגם עדי כשהגירוי שלו מידי המלטפת גובר והולך בניגוד לרצונו. לפני שיגמור דחפתי את הזין קדימה והפעם הזין שלי ממש החליק לתוכו. עדי השמיע אנקה קלה בזמן החדירה אך המשכתי פנימה עד שכל הזין היה בפנים. הייתי כבר באטרף מוחלט וגם עדי, בעל כורחו, התחרמן. לא האמנתי למה שעשיתי ולמה שאני עדיין עושה כשהתחלתי לזיין את בן האומנה הצעיר שלי בקצב ולאונן לו באותו זמן.
דחקתי את עצמי לתוכו ככל שיכולתי והוא נאנק מכאב. זיינתי אותו על הצד עד שנמאס לי מהתנוחה הזאת, הסתובבתי על הגב ומשכתי את עדי אלי, שישכב עם הגב אלי ועלי ולא הפסקתי לרגע לזיין אותו. זיינתי ואוננתי לו בו זמנית כשגופו הקל והרזה שוכב עלי ואני חודר לתוכו שוב ושוב, עד שלפתע הוא השפריץ לי לתוך כף היד כמויות עצומות של זרע וגם אני השפרצתי לתוך גופו החם והנעים.
אחרי שיצאתי מתוכו שמתי לב שדמעות זולגות מעיניו של עדי. שמתי לב לעוד משהו. שהחדירה לתוכו לא היתה כל כך קשה כמו שציפיתי מבתול בן שש עשרה וחצי שקיבל זין בתחת בפעם הראשונה. זה היה קצת מוזר, אך יותר מאוחר הבנתי. "אני מת על התחת שלך עדי" אמרתי לו. עדי פקח את עיניו השחורות הגדולות ובין נטפי הדמעות אמר לי: "למה? למה עשית לי את זה? למה זיינת אותי כשלא רציתי?"
"לא יכולתי להתאפק כשראיתי אותך מכווץ מקור במיטה. היית חייב לזיין את התחת הקטן שלך. יש לך גוף כל כך מפתה, רזה וארוך, שלא יכולתי כבר לעצור את עצמי. אני אוהב את הגוף הצנום שלך ואת התחת הרזה הזה שלך. אתה הולך לתת לי אותו כל פעם שאני ארצה" אמרתי לו והתחלתי להתחרמן מחדש.
"אז אני אשם, כמו תמיד. כמו נחום. עכשיו אתה בטח תגרש אותי כמוהו..." אמר עדי באופן מפתיע.
"לגרש אותך, למה? אני מת על הגוף הזה שלך" אמרתי לו והתחלתי לחדור לתוכו מחדש. אחרי שתקעתי אותו שוב והוא בכה שוב ואני השפרצתי שוב בתוך ישבנו של הנטחן הדקיק הזה, אמר עדי "עכשיו אתה תשנא אותי, שגרמתי לך לעשות את זה. אני סתם זונה שמפתה גברים מסכנים" אמר עדי באופן מפתיע.
"שששש, עדי תפסיק לדבר שטויות" אמרתי לו וליקקתי את הדמעות מעיניו ולחייו "מה פתאום אתה חושב שאתה זונה. מאיפה באו לך רעיונות כאלה לראש?"
"זה מה שנחום אמר לי, בלילה האחרון שהייתי אצלם לפני שהעובדת הסוציאלית העבירה אותי אליכם. אחרי שהוא... אחרי שהוא...נטפל אלי" אמר עדי שלא היה מסוגל לתאר במפורש מה בדיוק קרה לו אז.
"אתה לא צריך לדבר על זה. אני מבין. היית רק ילד קטן, אבל היום אתה כמעט בחור, נער מגודל. אמנם רזה מאוד, אבל כמעט יותר גבוה ממני ואפילו יש לך כבר יותר שיער ממני בחזה וברגליים" אמרתי לו. "אתה כבר לא ילד. זיינתי אותך ואני הולך לעשות את זה עוד הרבה פעמים, אם תרצה או לא תרצה התזמורת מוזיקה במחול תצא."
"איזה תזמורת? מה אתה הולך להביא לי עכשיו את כל החברים שלך שיזיינו אותי. בבקשה רונן, אל תעשה את זה. אם אתה חייב, אז רק אתה, אבל לא אף אחד אחר. אני לא זונה. בבקשה."
