ואו
התקופה המוזרה ביותר שהייתה בחיי.
כן, מוזרה זה התיאור הטוב ביותר.
מהפכות רגשיות, ימים של עייפות מול ימים של מנוחה .
שינויים רבים,בכל תחום.
אם פעם הייתי למעלה, ופעם הייתי למטה
עכשיו אני בשום מקום.
לא יודעת מה קורה איתי .
יש ככך הרבה דברים שאני צריכה לעשות
דברים שאני צריכה לדעת
הרגלים שאני צריכה להפסיק איתם
דברים שמתחילים פעם אחת וממשיכים שוב.
והגיוס שקרב, מפחיד, אני לא מוכנה
רוצה ליהיות חופשייה, לא רוצה צבא. פשוט לא רוצה.
רוצה לטוס לבד, למקום רחוק, לנקות את הראש משטויות
לחזור אחרת, שקולה יותר, מחושבת יותר. רוצה לחזור שונה.
והכל השתנה, הכל שונה ממה שאני רגילה.
כל המצב לא אותו הדבר.. הכל נראה אחרת.
והאמת? אני רוצה לחזור לשגרה של בית ספר.. באמת שזה ה-שנים .
היה כיף, וכיף היה.
ועכשיו צריך להתרגל למשו אחר, משו חדש.
יהיה בסדר?