"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

במילים של סתם את חושבת,

אולי יש לו מישהי אחרת,

והוא לא לבד בעולם,

הוא כבר היה עם כולן.

במילים של סתם את חושבת,

אולי את סתם מאחרת,

אין אצלו מישהי שונה,

את מתעוררת מחלומות השינה.

השתתקת.

לא אמרת אף מילה,

לא פיצת את פיך ולו לרגע.

צעקת.

לא מנעת מגרונך לייבב,

לא סגרת את פיך ולו לרגע.

ברחת.

לא הרגשת את רגלייך,

לא חיכית ולו לרגע.

אהבת.

באת מרחוק,

אמרתי- לא כדאי.

החזקת את ידי,

רציתי רק לבכות.

אמרת שאתה,

את כל חוׂמך איבדת,

להיא ששם ישבה,

נתת את הכל.

כל כך מאושרת שחזרתי לכתוב.

גם אם כל הקשר איתו יהרוס הכל,

הוא נותן לי לכתוב.

בדרך, בין עצי השכול,

ופרחי העצב,

צומחת לה דרך חדשה.

בדרך, בין שדות העצב,

לניצני הפחד,

גודלת לה דרך חדשה.

אותה הדרך,

דרך אופטימית במיוחד,

עלייה צועדים בראש מורם.

בדרך, בין אנשי הדממה,

לאנשי הצרחות,

סוללים- את דרכה של האהבה.