"הממ.. החברים שלי..זה רעיון מענין" אמרתי ועשיתי את עצמי שוקל את הרעיון להביא את חבריי הסטרייטים לזיין את בן האומנה הצעיר שלי. הרעיון היה מגוחך והתאפקתי בכל כוחי לא לצחוק. לחרדתו הרבה של עדי אמרתי ברצינות מעושה: "אולי אני צריך גם לקחת על זה כסף. או שאולי אני צריך להחזיר אותך לרחוב ממנו באת. איך אמרת? אתה זונה שמפתה גברים, לא?"
"לא רונן. אני מצטער. אני אעשה מה שתרצה ואני מבטיח לא לפתות אותך יותר. רק אל תזרוק אותי מהבית" אמר עדי.
"תשתוק טיפשון. לא פיתית אותי ולא כלום. אני רציתי אותך עד שלא יכולתי כבר לעצור את עצמי. אולי יום אחד גם אתה תרצה, למרות שזה לא כל כך משנה לי, העיקר שהחור שלך יהיה מוכן ומזומן לקראת הזין שלי כל פעם שישעמם לו להיות לבד במכנסיים".
ראיתי שהזין הצעיר שלו כבר הזדקף מחדש. הילד מת לזיין מישהו בתחת אבל הוא לא הולך לקבל את זה ממני. מראה הזין הצעיר והזקור שלו הדליק אותי מחדש, אז הפכתי אותו על הבטן והשחלתי את הזין לישבנו הרזה שוב ושב בכל הכוח שיכולתי, לכל העומק שיכולתי לחדור לתוכו וגמרתי שוב בכיף. בשבועות הבאים המשכתי להתחמם על הישבן החלק של עדי הצנום כמעט מדי לילה. עדי כבר היה מתורגל. איך שנכנסתי למיטה, הוא התפשט, פשק את רגליו ופתח את החור הקטן שלו לקראתי, בשתי ידיו. עדי היה מת לזיין גם בעצמו והזין שלו עמד כמעט ללא הרף, גם כשזיינתי אותו וגם כשלא, אך לא נתתי לו. לפעמים שפשפתי לו קצת את הזין כשדפקתי אותו כדי שיתפרק קצת בעצמו ולפעמים הרשיתי לו לאונן, אך חסר לו אם היה מתפרק בלי רשות. היה טוב לזיין את עדי אבל התחלתי לחפש משהו לגוון את הזיונים האלה. הרגשתי שהזיונים הקבועים איתו מתחילים להיות מונוטוניים ושגרתיים מדי.
אחרי שבועיים או שלושה מהזיון הראשון, ביום שישי אחד בצהריים כשהייתי במקלחת ועדי ישן בחדרו נשמע צלצול בדלת. שטפתי מהר את שאריות הסבון, כרכתי את המגבת סביבי ויצאתי חצי רטוב לפתוח את הדלת לפני שעדי יתעורר. זה היה השליח מהמינימרקט השכונתי, שבא להביא לנו את הקניות והכניס את הארגזים למטבח, אך לא מיהר לעזוב. הוא היה נער צעיר קטן ורזה שנראה לי אולי בן ארבע עשרה או משהו כזה אז לא יחסתי לו חשיבות, עד שראיתי שהוא סוקר בעיון את גופי החצי ערום ואת הבליטה שמתחת למגבת (מה לעשות, מקלחות חמות מחרמנות אותי).
"בואנה ילד, זה לא בשבילך" אמרתי לו אבל הוא לא הסיר את מבטו ורק ענה לי באדישות "אני לא ילד. אני ארז מהכיתה של עדי ואני כבר בן שש עשרה" והמשיך להסתכל. "איפה עדי?" הוא שאל.
"ישן" עניתי לו אבל הילד/נער הזה לא ענה ורק המשיך לתקוע מבטים בבליטה שמתחת למגבת. הססתי רק לרגע אבל החלטתי לקפוץ על ההזדמנות, הוא היה קצת קטן מדי, אבל הוא היה בן שש עשרה ואני הייתי חרמן, אז הייתי מוכן להתפשר. שלחתי את ידי, פתחתי את הקשר במגבת שצנחה מיד ארצה והורדתי את ארז עם הפה ישר לזין המתעורר שלי. נו אז מה יכלתי כבר לעשות? עדי ישן והנער הזה היה בשר טרי וגיוון מרענן, אז זיינתי לו את הפה עד שגמרתי. הוא ניקה את פניו ורצה ללכת אחרי המציצה אבל לא נתתי לו.
