אני אמא

מעולם לא הרגשתי כל כך מחוזרת,

תשאלו מה יום מיומיים....

אז ככה,

אוריב גן חובה ובשנה הבאה עולה לכיתה א'.

פה בירושלים פתחו את איזורי הרישום,

ומספר הילדים בבתי הספר הממלכתיים העולים לכיתה א' הולך ומצטמצם.

אז בתי הספר מחזרים במרץ אחרי ההורים הפוטנציאלים.

כבר כמה שבועות שאנחנו מקבלים מכתבים, הזמנות לביקור וטלפונים מבתי הספר באיזור שלנו,

וגם כאלה שלא ממש מהאיזור.

אני כבר הרבה זמן חושבת שבית ספר יד המורה יתאים לאוריקי.

זהו בית הספר שאני למדתי בו בכיתות ז' וח'.

היום הלכנו לשם ליום פתוח.

קודם כל היה מאד מאד מרגש להגיע לבית הספר הזה, זכרתי איפה הכיתה שלי,

איפה היתה הספריה, שם ביליתי המון מזמני, תמיד אהבתי ספרים.

כשנכנסנו קיבלה אותנו מנהלת בית הספר, ומיד ידעתי שאני מכירה אותה,

מהר מאד התברר לי שגם היא בוגרת בית הספר, שנה מעלי,

זכרתי אותה מאז...

מרגש לחשוב שהיא שלמדה שם חזרה לשם אחרי כל כך הרבה זמן כדי להנהיג את בית הספר.

ראיתי שם תמנות מחזור וכל כך התרגשתי לראות מורות שהיו לי שם.

אולם הספורט היה בעיני אז כל כך גדול הוא עכשיו קטן קטן...

טיילנו בבית הספר המיוחד הזה.

ראינו את חדר המחשבים,

את פינת החי,

את החממה,

את חדר המוזיקה,

את הכיתות...

ראינו את חדר המנהלת, וחדר המורים..

ומה שמשך את תשומת ליבי היו ילדים שמחים,

שראו על פנהם שהם יודעים שהם משמעותיים וחשובים.

סיפרו לנו על בית ספר משלב מיוחד כל כך.

אהבתי את מה שראיתי,

אני אוהבת את רעיון השילוב עם ילדי כיתות התיקשורת.

אוהבת שילדים נחשפים לאומנות,

לחקלאות לבעלי חיים לריקוד לעולם ומלואו

אוהבת את זה שרואים את הילד כילד בודד שהוא חלק מקבוצה.

אוהבת את זה שזה מחוץ לשכונה שאנחנו גרים בה,

ולמרות זאת הרבה מהילדים שם הם ילדים מכאן...

בבית סיפרתי לאורי על בית הספר,

סיפרתי לו על פינת החי, וחדר מחשבים

על מה ששמעתי וראיתי,

סיפרתי לו שיש בבית הספר הזה ילדים שלהם בעיה כמו של איל אח שלו,

אורי אמר... שזה עצוב שיש לילדים בעיות וטוב שיש בית ספר שהם יכולים ללמוד בו.

ואולי כדאי שגם איל אח שלו יבוא לשם....

כרגע מה שמרתיע אותי זה שני דברים,

א. איך נגיע לשם בבקר....

ב. בבית ספר מונהג יום לימודים ארוך, אני עובדת ביוח"א, ורואה את הילדים הכל כך עייפים בסוטפו של יום....

    וללמוד ממש חשבון אנגלית ותנ"ך ב- 2:30 ממש לא נראה לי.

ראינו את בית הספר הזה, נראה עוד כמה ונחליט....

אחרי הביקור בבית הספר הוציאנו את אורי מהגן,

ירד גשם זלעפות.

אורי בקש ללכת הביתה בגשם, הלכנו ביחד,

הילד קפץ בכל השלוליות,

נרטב עד לשד עצמותיו...

הגענו הביתה, מיד הדלקנו הסקה,

הורדנו את כל הבגדים הרטובים ולבשנו יבשים....

אוריקי היה כל כך שמח ומאושר.

בטיפשותי לא היתה לי מצלמה.

הבטחתי לעצמי לקחת אותו שוב לשלוליות

והפעם עם מצלמה.

שבת חורף חמימה ומקסימה לכולכם.