אני אמא

פורים עבר.

עוד שבועיים וחצי מתחילה חופש פסח.

היה לנו ממש כייף,

ביום ראשון היינו בהצגה "אנה ומלך סיאם" של תיאטרון אורנה פורת.

שעתיים וחצי של הצגה עברו ממש במהירות.

אמנם ישבנו ביציה, אבל ממש ראינו נהדר, אורי כל כך נהנה.

בסוף ההצגה הוא אמר לי,

"חשבתי שזו לא תהיה הצגה יפה, אבל היא היתה מדהימה!"

אורי מאד אוהב ללכת להצגות וסרטים.

הוא רק התאכזב מעט כשלא יכל ללכת לומר תודה לשחקנים,

ככה אורי עושה כמעט בכל הצגה.

אתמול היה יום משלוחי מנות,

בחוג קרמיקה אורי ואני הכנו צלחות למשלוחי מנות.

למשפחה של אבא כבר נתנו בשבת, אז ראינו את כולם

ואתמול נסענו למודיעין למשפחה שלי,

התחלנו באחותי, שם אכלנו לנו ארוחת בוקר עם אחותי והאיינים שלי,

אוריקי שיחק עם אלעד יחד הם הכינו צמידים, מגומיות..

המשכנו להוריי, ואחר כך הלכנו עם גיסתי והאחיינית שלי למקום מקסים שנקרא כיד הדמיון,

שם צובעים כלי קרמיקה, כל אחד צובע לפי הדמיון שלו והכיף שלו, אחר כך משאירים את הכלי לשיריפה,

אחרי כשבוע מקבלים את הכילים לשימוש.

חזרנו לביתו של אחי, אורי הכין לי טבעת שלא הספיקה להתייבש... 

בפעם הבאה שנפגש אקבל טבעת תוצרת אורי ויעלי.

את סוף היום ממש לא ציפיתי,

אוריקי חטף התקף של מיגרנה,

נכנסנו לאוטו כשהוא אומר שהראש כואב,

כנראה שאורי לא שתה מספיק, 

אני לא הזכרתי לו לשתות (וגם אני לא שתיתי)

או שאולי זה ממזג האויר המוזר הזה,

או אולי ממשהו שהוא אכל.

בכל אופן-

עוד לפני שיצאנו את מודיעין אוריקי נרדם.

הגענו הביתה, קילחנו את אורי, נתנו לו לשתות,

והראש עדין כאב מאד.

אחר-כל אוריקי הקיא, ואז כבר חש טוב יותר.

והלך לישון עד הבוקר.

סיום לא נעים ליומיים ממש כייפים.

אני שונאת את המגרנות האלה, כשזה אצלי אז מילא-

אבל כשזה קורה לאורי, אני ממש מרגישה נורא,

גם כי אני יודעת עד כמה ההרגשה נוראית,

וגם כי אני חשה רגשי אשם.

ממש לא נחמד להתמודד עם מיגרנות בגיל כל כך צעיר.

רק בריאות לכולם.

אתמול אוריקי התחפש, 

הוא היה נינג'ה דרקון אדום,

לדבריו זו נינג'ה מאד טובה שעוזרת לרעים להיות טובים.

כמייטב המסורת המשפחתית שלנו גם אני התחפשתי,

הייתי ל-מלך. לא, לא אחשרוורוש הוא לא חכם באו נדייק הוא טיפש,

רציתי להיות ושתי -

אישה דעתנית פימנסטית שלא רצה אחרי כל הגחמות של בעלה הטיפש.

אבל מה לעשות בבית היה כובע-כתר של מלך.

הייתי עם אורי ואחר כך חשבתי שאני צריכה ללכת למרות שמאד רציתי להשאר, כייף איתו.

ויחד עם זאת חשובה לי כל כך העצמאות שלו,

וכך השארתי אותו עם חבריו לכיתה להנות ממסביה אחת גדולה,

והלכתי לי הביתה.

בצהרים אספנו אותו והוא היה מלא חוויות.

שמחתי שנהנה מפורים הראשון בבית הספר.

היל שקיבל את המשלוח מנות מפלצת של אורי בא אלי ואמר לי שהיא כל כך יפה המפלצת ,

ושהוא ממש שמח שהוא קיבל את משלוח המנות הזה.

אוריקי קיבל משלוח מנות ובו היו דברים שהוא אוהב-

מה ששמח אותו הרי בדרך כלל כל המתוקים האלה לא מדברים אליו.

חג פורים שמח!

הפוסט הקודם דיבר על הפחדים שאוריקי מתמודד איתם.

החלטתי לטפל בזה עם קצת יצירתיות.

אז...

לקחתי קופסא של קורנפלקס.

פתחתי אותה, והפכתי אותה....

והזמנתי את אורי ליצור מפלצת.

הוצאתי צבעים, מדבקות, פרחים, עיניים זזות קרטון של ביצים, כפתורים צבעוניים...

ויאללה לעבודה.

ואז התחלנו ליצור ולהתמודד עם הפחד,

אורי למד שהוא שולט במפלצת,

הוא הרי בחר את הצבעים שלה,

ואת מספר העיניים,

ואת צורת הפה....

וגודל השיניים.

מה שמעניין הוא שלמרות שהמפלצת מפחידה הוא בחר לשים לה פרח קטן בצד כדי היא תהיה גם נחמדה.

זהו משלוח המנות שמחר אורי ייתן לאחד מחבריו לכיתה.

אנחנו מיחזרנו, ושלטנו במפלצות, ונהננו.

מה צריך יותר מזה???

חג פורים שמח!!