"אני רוצה את התחת הקטן שלך" אמרתי לו והוא ניסה להתנגד. לא עזר לו כלום. הייתי חזק והוא היה צימוק קטן, אז אחרי סטירה אחת חזקה הוא הבין עם מי יש לו עסק והפסיק לשחק אותה hard to get. הפשטתי אותו, השכבתי אותו בכוח על הגב על שולחן המטבח, הרמתי את רגליו וזיינתי אותו שם במהירות עד שהוא צרח מרוב כאבים ואולי גם מהנאה כי הוא השפריץ לי על הבטן כשמילאתי לו את הישבן בזרעי החם.
מכל הרעש, עדי התעורר, נכנס למטבח ותפס אותנו מזדיינים ממש ברגע שגמרנו. עדי היה עוד קצת מטושטש מהשינה, אך היתה לו זקפה רצינית במכנסי הספורט הקצרים שלבש. "מה אתה עושה פה ארז?" הוא שאל בקול קצת מפוהק, אבל כשהזין שלי התקוע באחוריו של ארז השרוע על שולחן המטבח, לא היה הרבה מקום לתהיות. עדי שלח אלי מבט קצר של תחינה כאילו אומר לי "אני מת לזיין" וקיבל הנהון של הסכמה. הייתי סקרן לראות את שני הנערים צנומים האלה מזדיינים והמחשבה על כך כבר התחילה לזקוף נופלים.
תוך רגע, פשט עדי את מכנסיו הקצרים ואז התברר שלא היו לו שום תחתונים מלמטה. הוא ניגש אל ארז שרק סיים להיטחן על ידי ורצה כבר לברוח, אבל לא נתתי לו. עזרתי לעדי לסובב אותו כשבטנו וחזהו על השולחן ורגליו על הרצפה, ארז עוד הספיק לומר לעדי "עדי לא, בבקשה לא, אני לא יכול יותר" אבל עדי כבר תקע לתוכו את הזין בתוך כל השפיך שלי ובלי להסס לרגע והחדיר אותו עד הסוף, מזיין בתחת בפעם הראשונה בחייו.
"אאאאהה" גנח ארז מהחדירה המהירה לישבנו הלוהט שעוד לא נרגע מהזיון הקודם. "תחזיק טוב את השולחן כי אני הולך לטחון לך את הישבן, ארז. ראיתי שאתה מסתכל עלי כל הזמן בבצפר. אתה מת לזין ואני מת לזיין בתחת, אז קבל אותו" הכריז עדי.
"לא, לא נכון, רונן הכריח אותי" ניסה עוד ארז להתנגד למרות שהזין של עדי כבר היה בתוכו, אבל אז עדי התחיל לפמפם אותו, כשארז כורע על השולחן. המחזה של שני הנערים האלה מזדיינים והצפיה בזין היפה של עדי שמזיין בתחת בפעם הראשונה את הצימוק ההוא, ארז, חרמן אותי מחדש. ישבנו החלק של עדי המתכווץ בכל חדירה וחדירה עשה לי את זה. גם הגניחות של ארז "לא, לא" והאנקות של עדי "כן, כן, אני מזיין את התחת הקטן שלך, תסתום כבר יא מזדיין" הזקיפו לי את הזין שרצה להצטרף לחגיגה. מרחתי עליו הרבה ג'ל והצמדתי אותו לאחוריו המתכווצים ומשתחררים של עדי. ניצלתי את אחת ההשתחררויות ותקעתי אותו פנימה לתוך ישבנו. עדי סובב את ראשו לאחרו וחייך כשהרגיש שאני חודר לתוכו, שלח יד אחת לאחור ללטף לי את הירך הימנית והמשיך לזיין. "זה טוב, רונן" הוא אמר ושלושתנו המשכנו את הזיון המשולש הזה עד שגמרנו שוב.
ארז הצימוק, ניגב את פניו הדומעות ואת השפיך המטפטף מאחוריו והתלבש. אחרי שהלך עדי אמר לי: "זה מאוד כיף לזיין בתחת, במיוחד כשהוא התנגד החרמן הקטן הזה".
"נכון" אמרתי לו "בגלל זה אני מת על התחת הקטן והשחום שלך"
ואז עדי אמר במבט נחוש: "אני יודע מה. אני לא אתן לאף אחד לזיין אותי בתחת חוץ ממך. אבל, רונן, אכפת לך אם אני אזיין בנים אחרים? אתה הרי לא מסכים שאני אזיין אותך..."
