| 9/2009
האור בקצה המנהרה
שבע שנים ארוכות, ארי הירושלמי, 26, מחכה לרגע הזה בו הוא יראה את האור בקצה המנהרה. שבע שנים ארוכות, החבר היקר הזה שלי, מחכה שמשהו יזוז ומשהו יתקדם בענין חשוב שיש לו השפעה מהותית ביותר על חייו. שבע שנים ארוכות בהן הוא חורק שיניים ומרגיש שהוא גבר מת מהלך ורק מחכה לרגע בו יוכל להתחיל לחיות באופן שיתחיל להיות קצת, אפילו רק קצת, דומה לכל בחור אחר בגילו, כי ארי לעולם לא יוכל להיות כמו כל בחור רגיל בגילו. שבע שנים ארוכות של יסורים, אשר בשנה וחצי האחרונות זכיתי לחלוק חלק מהם איתו. שבע שנים של דריכה במקום, תסכול ולא מעט יאוש.
השבוע, אחרי שבע שנים ארוכות, ראה ארי לראשונה את האור בקצה המנהרה. טאץ' ווד, חמסה חמסה, בן פורת יוסף, אנחנו מקווים שבשנה הבאה עלינו לטובה הוא כך יגיע אל הרגע המיוחל שבו יסתדרו סוף סוף הענינים בשבילו. ליבי יצא אליו כשהוא סיפר לי על היום הכל כך חשוב הזה בשבילו, שהוא הגיע אליו בלא מעט חשש שמא יתאכזב שוב, שכן שבע שנים ארוכות הוא מתאכזב שוב ושוב, אבל הפעם העתיד נראה לפתע מבטיח. הפתרון נראה בהישג יד. התקווה שרויה מעבר לפינה.
ארי סיפר לי שהוא בדרך לאותו ארוע חשוב, אך לא ידעתי כמה זמן זה יקח. הוא אמר שיתקשר אלי כשהוא יסתיים ונפגש לקפה, וחסר לי שלא אבוא. האמת שהוא אמר שאם אני לא אבוא הוא יתן לי בוקס בבטן, כי ארי מדבר ישר ולענין. בלי שום מעצורים ובלי שום פוליטקלי קורקט. אמרתי לו שאני אשמח להפגש איתו, אבל בתוך תוכי ידעתי שאני עלול להיות במקום אחר ועם מישהו אחר ברגע שהוא יתקשר, כי קבעתי מראש עם מישהו איזה מפגש תענוגות לאותו בוקר.
כצפוי, ארי התקשר להודיע לי שהוא סיים, כשכבר הייתי בדרך למפגש התענוגות שלי. סיפרתי לארי את האמת, וארי בלשונו העסיסית אמר לי "לך תזדיין", מה שבדיוק התכוונתי לעשות ממילא. ידעתי שזו רק עקיצה קטנה מצידו, אז לא כעסתי. הסברתי לו שזה היה מתוכנן מראש ושאני אתקשר אליו אחר כך ואולי נלך לאכול צהריים יחד.
אחרי שהחזרתי את הבחור החמוד ממפגש התענוגות לביתו, צלצלתי לארי ושאלתי מה קורה.
"אצלי הכל בסדר. מה אצלך? גמרת?"
"כן, באמת סיימתי ואם בא לך אפשר ללכת לאכול צהרים יחד".
"לא, טמבל, אני מתכוון למה ששאלתי. גמרת?"
"כן, גמרתי, אם זה מעניין אותך" עניתי וצחקתי קצת, אבל כשנפגשנו לבסוף זמן קצר אחר כך, הוא זרק לי "בוא הנה, יא בוגד" ותקע לי בוקס קטן בכתף ואז הוסיף: "אתה מנייאק, אבל אני אוהב אותך", אבל ידעתי שהוא לא ממש כועס, רק עקיצה קטנה. התחבקנו וכבר חשבתי שהוא נרגע אבל אז הוא גם תפס לי את הזין והביצים ולחץ קצת... אאוץ'...
בדרך למסעדה, במעלית, כבר נגמרו העקיצות. התחבקנו והתנשקנו, אבל אלו היו חיבוק ונשיקה של ידידות עמוקה ולא משהו מתוך תשוקה. האווירה הנעימה נמשכה גם במסעדה החביבה, שם טיפלה בנו מלצרית חמודה וחביבה עוד יותר. ארי, שהיה במצב רוח מרומם במיוחד, שפע קסם אישי ולא הפסיק להרעיף אותו על המלצרית שעד סוף הארוחה כבר היתה חצי מאוהבת בו ונתנה לנו שירות לעילא ולעילא.
