לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Spit Your Heart Out


our time is running out our time is running out you can't push it underground you can't stop it screaming out for now it just another lonely day


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

Everything's (((((not)))) Broken


כמובן, איך לא ראיתי את זה בא..כמובן, הייתי צריכה לצפות לזה מראש, כמובן, אני סתם מחנטרשת עכשיו, כרגיל..

אוו לפעמים מילים יכולות כל כך להרוס ולנפץ הכל בהנד עפעף, או אי הבנות או רגישות יתר ופקיעות עצבים, או מילה שנאמרה שלא במכוון אלא סתם מצאה את דרכה החוצה אל חלל האוויר, או השברות, בא לי לכתוב "אוך! אני כל כך כל כך עצבנית!" אבל אני לא יודעת אם זה יהיה מדיוק או כן (או כמו שרובכם אוהבים לשבש את השפה ולומר "כנה"..) בקיצור, זה לא היה צריך להיות היום, לא עכשיו, לא בכלל, אבל בעיקר לא בעיתוי זה.. היא לא היתה צריכה לומר את זה, אני לא הייתי צריכה להגיב ככה.. אבל לפעמים נוקטים צעדים בלי לחשוב מראש כאשר אומרים לך משהו שבאמת פוגע ועוד משחקים את תפקיד הקורבן האומלל.. לפעמים הרגשנייות והכעס והזעם קצת חוצה את גבולות הכדאי כשאומרים לך  יצור רדוד, שפל ושטחי ועוד לא בפנים, לא במילים הללו, וכשזה מה שאתה מסיק מהמילים ה"מרככות" את הכוונה התחילתית והמחשבה שמאחורי ומכחישים כאילו לא די בכך שאתה רדוד שפל ושטחי אתה גם  אידיוט מכדי להבחין שזו הדעה ה"רווחת" אז מה, הייתי באיזה מן "היי" מסויים, אז הייתי שמחה וסתם חירשבתי, ואז מה, גם אם איכפת לי מדברים שעשויים להמצא שיטחיים למדי, אז מה? זה ממש לא מתקרב ל"דבר החשוב ביותר לטעמי" או "הכי עיקרי" או "משמעותי" או "קובע" והאמת, כן, במקום מסוים, בשלב מסוים, כן זה כן מעט משנה, זה כן מעט חשוב.. זה כן מעט משמעותי, כמובן שלא הכי, אבל מעט... אבל לא הייתי קובעת רק לפי זה... אני מבטיחה לעצמי ולכולם שלא הייתי קובעת לפי זה, אבל שזה עוד בא מאדם שחשוב לך, שדעתו חשובה לך, אדם קרוב אליך, זה פוגע, זה פוגע מאוד, ולא, אני לא אומרת כלל שלא ניפחתי את העניין על יתר המידה אבל זה שעוד אחרי זה אותו אדם עושה מעצמו קדוש מעונה, קורבן אומלל, זה כל כך מרגיז

 

נכתב על ידי , 31/8/2007 23:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



cry, crying shame


הנה משהו קטן שכתבתי

Cry cry yourself to sleep

With the feeling you're so deep

Cry cry through the night

Thinking you'll never find the light

drink you fancy bottle of rum

till the last will come out

with a hopeless smile-you'll cry

run, run home to the scotch

to your little baby you love so much

are you already numb?

Why cant you just go back to where you come from?

 

Everything you'll say

, and everything you'll do,

will used against you

where do you belong?

And why wouldn't you come along?

You cant decide, you cant commit

You give up, you'v been defeat

You'll keep run, run from yourself

Like you were some kind of elf

Well' you can run but you cant hide

Your shadow will hunt you down

And you cant fight

 

You're so shy and feeling so dry so why wont you a little bit cry?

Cry cry for you lost

Cry cry for what it cost

 

Cry cry cause you see the coming end

You'll keep falling and falling

again and again

and when you'll hit the bottom

 you'll find yourself crawling and

but you wont be surprised cause you know

 you had it coming

shed a tear for the fear

of living

another thing you're willing

givin'

נכתב על ידי , 19/8/2007 17:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Desperado


אתם מכירים את המצב הזה שאתם תקועים בבית שלכם, כאילו יצרתם כלא לעצמכם? הקפתם עצמכם בסורגים  ובגדרות תיל וחשמל? מכירים את ההרגשה שאתם מתים לצאת החוצה, לנשום קצת אוויר צח, "לאגור קצת ויטמין D" אבל אין לכם מה לעשות או עם מי? או שלא משנה מה יציעו לכם לעשות, לא תרצו למרות שכל מה שבא לכם זה קצת לצאת החוצה עם חברים ועדיין שום דבר לא קולע לחשק שלכם, לרצונות שלכם, לפנטזיות שלכם? או שגם אם כן, אין לכם עם מי.. פשוט אין עם מי.. טוב, אולי זו רק אני, אולי זה רק החופש הזה שכבר יצא מכל כל כל החורים!

כל מה שאני רוצה זה לצאת החוצה, לבלות לי ו"לחיות את הרגע"..

ולמרות העובדה שיש לי אשכרה זמן פנוי-וזה קורה כולה רק... רק בתקופה הזו, אבל בכל זאת, אני לא עושה הרבה, ולא מנצלת את כולו כראוי, ואז כשיהיה יותר מדי מאוחר אז יבואו הזדמנויות, יתרפקו לי על הדלת ומה אוכל כבר לעשות בהן? תזמון נכון, אנשים נכונים, רעיונות נכונים..זה מה שצריך?

ואם יש לי רק חתיכות אחדות מהפזל?

(או הצליעה של הפוסטים שלי בזמן האחרון)

נכתב על ידי , 9/8/2007 14:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlost for words אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lost for words ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)