"אני מוכן, אבל בתנאי אחד."
"איזה תנאי?" הוא שאל
"בתנאי שתביא אותם לפה וגם אני אוכל להשתתף" אמרתי לו ועדי קרא בשמחה "יש!!!"
כך היה ועדי התחיל לדאוג לשנינו לנערים טריים לזיון בכל יום שישי, בשיטת חבר מביא חבר. כל אחד מהם כמעט לא הסכים שנזיין אותו בהתחלה, אבל אחרי שהכרחנו אותו הוא היה הסרסור לנער הבא אחריו. אחרי חודש של זיון עם ארבעה נערים שונים שהכרחנו להזדיין ובסוף הכרחנו אותם גם ליהנות ולגמור, עדי החליט לעשות לי הפתעה. ליום שישי הבא הוא עשה מעין פגישת מחזור והביא את כל הארבעה יחד. בשלב הזה אף אחד כבר לא התנגד וכולם היו מתורגלים ופתוחים כהלכה. אותו יום שישי היה אורגיה מתמשכת אחת גדולה וכמויות השפיך שנפלטו יכלו להשקות לנו את כל העציצים. חמישה נערים בני שש עשרה עד תשע עשרה הזדיינו איתי וזה עם זה בכל תנוחה שיכולנו לחשוב עליה, אך את הישבן שלי שמרתי סגור וחתום ולאחר שהם הלכו זיינתי את עדי עוד זיון אחד לקינוח, שידע מי פה הבוס.
עדי הכניס בי רוח צעירה ומרץ שכבר מזמן אבדו לי. אהבתי לתפוס אותו בהפתעה בכל מיני מקומות בבית, להוריד לו את המכנסיים ולתקוע את הזין הגדול שלי לישבנו הכחוש. בהפתעה, בכוח ובלי להתחשב במה שהוא רוצה או לא רוצה. לא היתה לעדי הרבה ברירה והוא חייב היה להשביע את התאבון המיני שלי אליו שרק הלך והתגבר.
בגיל שמונה עשרה הפסיקו להגיע התשלומים החודשיים מהמדינה עבור האומנה. מבחינת המדינה יכולתי לזרוק את עדי לרחוב, כי כבוגר הוא אינו זקוק עוד למשפחה אומנת ואמור היה לעמוד כבר ברשות עצמו. אולי גם יצאו מנקודת הנחה שממילא הוא מתגייס אז הצבא כבר ידאג לו, אך עדי קיבל פטור משירות צבאי עקב אי התאמה. פניתי לשולה, עובדת הסוציאלית שהיתה אחראית עליו ואמרתי לה שלא אוכל להחזיק בעדי עוד הרבה זמן ללא תמיכה כספית מהמדינה והיא אמרה שתבדוק מה היא יכולה לעשות. 
אחרי שבועיים חזרה אלי שולה עם הצעה מענינת: "יש ילד בן שש עשרה שנפלט מכל המסגרות, אבא אלכוהוליסט ואמא לא מתפקדת. משפחה של עולים חדשים מביילורוסיה, אבל יורי הוא ילד טוב. הוחלט לסדר לו משפחה אומנת אבל אף משפחה לא רוצה לקבל ילד גדול כל כך עם בעיות כאלה. בדרך כלל אנחנו לא נותנים ילדים לאומנה אצל אדם בודד אלא רק אצל משפחות, אבל בגלל שיש לנו איתך נסיון טוב, אנחנו יכולים לכופף קצת את הכללים."
"ומה זה יעזור לי אם יהיה לי עוד פה להאכיל ואני אקבל תמיכה רק עבור ילד אחד?" שאלתי.
"אז פה יש לי מה לעשות. אני אמליץ שבנוסף לתשלום שאתה תקבל בתור משפחה אומנת, גם עדי יקבל תשלום כאח בוגר שיחנוך את יורי".
הססתי קצת אבל אז שולה הראתה לי תמונות של יורי וכל ההיסוסים נגמרו. שולה חשבה על כיפוף הכללים אבל הראש שלי כבר פינטז על לכופף את יורי הצעיר שכבר דימיינתי לי את ישבנו החלק והמגרה משתפד לי על הזין.