זה היה משב רוח מרענן לפגוש את ארי באותו יום. לראות את החיוך שרוב הזמן שרוי על פניו, למרות הזמנים הקשים שידע, מתחיל לחלחל גם לתוך הגוף פנימה. שמחתי לשמוח בשמחתו, להיות שם ברגע הזה איתו, ולהזכיר לשנינו יחד שחברות כמו שלנו היא ערך חשוב שיש לנצור ולשמור כי דבר כזה לא מוצאים כל יום.
ולארי אני רוצה להקדיש היום את השיר That what friends are for, במקור שיר של רוד סטיוארט משנת 1982, אך הרבה יותר מוכר בגרסת הקאבר שעשו לו בשנת 1985 למטרות צדקה Dionne Warwick & Friends:
|
נכתב על ידי
,
30/9/2009 09:57
בקטגוריות אירוטי, אכזבה, אסוציאציות, אף פעם זה לא מאוחר מדי, גייז, הפתעות בחיים, התחלות חדשות, חברים, ידידות, כעס, חיבוקים, ימים מאושרים, מוסיקה, מצב רוח, נשיקות, סבלנות, פגישה, פנטזיות, ציפיות, צער וכאב :(, רגשות, שנות ה- 80, תמונות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
פילבוקס ב-2/10/2009 08:01
|
הג'ינג'י הראשון שלי, בתול בן 35
השיחה עם חגי, 35, התגלגלה במהירות והיתה פחות סקסיסטית ויותר נעימה לאוזן מהרגיל. משהו בחגי נראה לי נחמד יותר, תמים יותר ומנוכר פחות ומסתבר שזה היה גם הרושם שהוא קיבל עלי. לא שמתי לב להרבה פרטים מלבד זאת שהבחור נראה רזה, בהיר ונחמד, אבל אז התעוררה בעיה כי השותף שלו היה בבית. חגי אמר שהוא לא נוהג להביא גברים לשם כשהשותף שלו נמצא, ענין של התחשבות או דיסקרטיות כלפי השותף הסטרייט שלו. אחרי התלבטות של כמה דקות, היתה לי הארה והתפלאתי שלא חשבתי על זה קודם.
"אולי ניסע יחד לגעש?" שאלתי את חגי אשר הסכים מיד, אם כי אחר כך כשהיינו בדרך היה נראה לי שהוא מתחיל לחשוש קצת.
"יש שם איזו חורשה ליד החוף?" שאל חגי.
"לא ממש, אם כי יש כאלה שעולים על הצוק, שם יש, אבל אני לא אוהב את זה".
"אז מה, כאילו, ככה על החוף?"
"כן, זה הכי כיף. חול, שמש, מים, מישהו נחמד לידך, מה צריך יותר מזה?" עניתי אבל ראיתי שהספקות לא נעלמו ממוחו, כשהמשיך להביט בערגה של מישהו שמחפש איפה להסתתר כל פעם שראה כמה עצים בדרך...
חגי, ג'ינג'י עד לשורשי שיער ערוותו, התגלה בדרך כבחור נחמד ולבבי אם כי מוחו רץ מהר כל כך שדיבורו המהיר קצת התערבב לי בראש כשאמרתי לו להאט את הקצב שאוכל להבין מה הוא אומר. הוא אינטליגנט וביישן והתברר שיש קווים דומים למדי באופיינו וביציאה המאוחרת של שנינו לשעשועים בעולם הגברים הזה. מה שעוד התברר לי בדרך היה שחגי מעולם לא עשה סקס עם חדירות, לא בתור פסיבי ולא בתור אקטיבי. זה לא שהוא לא עשה שום דבר מיי עד היום, אבל הסתפק בעיקר באוננויות הדדיות ואולי קצת מציצות. כשאמרתי לו שאני אוהב מאוד ישבנים וסקס אנאלי, אמר חגי שאמנם הוא לא היה פסיבי אף פעם, אבל אם אמצא חן בעיניו הוא יכול להיות די ספונטני. היתה לי תחושה שמצאתי חן בעיניו כבר כשהוא נכנס לתוך הרכב ואחר כך התברר לי גם למה. חגי פשוט אוהב גברים גבוהים ושחומים...
