I'm sorry I can't be perfect
אל תחלום את הדרך בה אתה רוצה לחיות, תחיה את הדרך בה אתה חולם |
כינוי:
just me and my life.. בת: 32 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2010
רק עוד חודש
לא תהיה לי מחויבות לשום דבר חוץ מלעבודה.
הלימודים כבר לקראת סיום וההרגשה היא נפלאה.. לדעת אחרי כל בגרות שזהו,סיימתי עם זה, ויותר לא אחזור לזה -> מקרב את סוף פרק הלימודים בביה"ס.
אהיה בוגרת שבט בצופים ואסיים את תפקידי כמדריכה באושר ובסיפוק אך יחד עם זאת יהיה גם עצב וגעגוע למקום בו היו לי חוויות מדהימות שאף פעם לא אשכח, עם אנשים יקרים, מקום שהרבה פעמים היה לי למפלט ברגעים לא קלים בחיי.
אטחן משמרות בעבודה בחודש האחרון שנותר לי לעבוד לפני הצבא.. ואז תגיע שנה אינטנסיבית שאני כ"כ מצפה לה ורוצה שרק תתחיל.
אוכל לבלות עם חברים כמו שהרבה זמן לא עשיתי ובמקביל אצטרך להיפרד עם אלו שמתגייסים לצבא.
והאהבה? כרגיל תידחק הצידה.
אולי בחודש האחרון לפני שאחזור פעם בשבועיים אמצא אותה.
למרות שגם אם אמצא לא יצא מזה משהו.
אני מודעת לכך שאני מנתקת את עצמי מהרגש הזה בעיקר בכדי לא לפגוע בעצמי ולא אומר שטוב לי עם זה אבל מנגד בטוחה שלא רע לי.
"כל סוף הוא התחלה חדשה"...
ובעזרת השם שלא תהיה מלחמה בקרוב, אם תהיה - שהממשלה תעשה החלטות נבונות ותגמור אותה בניצחון ללא הרוגים ופצועים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