אחרי יומיים יורי היה אצלנו. אני הייתי לו אב אומן ועדי אח חונך. בעזרת סרט עבה של מסקנטייפ שהדבקתי לו על הפה לחסימת הצרחות, כבר אימָנו וחנכנו את התחת הבהיר של הנער הבלונדיני המהמם הזה כל אותו הלילה וגם בלילות שאחריו. בסוף הוא התרגל והעסק הזה של משפחה אומנת התחיל למצוא חן בעיני יותר ויותר. התקשרתי לשולה ואמרתי לה שיש לי מקום לעוד ילד. שולה אמרה שתבדוק ושלושתנו חיכינו לבואו בכיליון עיניים.
אופיר בן השבע עשרה וחצי היה ערס קטן או בעצם ערס גדול. נער מגודל ושרירי שהסתובב בבית כבר ביום בו הגיע אלינו עם גופיות לבנות וגורמטים, מתפיח את שרירי זרועותיו היפים בהליכה חתולית כשל כפיר אריות בסוגר. הסיפור איתו היה קצת יותר מסובך. שולה הסבירה שהוא נתפס בפריצה לחנות והשופט הסכים לשלוח אותו למעצר בית לארבעה חודשים עד המשפט, אבל אין שום בית בו הוא יוכל להשאר במעצר בית. לפחות אין לו כל בית שיש בו מבוגר אחראי שיוכל להשגיח עליו ושהשופט יוכל לסמוך על זה.
"מה אני צריך עבריינים על הראש שלי" שאלתי את שולה, אך שולה שליבה הרחב ריחם על כל החלכאים והנדכאים, אמרה בחיוך עצוב: "זו עבירה ראשונה שלו, רונן. מישהו צריך לתת לו הזדמנות פעם אחת בחיים שלו לפני שהוא ישָאֵב סופית לעולם הפשע."
"ומה יוצא לי מזה? להיות בייבי-סיטר לעבריין לפני משפט בשביל השקלים העלובים שהמדינה נותנת למשפחה אומנת?" הקשיתי עליה אבל לשוני כבר ליקקה את השפתיים למראה שריריו המפותחים של אופיר שחיכה בפתח ביתי באזיקים עם שני שוטרים לצידו וחיכה להחלטתי. הנער הזה היה שינוי מרענן לכל הנערים הרזים שאהבתי לזיין. לאלף אריה צעיר כזה, להכניע את הפרא הזה ולזיין אותו עשויה להיות חוויה מיוחדת, חשבתי.
"תראה רונן. במקרה הזה בגלל שזו לא רק אומנה אלא משימה מיוחדת תהיה לך תוספת של 50% על התעריף הרגיל בגלל תוספת מאמץ. זה עדיין יוצא זול יותר למדינה מאשר להחזיק אותו במעצר." אמרה שולה ואני הסכמתי. בנוסף למיטת נוער שהיתה שם, הכנסתי לחדר של הילדים מיטת קומותיים וכך היה מקום לשלושת הנערים, עדי, יורי ואופיר.
לאופיר היה זין גדול שכבר בלילה הראשון אצלנו הוא נופף בו מולי כשיצא ערום מהמקלחת והריר כמעט ירד לי מהשפתיים. זה היה זין של 22 ס"מ לפחות שאופיר טרח להעמיד אותו היטב במקלחת לפני שיצא, כאילו להראות לי מי הגבר פה. כשראיתי את הזין שלו רק עלתה תשוקתי להכניע את הגברבר הזה. את הזכר אלפא הגאה הזה שבטח זיין הרבה בחיים שלו אבל אף פעם לא קיבל זין מגבר.
למחרת התעכבתי קצת בעבודה והגעתי מאוחר. ניסיתי לתפוס את יורי ועדי ולדבר איתם בצד מבלי שאופיר יקשיב, אבל לא הצלחתי למצוא את הרגע המתאים לכך. חששתי להתנפל על הבריון הזה לבדי, כי הוא עוד עלול היה לגבור עלי והייתי חייב את עזרתם של עדי ואופיר. נאלצתי לדחות בלילה נוסף את תשוקתי האדירה לארגן לאופיר פתיחה משולשת כבר בלילה הזה. הייתי מת כבר לזיין את התחת השרירי והשחמחם שלו, אך לא היתה לי ברירה והלכתי לישון אותו לילה עם הזין ביד ולאונן בהזיות עליו בלבד.