היתה כימיה טובה איתו. שנינו אוהבי מגע ולא מיהרנו לשום מקום. התחלנו להתלטף ולהתנשק ואחרי שירדו גם הבגדים - להתחכך זה בזה,. לאט לאט חגי הפסיק לחשוש כל כך מכך שפה ושם עובר מישהו על החוף ואולי אף מביט בנו או לא וזה היה הרגע הנכון להתקדם איתו עוד.
"אני רוצה לראות את הישבן שלך ולטפל בו קצת" אמרתי לחגי שעד אז ראיתי את חלקו הקדמי בלבד, לאור התנוחה שבה היינו מצויים, כשאני על הגב והוא מעלי וחגי זרם איתי ונשכב על הבטן כמו שרציתי. קמתי ממקומי, הבטתי בערגה על ישבנו הבלתי חדיר והתיישבתי על רגליו, מתחיל להריץ את ידי על הגב שלו במין מסאז' עדין ומלטף. עיניו של חגי נעצמו והוא התמכר לתחושה.היה נדמה לי שהוא גם נאנח מעונג כל פעם שידי ליטפו ועיסו גם את ישבנו ועוד יותר נאנח כשהשתרעתי עליו עם כל גופי, מניח את הזין החם והפועם שלי בחריץ ישבנו.
"נעים להרגיש את כל הגוף שלך עלי ככה" אמר חגי ואז התחלתי להתנועע, מריץ את הזין על ישבנו מבחוץ בתנועות של מעין זיון, כשאנקות התשוקה של חגי רק גוברות והולכות.
"עדיין נעים לך?" שאלתי.
"כן... תמשיך" השיב חגי ואני התרוממתי קמעא למצב של ישיבה, נטלתי את נוזל הסיכוך והתחלתי לשמן את ישבנו.
"אני רוצה להרגיש אותך מבפנים, שנמשיך?" שאלתי אותו וחגי, שנשימותיו נדמו לי כמתקצרות מתשוקה והתרגשות לקראת הבלתי נודע הזה, רק אמר "כן, כן..."
המשכתי לשחק עם ידי המשומנות בחריץ ישבנו החלק ולשחק לו באופן שהתקרב והלך לחור. התחלתי להחדיר לו בעדינות אצבע אחת. דפקתי אותו קצת עם האצבע, הוצאתי אותה והכנסתי במקומה אצבע אחרת, עבה יותר ומיששתי אותו מבפנים, מנסה להרחיב ולהכין אותו לקראת החדירה.
"הכל בסדר? כואב או משהו?" שאלתי.
"לא... זה בסדר... תמשיך" אמר חגי בקול קטוע קצת ואז הכנסתי לתוכו שתי אצבעות. זה כבר היה לו קשה קצת בשבילו, למרות שהוא לא אמר כלום, אבל הבנתי לבד והוצאתי אותן די מהר. ישבנו המשומן קרץ לזין שלי והבטתי בו בערגה.
"אני עוד לא חודר, אבל אני רוצה להרגיש אותך קצת" אמרתי לו והוספתי "בחדירה נשים קונדום, אל תדאג".
"סבבה" ענה חגי, ונשכבתי עליו שוב. הנחתי את הזין הלוהט שלי בין פלחי ישבנו המשומן ושוב התחלתי להתחכך לו בחריץ בהנאה רבה. זה היה מענג עוד יותר ממקודם בגלל כל הסיכוך הזה, והרגשתי שגם חגי נהנה מכך מאוד. אחרי זמן מה, ההנאה התחילה להיות גדולה מדי וחששתי שבסוף אני עוד עלול לגמור בלי שחדרתי לתוכו., אז האטתי את הקצב. לבסוף עצרתי לגמרי ושאלתי אותו אם הוא מרגיש מוכן לחדירה. חגי הגיב בחיוב ואני נטלתי את הקונדום והלבשתי אותו על הזין הזקור והשוקק שלי. התחלתי את החדירה כשחגי די מכווץ בחשש, אבל בתנועות עדינות וסבלניות קדימה, קצת אחורה ושוב קדימה עוד יותר, הצלחתי בסופו של דבר לחדור לתוכו. חגי מאוד השתדל. למרות שגם מיומנים ומנוסים ממנו באנאלי לפעמים מתקשים עם הזין שלי, הוא דווקא קיבל אותו לא רע, אם כי הרגשתי עד כמה החור שלו בתול ומכווץ.
