זזז... זזז... זזז... זמזום חזק נשמע. לא זמזום רציף, אלא מקוטע. אחרי הזמזום השלישי נבהלתי. עוד ארבעה זמזום ומשטרת ההזיות תהיה כבר בדלת עם הרובופוליס התורן שיקח אותי להקפאת זין של שנה. "לא, לא לא", זעקתי לעצמי וחיפשתי בבהלה את נקודת החישה הסגולה של הפנטזימין האישי שלי על הזרוע. זזז... זמזום נוסף נשמע ובדיוק אז קראתי בספונטניות: "יש!!" כאשר למרות הטשטוש שלי, מצאתי את הנקודה הסגולה ונגעתי בה עם האצבע, מקווה לשקוע שוב בפנטזיה הסוערת שבה אני שוב בן ארבע עשרה ומזיין את אופק, חברי הטוב מהכיתה המקבילה, אבל כלום לא קרה. חזרתי להיות בן ארבעים ואחד ולצידי נער לא ממש מוכר המתחיל להתעורר גם הוא מהפנטזיה שלו, כשהזין שלי עדיין בתוכו. הוא דווקא חתיך ומתוק, עבר במוחי הרהור. אמנם לא היה זה אופק מהכיתה המקבילה כשהייתי בן ארבע עשרה, אבל זה היה נער בהיר שטיני חמוד, שהזכיר אותו במשהו, במיוחד כשהעיניים הירוקות היפות שלו החלו להפקח במבע של חוסר הבנה.
גם הוא לחץ על נקודת החישה שלו. אצלו היתה זו נקודת ההסכמה הורודה, אך גם אז לא קרה מאומה. הוא העיף מבט על סקאלת הטעינה שלו והיא היתה די מלאה, אבל אז הסתכל על שלי וראה שהיא ריקה כמעט לחלוטין ונבהל גם הוא. זה חייב להיות טעון אצל שנינו אחרת הפנטזימין לא יעבוד. דמאיט, חשבנו ואז הבנתי שגם הוא יסבול, על לא עוול בכפו. לא היה זמן לצאת לנקודת הטעינה הקומתית, וזה היה הרגע שקיללתי את קמצנותי על עוד אלף סולקרדיטים. אז מה אם יש לי נקודת טעינה קומתית בקצה המסדרון? זה לא יעזור לנו עכשיו, כשהיא נמצאת במרחק של שתי דקות ממני, אך נותרו רק תשע עשרה שניות עד להופעת הרובופוליס. ככה זה עם הזמזומים. שלוש שניות זמזום ושש וחצי שניות הפסקה ואחרי שבע זמזומים הם מגיעים.
הנער הביט בי באימה, כשהזמזום החמישי נשמע. ידענו שמרגע שנשמע הזמזום הראשון יש לנו רק דקה וכבר חלפו ארבעים ואחת שניות ממנה. לא היתה ברירה אחרת ואחרי היסוס של כמה שניות יקרות, עשה הנער את הדבר היחידי האפשרי. בדיוק כשנשמע הזמזום השישי, הוא הצמיד את שפתיו לשפתי ואת נקודת ההטענה הצרפתית שבלשונו לנקודה שבלשוני. האימה התחלפה בדאגה שמשולבת בעונג. לא יודע למה חשבתי על כך באותו רגע, אבל תמיד תהיתי למה קוראים לנקודה הזו שבלשון, הנקודה הצרפתית. מה צרפתי בלשונות שלנו המסתחררות זו סביב זו עמוק עמוק האחד בתוך פיו של משנהו במין ריקוד קטן של עונג, אבל כזה שעולה ביוקר? התחושה היתה מוזרה אם כי נעימה מאוד. שנים רבות חלפו מאז הפעם האחרונה שחוויתי מגע צרפתי כזה בלשון. זה היה נדיר, כי אדם סביר לא ינדב סתם כך למישהו אחר סולרקרדיטים יקרים בשביל זיון, אפילו זיון מוצלח ככל שיהיה, אבל לא היתה לו ברירה.
