דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

ילדודס, תהנו מזה כל עוד אתם יכולים.

תלכו לים, תלכו לבריכה, תאכלו ארטיקים על שפת הים.

תעשנו נרגילה, תתפלחו לפאבים, תתפלחו למסיבות של עשרים פלוס, תדפקו את הראש, כי זה הכל עניין של זמן.  עניין של זמן עד שייגזר עלייכם להתגייס ולהגיד ביי ביי לכל החיים חסרי שיקול הדעת והאחריות שכל כך נהנתם לחיות עד עכשיו. בשבתות שתצאו אתם תתכננו לצאת לכל כך הרבה מקומות ועד שתגיעו הביתה אתם תישפכו מעייפות או שתחליטו בלחץ ההורים לבלות איתם את השבת אחרי שהם לא ראו אותכם כל השבוע. 

במבט של הווה תמיד תיכון ייראה לכולם מעין סיוט. סיוט של לחץ של לימודים, לחץ להיות פופולרי, לחץ להיות המוצלח ביותר בכיתה. במבט של עבר התיכון נראה כמו חתיכת עוגה (טוב נו זה לא נשמע טוב כמו פיס אוף קייק).