זהו סיפורו של הנער צבי מהעיר בנדין בפולין, נער מוקף אבא ואמא אוהבים, אחים ואחיות, חברים ולימודים - אשר בגיל שלוש עשרה וחצי יוצא למסע התבגרות נורא במעמקי התופת. זהו סיפורה של הרוח האנושית על שעותיה האפלות ביותר, ומעל הכול, על יכולתה המפליאה לצאת ממעמקים, להזדקף במאמץ על-אנושי - ולהמשיך הלאה. צבי איכנולד פותח את סיפורו בימי נעוריו בפולין של מלחמת העולם השנייה, ומסיים אותו ששים שנה מאוחר יותר, בפולין של שנות ה-2000, כשהוא מוקף בני נוער רבים. ובתווך – סיפור מרתק, הנקרא בנשימה עצורה, על תופת וגבורה, על שבר ותקומה – על בחירה בחיים כנגד כל הסיכויים.
הוצאת ידיעות ספרים,
סדרת פרוזה עשרה
232 עמוד.
שנת ההוצאה 2008
מהכריכה האחורית:
זהו סיפורו של הנער צבי מהעיר בנדין בפולין, נער מוקף אבא ואמא אוהבים, אחים ואחיות, חברים ולימודים - אשר בגיל שלוש עשרה וחצי יוצא למסע התבגרות נורא במעמקי התופת.
זהו סיפורה של הרוח האנושית על שעותיה האפלות ביותר, ומעל הכול, על יכולתה המפליאה לצאת ממעמקים, להזדקף במאמץ על-אנושי - ולהמשיך הלאה.
צבי איכנולד פותח את סיפורו בימי נעוריו בפולין של מלחמת העולם השנייה, ומסיים אותו ששים שנה מאוחר יותר, בפולין של שנות ה-2000, כשהוא מוקף בני נוער רבים. ובתווך – סיפור מרתק, הנקרא בנשימה עצורה, על תופת וגבורה, על שבר ותקומה – על בחירה בחיים כנגד כל הסיכויים.
סיפור נעוריו האישי של צבי איכנולד, אשר התרחש לפני קרוב לששים שנה , הוא מסמך אקטואלי בעל חשיבות היסטורית לקורא הצעיר. סיפור מרתק, הנקרא בנשימה עצורה, על תופת וגבורה, שבר ותקומה ובחירה בחיים כנגד כל הסיכויים.
"פתאום כאילו התעוררתי מחלום בלהות. ראיתי שיש מקום שבו החיים נורמליים. שיש בו צבעים מעבר לשחור ולבן של מדי אסירים ואפור של עשן, ויש בו חיים, תרנגולות וביצים, לא רק גדרות, מגפיים ורובים"
צבי, נער צעיר מן העיר בנדין שבפולין, מתנתק מחבריו, מלימודיו וממשפחתו ומובל - כמו מיליוני ילדים בני גילו - אל התופת של מחנות הריכוז.
סיפורו המרגש מגולל את התמודדותו הקשה מנשוא עם המציאות הבלתי אפשרית שאליה הוא נקלע בשחר חייו:
מההכרה בקיומם של כוחות הרשע הקיימים בעולם, דרך הפחד והחרדה ועד לגיוס הכוחות הפיזיים והנפשיים הדרושים להישרדותו. 'ממעמקים' הוא סיפורה של הרוח האנושית על שעותיה האפלות ביותר, ומעל לכל על יכולתה המפליאה לצאת מתהומות, ובמאמץ על אנושי להזדקף ולהמשיך הלאה.
זהו סיפור מרגש על תעצומות הנפש של ילד אחד, המשקף בין השורות את חוזקו של העם היהודי לדורותיו ואת כוחות ההישרדות הגלומים בו.
ולמרות שהוא נשאר נאמן לשפה ולהלכי הרוח שאפיינו את אותה תקופה, מצליח הסיפור לרתק את הקורא בן ימינו.
בתקופה זו, עת העיסוק הציבורי בשימור הזיכרון הקולקטיבי הופך לרלוונטי מיום ליום. סיפורו האישי של צבי, שהתרחש לפני כשישה עשורים, הוא מסמך אקטואלי בעל חשיבות היסטורית .
ועכשו לביקורת:
ראשית, כשסיימתי אתמול בלילה את הספר התלבטתי אם לכתוב ביקורת על ספר כזה בערב ראש השנה, זה ספר עצוב וקשה , כשבראש השנה אנו מאחלים טוב. אבל החלטתי שמאחר שכל הימים השואה נמצאת איתנו, בודאי בלבה של אימי, הרי שאין יום מתאים יותר או פחות לכתוב על הנושא.
ראשית, אכתוב על כך שהספר מיועד לבני נוער. אני, שרגילה לקרוא על השואה, התלבטתי הרבה אם הספר מתאים לבני נוער. כשכתבתי על עיר הגנבים שהספר מתאים גם לבני נוער, הגיבה נורית בתמיהה. ספר זה קשה בהרבה מעיר הגנבים. צבי היה נער בן 13 בלבד כשנשאר לבד לעבור את חווית המלחמה הנוראה הזו, השנאה, הרעב, העינויים, הגעגועים להוריו ולאחיו, הקור המקפיא, הפחד הפצעים ומה לא. בטח כל אחד שקורא את הספר משווה מיד את צבי בן השלוש עשרה לעצמו ולילדיו בגיל זה.
מספר דברים בספר היו כה מנוגדים, שאני רוצה לכתוב עליהם.
היהודים שנבחרו ל"משטרה היהודית", היו אנשים רעים מאד ליהודים, לא פחות מהנאצים לפי תיאוריו של צבי.אחד מהם היה כה רשע, ואכזר, שהיה מפחיד אף יותר מהשוטרים הגרמנים. (הוא נשפט על מעשיו בישראל). מצד שני, היה את הכומר זבצקי, שהסתיר יהודים והציל אותם, ואף הוכרז בשל כך לחסיד אומות העולם.
עוד סיפור שחימם את ליבי בכל הסיפור העצוב היה יהודי ישר שקיבל מצבי ואחיו כסף להציל את הוריהם, אך משלא צלח הדבר בידו החזיר להם את הכסף.
צבי משרטט את סיפור השואה הפרטית שלו, בשפה כל-כך קולחת וציורית, שלעיתים הרגשתי שצועדת אני לידו בצעדת המוות.
כמה שאני רציתי איתו עם השחרור למצוא את אחד מבני משפחתו. כמעט עזרתי לו בחיפושים.
הספר הוא ספר חובה לא רק ולאו דוקא לבני נוער. זה ספר מצויין, עם סיפור אמיתי, כנה, כתוב יפה ומרגש, קל להזדהות, ומלמד המון.
ולסיום: אין מקריות בעולם, וכשסיימתי את הספר הזה פתחתי את הספר הבא שאני רוצה לקרוא, ומי העורך של הספר? דב איכנולד, בנו של צבי, והספר הוא "בסוף יבוא מלאך" - היומן של רונן פורת.
האם זה לא מוכיח לנו שהחיים חזקים מהכל????
ושנה טובה לכל עם ישראל, ומי יתן וגלעד שליט יהיה בקרוב בחזרה בבית, ותסתיים השואה הפרטית שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
