אני לא יודעת איך לא לגמור מהצלחת את כל האוכל.

- כשהיינו קטנים, אמא שלי התעצבנה שאנחנו לא מוכנים לאכול את המרק, אז היא לקחה את הצלחות ושפכה עלינו.

אולי מאז אני פשוט לא מסוגלת לראות שנשאר לי אוכל שלא סיימתי.

אני לא יודעת להיות עצמאית, נורא קשה לי לצאת לבד מהבית למקום רחוק.

- כשהייתי קטנה אבא שלי תפס אותי בורחת מהבית לשכנה והכניס לי כאלה מכות....

אולי מאז קשה לי לנסוע רחוק או לבקש משהו מהשכנים.

-

הוא שלח לי הודעה "עוד 22 שעות..."

ואני החזרתי "אידיוט..."

ופתאום קלטתי.

פאק! אני לא רוצה! לא רוצה לאבד אותו שוב, לא רוצה שיכאב לי כמו אז, לא רוצה להרגיש כאילו אני נחנקת, כאילו הפתרון היחיד עכשיו הוא ללכת ולהקיא את הכל החוצה.

פתאום נהיה לי כל כך נעים... המחשבה על זה שאנחנו ביחד. על זה שיש לי את הקיר הגנה הזה שלא היה קיים כבר כל כך הרבה זמן.

פתאום נהיה לי נעים לדעת שהוא אוהב אותי, שהוא התגעגע אליי, שהוא רוצה אותי. שמישהו רוצה אותי.

בכל זאת, אני עדיין חושבת עליה. הרי היה לי לילה מדהים איתה לפני כמה לילות. כמה שהיא מרגיעה אותי... זה מדהים.

כמה אני אוהבת גם אותה. אם היו לי שלוש משאלות, הראשונה הייתה שתדע כמה אני אוהבת אותה.

זה נשמע לי כל כך אידיוטי... אבל אני אוהבת אותה מעבר למילים. לעבר לכתבים הסתמיים האלה שבכלל לא מתקרבים לגודל האהבה שלי...

אני מוכרחה ללכת לישון עכשיו.

זמרת הזויה מתנגנת באוזן ומשמיעה את כל יגונה בצלילים אחדים.

אני אלך לישון אחרי יום עמוס ומרתק.

את יודעת שאף פעם לא עשיתי את זה מאהבה?

לילה טוב.