זיינתי אותו קצת ככה על הבטן בזיון עדין וסבלני ואחר כך גם קצת בדוגי, אבל היה לו קשה וזה הספיק כנראה לפעם הראשונה. יצאתי מתוכו. התנשקנו קצת, ליטפתי את ישבנו וקילפתי את הקונדום. חגי נשכב שוב על הבטן ואני זיינתי לו את החריץ המשומן והחלק מבלי לחדור. הקצב התגבר והלך והרגשתי שהוא מאוד נהנה מהתחושה הזו, וגם אני מאוד נהניתי. כשגמרתי הוא מאוד שמח ואמר שיש לו גם איזו פנטזיה קטנה משלו וסיפר לי עליה. אחרי שנחנו קצת הגשמתי לו את הפנטזיה הזו עד שהתחיל לדגדג לי יותר מדי והצעתי לו שנכנס קצת למים.
המים הרגיעו אותנו מכל הסקס, אבל גם שם היה מאוד אירוטי ונעים. נגענו זה בזה, נצמדנו זה לזה והתיישבנו זה על זה, חשים זה את גופו של זה בנועם ובעונג רב ודיברנו קצת.
"אז זהו, אתה כבר לא בתול" אמרתי לו בחיוך.
"כן, היום שברתי כמה מחסומים" אמר לי חגי.
"חשבתי שרק אחד..."
"קודם כל זה קרה כשדיברתי איתך, כי אף פעם לפני כן לא התחלתי עם מישהו גדול ממני בגיל. בדרך כלל אני נמשך לבחורים שצעירים ממני באיזה עשר שנים" אמר חגי.
"אז הנה לך עוד משהו שבו אנחנו דומים" צחקתי.
"אבל הרגשתי איזו כימיה איתך מהרגע הראשון, ואני שמח שעשיתי את זה. ממש נעים איתך..."
"כן, גם לי. אמנם אני לא שולל בחורים בוגרים יותר, אבל בדרך כלל קשה למצוא מישהו לטעמי בגיל הזה ".
"כן, אומרים לי שהגוף שלי נערי כזה" אמר חגי "והפנים?"
"הפנים מסגירות את הגיל, אבל הן נחמדות גם כן" אמרתי לו בכנות ונישקתי אתו שוב.
המשכנו להתמזמז לנו כך במים עוד זמן מה, עד שהבחנו בבחור שמטייל על החוף. הוא היה שחום, לא גבוה ונראה כבן עשרים ומשהו.
"חמוד, בא לך לצרף אותו?" שאלתי כשראיתי איך חגי מביט על הבחור ההוא שכבר הספיק להתפשט ולהתיישב על החוף כחמישים מטר מאיתנו.
"נראה לי שהוא עסוק במוסיקה שלו ולא ממש מתעניין" אמר חגי ששם לב לכך שהבחור חמוש באוזניות ומנדנד את ראשו קלות לקצב המוסיקה שהוא שומע.
"הוא דווקא מעיף מבט אלינו מדי פעם, לך תקרא לו" השקעתי במלאכת השכנוע של חגי. אמנם לא מי יודע מה בא לי על הבחור ההוא, אבל עשיתי את זה בשביל הקטע השובב וגם בגלל שחגי אמר לי שהוא דווקא נמשך לצעירים.
הלחץ המתון עשה את שלו, ואולי גם שמץ של חרמנות וסקרנות, וחגי קם ערום מהמים והלך בלי בעיה לדבר עם הבחור ואחרי דקה הם כבר באו יחד אלי. ניגשתי אל הבחור, לחצתי את ידו, אמרנו את שמותינו זה לזה, וחיבקתי אותו בחום. באותו רגע חגי גער בעצמו בקול על הפולניות העצורה שלו כשמלמל "הייתי צריך לעשת את זה גם בעצמי" וניגש לחבק את הבחור גם כן. אחרי רגע ההיכרות נכנסנו כולנו למים והתיישבנו במעין בריכה טבעית כזו מוגנת ע"י סלעים שיוצרים מעין שובר גלים טבעי. הבחור התגלה כבחור מאוד שתקן. חגי ואני התחלנו לדבר איתו קצת, בעיקר חגי למען האמת, והבחור ענה במילים קצרות. רק אז התברר שהוא לא באמצע שנות העשרים שלו כמו שחשבנו, אלא חייל בן 19 שיש לו פשוט מראה בוגר יותר.
