תמיד מפילים הכל עליי.... ובסוף גם מתגלה שאני לא אשמה (מתגלה לי..... כולם ממשיכים להאשים אותי). הכי נוח להאשים אותי. למה לא? זה לא שאני אגיב גם על זה...
הרסתם לי כ"כ הרבה. ואתם ממשיכים להרוס. אולי די? לא נמאס לכם? עזבו אותי בשקט! דווקא כשאני הכי מנסה לצאת מהבוץ הטובעני, באים אנשים שאני חושבת שהם ימשכו אותי ביד החוצה, והם באמת תופסים לי את היד, אבל דוחפים אותי בחזרה לבוץ!!!!!!
צעד אחד קדימה, ושניים אחורה. זה בדיוק מה שקורה.
אוף אני צריכה לדבר איתו. אולי הוא סוף סוף יוציא אותי מהבוץ הזה. איך הייתי רוצה לעזוב את כל החיים האלה ולעבור למקום אחר. רחוק רחוק רחוק!!!!!!!!!!!!!!!!
מקום שאף אחד לא ימצא אותי שם. מקום שאני אתחיל בו חיים חדשים. חיים חדשים עם בנאדם אחד רק.
בנאדם יחיד שסובל את החפירות של השעתיים בפלאפון שלי...... ולא מנתק לי. הוא מקשיב. ומייעץ. ואני יודעת שהוא שם בשבילי. ואני יודעת שכשרע לי אני יכולה לשים את הראש על הכתף שלו והוא לא סתם יחבק ויגיד הכל יהיה טוב. הוא באמת יגיד דברים שיעזרו. עצות מועילות. ולפעמים ינסה בעצמו לסדר דברים.
אני כ"כ מתגעגעת אליו עכשיו שאי אפשר לתאר את זה אפיל. כ"כ הייתי רוצה לראות אותו עכשיו!!!
כמה שאני לא מנסה לשים זין על הכל, פשוט לא יוצא לי. אוף למה אני כזאת רגישה תמיד?!@# מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
כל הלחץ הזה שיש עליי עכשיו הורג אותי!!! זה כמו לטבוע בחרא של עצמך (איכ....) וחוץ ממנו אין בנאדם א-ח-ד שמנסה לעזור לי להתמודד עם הלחץ.
אבל בעצם, למה אני בכלל מצפה שמישו יעזור לי? כאילו בתכלס למה שמישו יעזור לי?
העולם פועל מתוך איטרסים בדרך כלל (רוב הזמן.....) אז איזה אינטרס יש לאנשים לעזור לי?
זה באמת הכל באשמתי חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (הפעם אני מפילה עליי הכל)
אני צריכה לא לסמוך על אנשים. (טוב נו חוץ מה2 הנוכחים........)
אני צריכה לקלוט שאנשים הם לא יצורים חברותיים בדרך כלל......
קיצר עזבו אני אפילו לא צריכה לחפור כ"כ הרבה. =/
פשוט עכשיו הדבר היחיד שמעודד אותי וגורם לי להמשיך הלאה זה הוא........
(ומה היה קורה אם הוא לא היה איתי עכשיו........?)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