הנער הטעין לי בלשונו את הנקודה הצרפתית במשך תשע וחצי השניות שנותרו עד לתום הזמזום השביעי, אך ידענו שלא בטוח שזה יספיק. כולם יודעים שכדי לקנות שעה נוספת של פנטזימין צריך הטענה של עשר שניות מלאות, אך קיווינו באימה מהולה בעונג שאולי חצי השניה החסרה נמצאת בכל זאת אצלי, שאולי נותרו שרידי הטענה בגופי שימנעו את העונש החמור על קיום יחסים אסורים. הדי הזמזום השביעי שהסתיים נשמעו בחדר, אך אף רובופוליס לא הגיע. מנת הפנטזימין חלחלה שוב לעורקי ודמותו של הנער החלה להטשטש שוב ולהתמזג לתוך הדמות בה חשקתי של אופק המדהים מהכיתה המקבילה של ילדותי.
בדקת ההתמזגות זכרתי איך לפני שעה בלבד ראיתי בכניסה לבנין את הנער החמוד הזה שנראה בן ארבע עשרה או חמש עשרה, אבל באותה מידה יכול היה להיות גם מעל גיל שש עשרה. הבהוב של הבנה ואולי תשוקה נראה גם בעיניו, מה שגרם לשנינו להעצר במרחק של כשני מטר זה מזה ולחשוף את זרועותינו. לחצתי על הנקודה הסגולה המזמינה אותו לפנטזיה שלי והוא בחיוך יפה שהזכיר לי את חיוכו של אופק, לחץ על הנקודה הורודה שעל זרועו, מאשר בכך את הסכמתו להצטרף לפנטזיה שלי.
עם הלחיצה ההדדית החל הפנטזימין לזרום בעורקינו ודקה אחר כך כבר היינו בעיצומה של פנטזיה מינית מהממת. זו היתה הפנטזיה שלי על אופק, שכל נערותי רק פינטזתי עליו ועל ישבנו הבהיר והחלק ועכשיו עמדתי להגשימה בעזרת הנער החמוד הזה שהזכיר לי אותו. ככה זה עם הפנטזימין. הוא לא יכול לעבוד על ריק, אלא רק על פנטזיה שהניצוץ שלה נדלק ברגע שראיתי מישהו. שמחתי שהנער הבלתי מוכר הזה מהבנין שלי, הדליק לי את הפנטזיה על אופק, כי זו היתה פנטזיה שאחרי קרוב לשבע שנים של שימוש בפנטזימין, עדין לא יצא לי להגשים.
היתה זו המצאת המאה, כאשר ב- 31 באוגוסט 2059, המציא ד"ר חרמנוס פילגוד את הגלולה הסגולה והגלולה הורודה של הפנטזימין. ארבע עשרה שנים נוספות לקח לטכנולוגיה לעבור מנטילת גלולות בלתי נוחה בעליל, להתקני נקודת החישה התת עוריות על הזרוע, לנקודת ההטענה הצרפתית על הלשון ולעמדות ההטענה הציבוריות והפרטיות שגבו הרבה סולקרדיטים יקרים על כל הטענה של פנטזימין.
כמו שכולם כבר יודעים, אחרי תיקון החוק משנת 2073 והקמת משטרת ההזיות, הוטלו מגבלות חמורות על השימוש בפנטזימין. המגבלה הראשונה היתה שנאסר כל שימוש בפנטזימין מתחת לגיל ארבע עשרה. המגבלה השניה היתה שהפנטזיה חייבת להיות חוקית. כך למשל בפנטזיה חל איסור לקיים יחסים עם קטינים מתחת לגיל שש עשרה, אך מותר היה לקיים יחסים עם בני ארבע עשרה ומעלה באם פער הגילים בין הצדדים אינו עולה על שלוש שנים ביניהם. על מנת שלא יחול שום בלבול בין מה שאסור לעשות במציאות הרגילה לבין מה שמותר לעשות תחת השפעת פנטזימין, הוטלה אכיפה נוקשה ואוטומטית על ידי רובופוליסים עם חיישנים אוטומטים שאכפו את החוק ביד רמה. כך גם נקבעו בחוק עונשים חמורים ביותר על כל מפר חוק שיתפס מקיים יחסים אסורים שלא תחת השפעת פנטזימין.