בגלל שהיה לי קצת קריר והבחור היה די חמים מהשמש, החלטתי לעבור למעשים ונצמדתי אליו קצת, אבל שפת הגוף שלו אמרה אדישות. כשלא הרגשתי התעוררות מצידו למגע שלי, התקררתי גם בעצמי, תרתי משמע. שאלתי אם בא להם לצאת קצת לחוף אבל הם לא ממש התלהבו מכך, אז יצאתי לבדי ואמרתי שאני יוצא קצת להתחמם בשמש.
אחרי שהתנגבתי מהמים והפקרתי את גופי לקרני השמש המלטפות התחלתי לצפות מדי פעם במתרחש בבריכה הטבעית הקטנה בה הם נותרו לשבת. ראיתי את חגי מדבר ומדבר ולא ממש עושה משהו, אכן ביישן. רק אחרי זמן רב, ראיתי אותם מתקרבים קצת זה לזה ונאנחתי לעצמי שסוף סוף משהו קורה. לא הפריע לי בכלל ששניהם מתחברים ככה. היה בזה אפילו היבט מחרמן קצת, אבל הפולניות של חגי לא אפשרה לו להמשיך להתקדם עם זה. הוא הביט לעברי ולא היה נעים לו שאני רק יושב בצד. חגי בחור מנומס. מנומס מדי אולי. הוא קרא לי: "בוא תצטרף" אבל אני שמעתי את קולו החלוש של הבחור אומר בנימת אכזבה "לא..." ואז הבנתי סופית שהוא אכן רק בענין של חגי.
הנימוס הפולני של חגי הביא לכך שהקטע הקצר שלו עם הבחור איבד את המומנטום שלו. למרות שלא הצטרפתי אליהם בבריכה, ממילא גם הגיע הזמן שלי לעזוב, וכך התקפלנו משם וצעדנו שלושתנו לעבר חנית הרכבים שמעל החוף. לפני שנפרדנו מהבחור, הוא וחגי החליפו ביניהם פרטים והבחור ביקש מחגי שישמור על קשר. אחר כך אמר לי חגי שהבחור אמנם חמוד ואולי הוא גם יפגש איתו, אבל תכלס, העולמות שלהם שונים מאוד זה מזה ואין לו ממש על מה לדבר איתו. אמרתי לו שבמונחים של דייטים והיכרות אולי הוא צודק, אבל מקסימום יכול להיות להם סטוץ נחמד.
"אולי..." אמר חגי במבט מהורהר, אבל כשנפרדתי ממנו גם אני אחרי נסיעה קצרה חזרה לת"א, הרגשתי שאני הרבה יותר מעניין אותו מהבחור הצעיר ההוא.
"כשקמתי הבוקר, לא חלמתי שיהיה לי בוקר כל כך כיף כמו שהיה. היה ממש נפלא. תודה על הכל" אמר חגי כשנפרדנו זה מזה. אמרתי לו שגם לי היה ממש כיף. התחבקנו חיבוק אחרון בתוך הרכב, נשיקה קצרה, והוא הלך לדרכו עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן.
היה חמים, היה נעים, היה סקסי. חגי היה למעשה הג'ינג'י האמיתי הראשון שלי. עוד פנטזיה שהתגשמה לי. אני הייתי הזיון המלא האמיתי הראשון שלו. עוד פנטזיה שהתגשמה לו. אני לא חושב שחגי שואף להיות דווקא פסיבי. אני גם לא חושב שהוא חיפש במיוחד לאבד את בתוליו האנאליים אצלי, למרות שהוא נהנה מהסקס שלנו מאוד. נראה לי שהוא פשוט בחור עצור וביישן בסקס, מה שגרם לכך שעד היום הוא לא עשה חדירות בכלל. המכלול של חגי דווקא נתן לי תחושה של בחור שנוטה יותר להיות אקטיבי, אם כי הוא עדיין לא ניסה גם את זה. מי יודע? אולי עם החייל הצעיר ההוא הוא ינסה את זה...
למרות ביישנותו היחסית, אני יכול ללמוד אפילו מחגי פרק בהלכות "איך ניגשים לבחור ומתחילים איתו בדיבורים בלי להתבייש". בענין הזה הוא התגלה כ- Smooth Operator, מה שמביא אותי להקדיש לחגי את השיר בשם הזה של Sade משנת 1985:
|
נכתב על ידי
,
28/9/2009 18:49
בקטגוריות אירוטי, אמת, אנאלי, אסוציאציות, אנרגיה מינית, אף פעם זה לא מאוחר מדי, ביישנות, בתולים אנאליים, גייז, ג'ינג'ים, געש, הומואים, הפעם הראשונה, התחלות חדשות, התפרפרויות, חושניות, חרמנות, ים, לא חשוב הגיל, ליטופים, משיכה, סטוצים, סקס על החוף, פגישה, פיתוי, פנטזיות, תמונות, תשוקה, תקווה, אהבה ויחסים, ספונטניות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
פילבוקס ב-29/9/2009 19:33
|
סליחות: במילים, בשירים ובתמונות
לרגל יום הכיפורים רציתי לעסוק קצת בסליחות, אז...
