צמח בר

יום ג' אחה"צ.

שקט בבית. התריסים והחלונות פתוחים לרווחה, הבית נקי (המנקה עברה כאן הבוקר), השמים כחולים כחלום, אין כמעט עננים שמכסים אותם. שקט.

עד שהגעתי לבית הזה שמעתי והקשבתי למוזיקה כמעט ללא הפסק. כשאני איתו- איני יכולה להפעיל את המוזיקה כפי שהייתי רוצה ורגילה. זה מוציא אותו מהריכוז המועט שלו.

כשהתרוממתי מהמחשב לכיוון המטבח לסדר את הכלים השטופים והנקיים וללכלך מחדש (פשטידת בטטה או עוגיות טחינה?) עצרתי לרגע ושאלתי את עצמי האם להפעיל את הנגן. לא משהו בומבסטי- עדיפות לקלאסית קלה ורגועה. ואז עלתה מוזיקה אחרת- ציוצי הציפורים מהחלונות. הכביש המרוחק נוהם את נהמתו ופה ושם מטוס נוחת מרעיש ברעמו, אולם על הכל שירת הציפורים המעופפות ומקננות על הפיקוסים בגינת הבניין (אוי לרכב שחונה בעונת המעבר) שירתן של היונים, הדרורים, העורבים ואפילו השלדגים המגיעים לכאן משום מה. על הכל מאפילה שירתן של הציפורים וכל עוד השמש לא שקעה לחלוטין ושירתן נדמה להלילה (עד התעוררותם של העטלפים) אין לי השביל מה להפעיל מוזיקה אחרת ועשה ידי אדם.

החתולה מתרוצצת מחלון לחלון, הדיאטה שאנו עושים לה, משפיעה עליה והיא הרבה יותר תנועתית לשמחתנו, קרניים אחרונות נכנסות אל הבית מציירות האור מופז על קירות המרפסת והסלון. קולון הציפורים מתכנסים לאיטם אל תוך עצמן, והקור מתגבר.

בקרוב אומר להן לילה טוב.