אתמול בלילה החלטתי להשבר.
היינו במסיבה, כל הרוסים שתויים,
כל הערסים נטרפו,
רק אני וטום ישבנו ופשוט שתקנו.
ברגע זה או אחר הנהנתי לטום בחצי חיוך והחלטתי לקום משם.
מועדונים אף פעם לא עשו לי טוב.
זה רק לשבת שם,
לשמוע מוזיקה שאתה לא אוהב,
ולראות איך כל האנשים שאתה מזלזל באופן קיומם מטלטלים את הגוף שלהם לפניך.
אז טמנתי את היד בכיס הג'ינס,
לוודא שהנגן שלי אכן נמצא שם.
התנעתי את האוטו ועצרתי בתחנת דלק, שם תמיד תיהיה חנות של 24 שעות.
אז שילמתי על שלישיית בירה זולה,
קופסת סיגריות,
ומצת.
ההגה לקח אותי לחוף,
חניתי,
התרחקתי מהמדורות קומזיץ שנראו בקירבה,
ותפסתי מקום ריק מאדם.
אני לא יודע בדיוק למה 5 השעות האלו על החול הועילו,
אני רק יכול להגיד שהנגן שלי שורד הרבה זמן עם סוללה של 2 קווים.
ושאני מתאהב כל פעם מחדש בזריחות,
ושאת האמת,
5 השעות האלו הועילו בדבר אחד -
שטיפת מוח טובה, וצבירת אופטימיות.
נתן לי כוחות להתחיל את השבוע האחרון של החופש,
ולהבין שאני צריך לקחת לשם את הילדה המדהימה הזאת שלא יוצאת לי מהראש,
ושבירה זה דבר טוב.
וסיגריות זה חרא,
חרא שעושה לי טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