בעולם הזיות הפנטזימין שהלכתי ושקעתי לתוכו מחדש בדקה הזו, הייתי שוב בן ארבע עשרה שפיתח קראש חמור על נער מהכיתה המקבילה, אבל הפעם בניגוד לעבר, גם עשה עם זה משהו. דמותו של הנער מהבנין נעלמה לחלוטין וראיתי את אופק הערום שרוע על מיטתי כשעיניו הירוקות נוצצות מתשוקה. שכחתי מי אני ומה אני. הדבר היחיד שחששתי ממנו באותו רגע היה שאחרי הזיון הקרב ובא לא ישאר לי כוח ללמוד למבחן בחשבון אינפיניטיסימלי שצריך להיות מחר בכיתה.
"למה אתה נראה מודאג?" שאל אופק שהתקרב אלי בזחילה חתולית, "זה בגלל המבחן באינפי?"
"כן" אמרתי, "אני לא כל כך שולט בחומר".
"תשלוט בי עכשיו ואחר כך אני אעזור לך כבר לשלוט בחומר" אמר אופק וזה כל מה שהייתי צריך. שכחתי מאינפי ושכחתי מהמורה בלומה הצורחת ורק תפסתי את רעמת שיערו הבהירה והורדתי את ראשו לזין החם ולרוטט שלי. אופק הביט בי במבט של תשוקה עמוקה ואז הוריד את ראשו ופשק את שפתיו הבשרניות על הכיפה של הזין שלי והחל למצוץ וללקק את העטרה בלשונו החמה.
"מזל שאין נקודה צרפתית על הזין" הוא אמר בצחקוק מתגרה, "הייתי מאבד את כל הכסף שלי עכשיו מהמציצה הזאת..."
"אכן מזל... ומזל גם שאין נקודה צרפתית על החור שלך" אמרתי תוך כדי שאני מסובב אותו לשישים ותשע כך שישבנו החלק מורם אל על ומופנה על עבר ראשי, וירדתי עם פי ולשוני לחקור את החור המתוק שלו עמוק ורטוב פנימה.
אופק נאנק מהנאה והזין שלי פילס את דרכו עמוק לפיו כשלשוני חודרת וחוקרת את פי הטבעת החם שלו. טעמתי אותו, הרטבתי לו את החור בתנועות סיבובים והחדרתי את לשוני פנימה. הזין שלי כבר הגיע לפתח גרונו של אופק ורציתי להכניס אותו עמוק עד הסוף. אופק הרי רצה שליטה, אז החלטתי לשלוט ולחצתי עם ידי על ראשו, עד שהזין עבר את המחסום וחדר למעמקי גרונו. אופק נחנק ורפלקס ההקאה שלו איים להתחיל לפעול ואז שלפתי את הזין מגרונו ואמרתי לו שירגע.
"אתה לא הולך להקיא לי באמצע הזיון, שמעת?" אמרתי לו בתוקף והוספתי: "תחשוב כאילו אתה צולל לבריכה או משהו ואין לך אויר, אז מה עושים? עוצרים את הנשימה! זה מה שתעשה! אל תחנק לי ואל תקיא לי! אתה יכול!".
