העולם האמיתי

לפני שנה, בדיוק ביום הזה, פגשתי את ר' שהכניסה אותי לסוג של פנטזיה. זה קרה במילואים, במקום הכי מבאס, משעמם וחסר צבעוניות פתאום היא התיישבה לידי. חיוך נבוך ומבוייש. בחורה יפהייפיה עם חמ"ל של מילואימניקים רועשים. אחרי כשעה עם מוזיקת גלג"צ ברקע נמאס לה לגברת והיא החליטה לשים את האייפוד שלה. שני השירים הראשונים היו של ג'ניס ג'ופלין ודילן. 

נפלתי מהכיסא. 

אם יש משהו שאני מאחל לעצמי בשנה החדשה זה שהיא תתחיל ככה. בהפתעה גמורה. בנוף הכי הזוי שיש. לחגוג יום הולדת עם בקבוק ערק ועם עוד אחת שרק לפני כמה ימים הכרתי. אבל היא היתה בזמן הנכון ובמקום הנכון. בחורה שהרכיבה לי כל כך הרבה חלקים שהיו חסרים לי ולימדה אותי שנסיכות יש רק באגדות. מישהי שהיא פיסה יפה בעולם של בנות שיצאתי איתם שהוא חסר תכלית, משעמם, מטונף וריקני. בלי תוכן ומשמעות. והיא.. היא פשוט היתה שם בשביל להזכיר לי - אולי אפילו ממש בקטנה-  שיש דבר כזה שנקרא אהבה.

 שנה טובה וחג שמח.