הלילה ההוא שם קץ לזיונים עם בני האומנה שלי. אופיר היה מתוחכם יותר ממה שחשבתי. כשהייתי בעבודה הוא קלט מהר מאוד מה הולך אצלנו בבית, אבל זה לא הבהיל אותו והוא ניסה אפילו לברוח. הוא ניצל את הזמן לתכנון ולהתארגנות. בשעה שלוש בלילה כשהייתי שקוע בשינה עמוקה מאוד, התנפלו עלי שלושת הנערים בהנהגתו של אופיר. עוד לפני שהצלחתי להתעורר לגמרי הם כבר הפשיטו אותי. עדי ויורי אחזו בי בכל הכוח, אופיר כופף לי את הרגליים לאחור, ירק על פי הטבעת הסגור והחתום שלי והתחיל לתקוע את הזין הגדול שלו פנימה. לא הצלחתי לעצור אותם. שלושת יחד מנעו ממני כל אפשרות לזוז. אופיר תקע שוב ושוב את הזין הענק שלו לתוכי עד שהרגשתי שאני בוער מבפנים. גופו השרירי והנערי שעלה וירד עלי הצליח להדליק אותי, למרות שנחדרתי בניגוד לרצוני בפעם הראשונה בחיי. הזין שלי כבר התחיל להזדקף מעצמו. אופיר הבחין בכך ואמר: "אז איך ההרגשה להיות הזונה שתוקעים אותה? אתה אוהב זין, אה? יא חתיכת זונה מזדיינת. אנחנו כבר נראה לך עכשיו מה זה לנצל נערים מסכנים חסרי בית! אנחנו כבר נלמד אותך לקח לכל החיים!" אמר אופיר והמשיך לטחון את ישבני הכואב עד שהתיז בתוכי את כל מה שהיה לו וזה היה הרבה.
"בוא, יורי" קרא לו אופיר. הנערים התחלפו ויורי התחיל לזיין אותי. אחרי שהוא סיים להזריע את ישבני, עלה עלי עדי. עדי, הנער שבאיזה שהוא מקום אפילו קצת אהבתי. הוא היה הנער הראשון שלי והיה לו שמור מקום מיוחד בליבי, אבל כשנעמד מול ישבני הקרוע, הפך עדי לחית טרף אמיתית. הזיון שקיבלתי ממנו היה הכואב ביותר והאכזרי ביותר מכולם, למרות שהזין שלו היה בינוני בגודלו. עדי היה הילד שסבל הכי הרבה את הזין שלי ואת התיאבון המיני הרב שלי. הוא היה מכשיר לסיפוקי בכל רגע שרציתי והוא ידע את זה. זה לא שלא אהבתי לזיין את יורי, אבל התאווה הראשונה שלי, החור הראשון שאותו רציתי לתקוע כל פעם שבערה בי תשוקתי היה החור של עדי שהיה אצלי מגיל שתיים עשרה ואשר זיינתי לראשונה ארבע וחצי שנים אחר כך. בגלל זה זעמו היה הגדול מכולם ואת הזעם הזה הרגשתי עכשיו בכל פתח אפשרי.
אחרי שסיימו לבצע בי את זממם והותירו אותי חבול, כואב ומלא שפיך, נכנסו שלושת הנערים למקלחת. רק שם מתחת למים החמים הם נרגעו. לאחר אותו לילה צמחה ביננו חומה של שתיקה ואילו בינם לבין עצמה צמחה ידידות מופלאה. כמעט לא דיברנו עוד זה עם זה וזיונים בוודאי שלא היו, לפחות לא איתי. מדי כמה לילות שמעתי קצת צחקוקים מחדרם ופעם כשהתקרבתי לדלת הבנתי שהם עסוקים בזיון מהנה זה עם זה. אחרי ארבעה חודשים, אופיר הועמד לדין ונשפט לשנתיים מאסר. יום אחרי שעזב, עזבו גם עדי ויורי, אינני יודע לאן, אך לפעמים אחרי איזה זיון אקראי עם איזה בחור כזה או אחר אני נזכר בנערים האלה ומתגעגע. לפעמים אני חושב להתקשר לשולה להתחיל מחדש עם כל נערי האומנה האלה אבל אני לא מעז. לך תדע מה הם סיפרו לה או מה הם עלולים לספר אם ידעו שיש לי נערי אומנה חדשים. כל עוד המשטרה לא דופקת לי בדלת עדיף לשתוק. אסור להעיר את הדוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
