איזה הזוי לחשוב לפעמים שאני בת 25 כבר ועדיין מידי פעם אני מעדכנת את הבלוג הזה שקיים כבר 10 שנים (!!!!)
נשאר עוד קצת עד סוף התואר, אני לאמאמינה שהסוף כל כך קרוב ..מחכה לזה מהרגע הראשון שפסעתי במכללה הזאת והנה אפשר כבר ממש להרגיש את הסוף. יחד עם סיום התואר הקרב ובא עולות גם אינסוף מחשבות,תהיות ודילמות כמו תמיד בנושא של "מה אני רוצה לעשות בחיים האלה" אני מפחדת שהשאלה הזאת לא תצא לי בחיים מהראש ושתמיד אני אחפש את עצמי.. כאילו כל החיים שלי יהיו חיפוש אחרי עצמי.. ואולי אני סתם מגזימה ואוכלת לעצמי את הראש.. אני מקנאת באנשים האלה שהעבודה היא משהו שולי בחיים שלהם , זה פשוט מקום בשבילם שהם מעבירים את המספר שעות הקצוב ביום והולכים הבייתה וחיים את החיים שלהם ונהנים והראש שלהם לא עובד שעות נוספות בבית של " מי אני ,מה אני, ומה מחכה לי בעתיד" ,זה אנשים שנהנים מההווה שלהם , זה משהו שהייתי רוצה ללמוד מאוד לעשות.
אז פסח בעבודה היה מ-ז-ע-ז-ע ידעתי שזה הולך להיות רע אבל זה היה פאקינג מחריד חחח .. כמו תמיד נשברתי ובכיתי ביום האחרון כשכבר גמרו אותי ..ונותנו לי יומיים חופש אחר כך בבית כדי להתאושש מההתמוטטות עצבים שלי. מצד אחד שמחתי שאני יכולה לנוח אבל מצד שני לא יכלתי להנות מהחופש הזה כי in the back of my mind הייתה לי המחשבה של -למה אני מקבלת חופש? כי אני אישה היסטרית שבוכה ברגעי משבר? , אני לא היחידה שהיה לי קשה ומזעזע אבל כשגבר צועק זה מתקבל בתור כוח ויכולות ניהול טובות אבל זה שאני לא צועקת על העובדים שלי ומוציאה עליהם את התסכול שלי - מה שבסופו של דבר יוצא ברגע של שבירה הופך אותי לחלשה יותר ואחת שלא יכולה להכיל את היקף העבודה .
ככל שאני עובדת יותר ויותר בתפקיד שלי אני מבינה שיכול להיות שניהול מחלקה תפעולית זה לא באמת בשבילי , מחלקה תפעולית צריכה להתנהל ביד רמה , בצעקות , בכעס ובדיקטטורה ופחד. הייתה לי לא מזמן שיחה עם אחד המנהלים ה"גדולים" אחרי שהוא עשה לי שיחת נו נו נו - אמר לי כשבאו לצעוק עלי מנהלים בגלל טעות של אחת המלצריות הייתי צריכה ללכת עליה ולצרוח עליה שתפחד,שתשלם על זה שצעקו עלי. זה כל כך לא אני . אני לעומת זאת הלכתי אליה והסברתי לה מה לא בסדר והיא לא עשתה זאת שוב , למה מנהלים מרגישים שלהיות חתיכת חרא זו הדרך היחידה להוציא משהו מאנשים?
אולי אני טועה, בסופו של דבר אין לי נסיון מטורף והם לעומתי עובדים בתחום הזה כבר עשרות שנים..
בכל מקרה אני מחכה לסוף התואר כדי לנסות ללמוד לעבוד במחלקה אחרת עם פחות עצבים וצרחות כי די נמאס לי רק לריב עם כולם במשמרות.
אגב, אני רק מתלוננת פה תמיד על העבודה אבל יש לה גם הרבה צדדים טובים , לא סתם אני עדיין עובדת פה אחרי 4 שנים , אנשים מדהימים שאני עובדת איתם , השעות טסות בעבודה, עובדת 12 שעות ולא מרגישה את הזמן בכלל וגם השכר לא כזה רע.
ולנושא אחר,
לפני שבוע קיבלתי מייל מאיזיג'ט על מחירי טיסות וסתם החלטתי להכנס לראות מה יש שם כל כך אטרקטיבי ומצאתי כרטיסים זולים בטירוף למרץ 18 .. כן זה עוד כמעט שנה אני יודעת, ושלחתי לאינה ודיאנה והן גם התלהבו , מפה לשם קנינו 6 כרטיסים לאמסטרדם וניסע 3 זוגות שנה הבאה 
בא לי לשוט בתעלות המושלמות האלה שוב
עוד שבועיים אני נוסעת עם המשפחה ללילה בוולדורף אסטוריה החלטתי לפנק את אמא ליומולדת שלה כי מגיע לה 3> אני ממש משתדלת להדק את הקשר עם אמא וסבתא .. הבטחתי את זה לעצמי ואני מנסה לעמוד בזה ..משפחה זה חשוב אסור לזלזל.
ועוד 3 שבועות טסים עם בייב לארץ לידתו לשבוע להכיר את כל המשפחה .. מקווה שלא יהיה נורא 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Alex.♥