נתתי לו להסדיר את נשימתו ואחרי משחקי הזין שלי בפה שלו, חזרה לשוני להסתער על החור המתוק שלו והזין הסתער פנימה עמוק לתוך פיו כשידי לוחצת למטה את ראשו בכוח פיזי מתון. השתנקויותיו של אופק היו הפעם יותר רגועות, עד כמה שאפשר לקרוא להן רגועות כשהזין הגדול שלי מזיין את גרונו בתנועות קצובות עמוק יותר ועמוק פחות וכשהוא מסתגל ואולי אף נהנה מכך. אחרי כמה וכמה פמפומי גרון, יצאתי ממנו לפני שיחנק לי לגמרי ונתתי לו לגמוע כמה לגימות של אויר. רגע אחר כך ולפני שיסיים להתאושש, כבר אמרתי לו לשבת לי על הזין, ככה כמו שהוא רטוב מעבודת הלשון היסודית שלי.
אופק נשם עוד כמה נשימות עמוקות והחל להתיישב לי על הזין. החור הקטן והחם שלו נפתח קצת והכיפה של הזין החלה להכנס. פישקתי את לחיי ישבנו הקטן עם כפות ידי ועזרתי להשחיל אותו על הזין הזקור שלי. ריססתי קצת סילקיג'ל באזור החדירה וזה מה שעשה את ההבדל. המגדל הלוהט שלי החליק לתוכו בבת אחת פנימה ואופק גנח עמוקות. אחזתי בישבנו בחוזקה והתחלת להרים ולהוריד אותו על הזין שלי בתנועות שיפוד קצובות. הזין הקטן והיפה שלו עמד בעוצמה ושלחתי יד אחת ללטף אותו כשאני ממשיך בתנועות זיון עמוק לתוך ישבנו.
"כן, כן, קח את הזין שלי עמוק מותק, קח אותו" אמרתי ואופק בעיניו הירוקות החצי עצומות חייך אלי וכשאמר לי: "תן לי אותו, תן לי אותו חזק עד הסוף", הורדתי לו כאפה על הישבן החמוד, סובבתי אותו לדוגי והמשכתי לטחון את הישבן הקטן החלק והחם שלו.
"עוד, עוד" אמר אופק ונתתי לו את כל מה שיש לי. "אני קרוב" הוא אמר והרגשתי שגם אני קרוב. שניות אחר כך החל הזין שלו להשפריץ בלי הבחנה עם כל פמפום שלי פנימה ואחרי שלושה פמפומים נוספים התחלתי להשפריץ בעצמי ואז שמעתי את הזמזום הראשון...
"אוי לא, זה כל כך טוב, אני רוצה עוד" הוא אמר ומיד בלי לחשוב הרבה, תוך כדי שאני מזיין אותו, הוא סובב את ראשו לאחור לנשיקה צרפתית חמה ועמוקה להטענה נוספת של שעת פנטזימין חמה וטובה.
"בסוף אני אפשוט רגל בגללך, הוא אמר וצחק" ואני רק חשבתי לפשוט עם הזין הלוהט שלי על ישבנו החם לסיבוב נוסף אחרי מנוחה קצרה מהגמירה המהממת הזו, תוך כדי שאני פולט עוד ועוד מטחים של זרע לתוך ישבנו החם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
של הפסקה. חשבתי שלא יהיה לזה המשך אחרי שכמה הודעות
ששלחתי לו לא הניבו שום תוצאות, אבל מסתבר שהזמן עשה את שלו. ברגע של חרמנות אמת,
כשהחור החם שלו כבר התחיל ללהוט [כפי שהוא עצמו אמר לי], הוא זה שחיפש אותי. ברגע
שקיבלתי ממנו את ההודעה, הרגשתי כאילו מאגרי החרמנות שלי מתמלאים ברגע ואכן
כשהגעתי אליו זה היה זיון חם חושני סוער ומעולה. זה הרבה יותר מענג ממה שחשבתי
שיהיה, וגמרתי במטחים עזים, כאילו יום קודם לא התרוקנתי לגמרי. אולי השוני שביניהם
הוא זה שהדליק את חרמנותי מחדש ואולי אפקט ה- Aftershock.
העיקר ששנינו נהנינו, אפילו מאוד.