אני אמא

לנו קשר לשחרר.. ולאורי קשה להשתחרר.

זה ברור שזה מזין אחד את השני.

היום אנחנו עושים משהו קטן לטובת השחרור.

תלמידי כיתה א הוזמנו ליומהולדת של אחת הבנות,

הילדה גרה באחד מהישובים באיזור ירושלים.

כבר בתחילת השבוע אמא של חבר של אוריקי אמרה לי שהם בשמחה יקחו את אורי יחד עם בנם ליומהולדת.

בהתחלה אמרתי בלבי לא-

אנחנו ניקח את אורי,

אולי יהיה לו קשה?

אולי הוא יזדקק לנו.

לא שיתפתי איש במחשבות האלה, כי זה משהו שאני צריכה להתמודד איתו.

אחרי מחשבה נוספת אמרתי לעצמי זו הזדמנות לשחרר את הילד קצת,

הרי ילד בכיתה א' יכול לסוע באוטו של אבא של חבר...

אמרתי לאמא של החבר, בסדר גמור, אוריקי יסע איתכם.

ואז שיתפתי את אבא,

אמרתי לו שזו הזדמנות נהדרת לתת לאורי קצת עצמאות,

ושזה טוב בשביל הילד,

אבא הסכים איתי.

כמובן שאמרנו לאורי שהוא יסע עם הוריו של החבר.

היום הבאנו את אוריקי מבית הספר,

אורי הכין ברכה חמודה לילדה,

אבא אמר לו, יאללה אורי אני לוקח אותך לחבר כדי שתסעו יחד,

פתאום נפל לילד האסימון,..(הוא בכלל לא יודע מה זה אסימון...)

"אמא אתם תהיו איתי ביומהולדת??"

"לא" עניתי "אנחנו סומכים עליך שיהיהלך כייף, רק תזכור שאסור לך בוטנים "

דמעות היו בעיני הילד,

ואנחנו הצלחנו לא להשבר...

אורי  אמר לאבא שהוא מאד ינסה לא לבכות.

הילד הלך ליומהולדת עם החבר לכיתה.

אני בטוחה שזה צעד נוסף בדרך לעצמאות.

שחשובה לילד שלי.

אז לילדה החמודה מהכיתה של אורי יומהולדת שמח והמון המון הצלחה.

ולאורי שלי!

אין עליך ילד בוגר ואחראי שלנו!!

ולכולם שבת שלום!

השעה 16:30 אורי חזר מהיומהולדת שמח ומאושר.

הוא אמר שזה היום הכי כייפי שהיה לו!!

אני שמחה בשבילו.

נרגשת שמחה וגם עצובה בשביל עצמי....