דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

שבע יום ריתוק FUCK MY LIFE

באיזה עוד תסריט תראו סמל ראשון עם המדים הכי בלויים בצהל רודף אחרי קצינה מזורגגת שקטנה ממנו בשנתיים וחצי ורק סיימה בה״ד 1 כדי שתחתום לו על הטופס?

לסגור את ישרא?

מה אתם חבורה של מפגרים? אחרי שסוף סוף מצאתי תחליף לאוננות בחיים שלי, אתם רוצים לקחת לי אותו? כאילו מה אתם רוצים, שאחזור לשפשף?

טוב אחרי שצחקנו, נעבור לחלק האומנותי.

אי אפשר לעשות צחוק מכל דבר בחיים. הנושא הזה הוא די רגיש, כשאתם מסתכלים על הבלוג הזה יש בו ארכיון של יותר משבע שנים. רובו מאוחסן בטיוטות, אבל בכל זאת השארתי חלק מהפוסטים הישנים פומביים. האם כל שפיכות הלב ירדו לטמיון? בכלל, זה נראה לי ממש משונה. למרות שלא הייתי ממש אקטיבי פה בשבע השנים האחרונות תמיד היה נחמד שהמקום תמיד פתוח ותמיד יש בו פעילות מתמדת של משתמשים אחרים, תמיד נחמד לדעת שכל מה שרשמתי תמיד כאן, וכשאשתעמם אוכל לחזור ולקרוא. אז הכל די מבאס. זה כמו לזרוק חפץ ישן שאתה די קשור אליו, או לעבור דירה (רק שאם מדברים על המחשה כזאת, תאכלס כולנו הופכים להומלסים. חשבתם על זה?)

אני לא כל כך מבין גדול בתחום השרתים והעניינים האלה, אבל מה שכן אני יודע, שכמעט לא קיים אדם בארץ שלא מכיר את ישראבלוג. גם אם לא היה לו בלוג פעיל הוא בטוח אי פעם נכנס לכאן עקב קישור ששלחו לו או חבר שהראה לו. ובלי שום קשר לעניין הזה ולעניין הבלוגים הנטושים, יש פה פעילות אקטיבית של אלפי גולשים שכותבים כל הזמן, מגיבים וקוראים. אני בטוח שבנענע10 יודעים שבסה"כ הסכומים האלה לא באים ברגל ויש להם פוטנציאל אדיר ולא ממומש לתרגם את העניין הזה לכסף. הרי בסה"כ אם כל העסק הזה בסופו של דבר הוא כלכלי - אז למה הם ממהרים לקצץ בבשר במקום בשומן?

בלודי הל! 31,000 כניסות יש לי! אתם יודעים מה זה אומר? שאתם, כן כן אתם, העדפתם לקרוא את השטויות שלי מאשר לעשות משהו יותר מועיל בחיים שלכם, כמו לאונן.

השיר הזה עושה לי חשק לרקוד כל הזמן