עלילות יעל (וגילי)

היום אני ויעל שוב דיברנו בטלפון כהרגלנו במקום לחזור על החומר לבגרות בהסטוריה שיש לנו היום..

והרי חלקים נבחרים:
יעל: אמא של שכן שלי נפטרה..

גילי: ברכותי

יעל:*שתיקה*
גילי: אופס, תנחומי!

כחצי שעה אחר"כ באותה שיחת טלפון..:

יעל: מה ההורים שך קונים לך לפני הגיוס?

גילי:לא יודעת

יעל: הם קונים לך משהו?

גילי: כניראה שלא..

יעל: מה?? אצלי כל המשפחה חוגגת את זה!

תמיד ידעתי שהם משפחה כל כך חמה ואוהבת.

אתמול יעל מתקשרת אלי ואומרת לי שיש סרט שהיא רוצה שניראה, היא מתחילה לספר לי על הסרט ואז אני שואלת אותה איך קוראים לו. הדיאלוג שלנו הלך בערך ככה:

גילי: איך קוראים לסרט?

יעל:אמרתי לך

גילי: לא אמרת לי

יעל: נו, כן, אמרתי לך

גילי: יעל לא את לא

יעל:גילי אמרתי לך קוראים לסרט

גילי: יעל את לא אמרת, טוב תגידי עכשיו שוב

יעל: ככה קוראים לסרט!"אמרתי לך" באנגלית  "because i said so"

גילי: אהההה חחחחח אז למה את לא אומרת??

אז עכשיו יעל הזכירה לי סיפור שקרה לפני כמה שנים. אני קבעתי להיפגש איתה ליד הגרנד קניון, נסעתי באוטובוס והיא חיכתה לי שם בתחנה שאני אמורה לרדת.

ירדתי מהאוטובוס ישר ראיתי אותה.. אמרתי לה היי, היא הסתכלה עלי וראיתי שהיא ממשיכה לשבת אז התיישבתי לידה.. אחרי דקה אני שואלת אותה למה אנחנו מחכות? והיא פתאום קפצה בהיסטריה ושאלה אותי בהפתעה "מתי את הגעת?!?!"