זה הקיץ האחרון שלי איתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
דמעותיי יזרמו במורד הרחובות
כמו עלה נושר של תקוות רחוקות.
אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים
אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים
לאט לאט השכבות נמסות
אם רוצים לא רוצים תפילות אחרונות.
אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות
כי השמיים גדולים והדמעות קטנות
תעצרו את העיניים כל גשם ראשון
ותחשבו עליי.
אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
לבקר במדינות מעבר לים
לדעת אם יש צורות חיים אחרות
ואם המתים ממשיכים לחיות.
כי זה הקיץ האחרון שלי איתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
לאט לאט השכבות נמסות
בין רוצים לא רוצים עוד תפילות אחרונות.
אני לא יודעת למה אבל אני פשוט מתחברת לשיר הזה, ממש.
אז הגשם הראשון הגיע, ואני לא נעלמתי.למרות שזו נראת לי אפשורת לא רעה עכשיו. פשוט להעלם לזרום כמו המים ממקום למקום למקומות שלא מכירים אותך בהם, למקומות אחרים.
אתה מגלה אם יש לך חברים רק ברגעים הקשים שלך. וכנראה שלי אין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