סליחה מכל מי שעוד לא הכרתי ועוד לא יודע שחבל שלא הכרנו
סליחה מכל מי שהכיר אותי והצטער על הרגע שהכיר אותי [לא שאני באמת מכיר מישהו כזה...]
סליחה מכל מי שלא יודע שאני צריך לבקש ממנו סליחה למרות שאני צריך
סליחה מכל מי שאכזבתי למרות שעשיתי מאמץ שלא לאכזב
סליחה על כל מה שלא הספקתי
סליחה על כל מה שכן הספקתי
סליחה ממי שהתרחקתי ממנו, אבל אין לי לב לומר לו למה כי אז רק אפגע בו יותר
סליחה על מה שלא הסברתי למי שהייתי צריך להסביר
סליחה על מה שכן הסברתי ורק קלקלתי בהסברים שלי עוד יותר
סליחה מכל מי שרציתי לקבל ממנו יותר ממה שהוא רצה לתת
סליחה ממי שנתתי לו פחות ממה שהוא רצה לקבל
סליחה על הסודות שאין לי דרך לגלות מבלי לפגוע עוד יותר
סליחה על השקרים שאין לי ברירה אלא לשקר כי האמת תהיה גרועה יותר
סליחה שלא הייתי כשהייתי צריך להיות עם מי שהייתי צריך להיות
סליחה שהייתי איפה שהייתי עם מי שהייתי אבל לא כל כולי ולא בכל מאודי
סליחה שאני לא משתדל מספיק
סליחה שאני פחדן מכדי ללכת עד הסוף
סליחה שלא סיפרתי בבלוג את כל האמת, אם כי כל מה שסיפרתי היה אמת לאמיתה
סליחה על כל מה שכן סיפרתי בבלוג, אבל אין למי שסיפרתי עליו שום מושג שעשיתי זאת
סליחה שנסחפתי לפעמים בלי לחשוב על התוצאות
סליחה שלא תמיד יישמתי את כל מה שאני מטיף לאחרים ליישם
סליחה שאני רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
סליחה שאני לא מושלם
מאחר ומוסיקה הינה איד התחומים האהובים עלי ביותר, בחרתי לכבוד יום הכיפורים כמה שירים בנושא הסליחה. השירים הם מתקופות שונות ובסגנונות שונים, בתקווה שמשהו מהמקבץ שהבאתי, ימצא חן גם בעיניכם:
יהודית רביץ - סליחות (1977):
Brenda Lee – I'm Sorry (1960):
Connie Francis - Who's Sorry Now (1958):
Chicago - Hard to Say I'm Sorry (1982):
Tracy Chapman - Baby Can I Hold You (1988):
Madonna - Sorry (2006):
Buckcherry - Sorry (2007):
McFly - Sorry is not good enough (2006):
JONAS BROTHERS - SORRY (2008):
Akon - Sorry, blame it on me (2007):
AIRFARE - Sorry Baby (2008):
Bryan Adams - Please Forgive Me (1993):
לקראת סיום, השיר שבאופן אישי הכי אהוב עלי מהרשימה הזאת -
Elton John - Sorry Seems To Be The Hardest Word (1976):
פתחתי עם שיר עברי ובחרתי לסיים בשיר עברי אחר, משהו עם קריצה. המקור הוא מתפילה הנהוגה בעדה הספרדית וכאן ביצוע מתוך ההצגה בוסתן ספרדי, אשר נתתי לה איזה טאץ' עליז...
דודו אלהרר וצוות "בוסתן ספרדי" – אדון הסליחות (1971):
** גמר חתימה טובה לכולם **
|
נכתב על ידי
,
27/9/2009 04:04
בקטגוריות אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גייז, הרהורים, חפירות פנימיות, יום כיפור, מצב רוח, מוסיקה, תמונות, תקווה, אהבה ויחסים, סליחות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
פילבוקס ב-28/9/2009 03:24
|
לדף הבא
דפים:
|