באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בימים אלה חוגגים בערוץ 2 עשרים שנות קיום רשמי. התגובות לחגיגות האלה נחלקות לשני כיוונים עיקריים: אלה שמשתפכים, ונזכרים בנוסטלגיה, ועושים מצעדים של התוכניות האהובות ביותר. ואלה שהמיאוס והמרמור משתלטים עליהם, שסובלים מכל הריאליטי, שנמאס להם מהפרסומות, שכועסים על כל ההומור הרדוד, שמתגעגעים לסדרות הרכש וכן הלאה.

אישית, אני לא פה ולא שם. כי היו הרבה דברים נפלאים בערוץ 2, אבל בשנתיים האחרונות הוא לא חלק מהחיים שלי. לעתים נדירות אני מציצה בתוכנית כלשהי. רוב הזמן אני רואה ספורט, סרטים, ערוץ הטיולים (קבלתי חינם לשלושה חודשים, לא ברור למה) וסדרות שמוקלטות ביס מקס טוטאל*. בקלות אפשר להתמכר לכל הריאליטי לסוגיו, זה הרי ממלא שבוע שלם, אבל בסוף אתה מרגיש טמבל. שיחקו לך ברגש, ולא החכימו אותך אפילו פעם אחת. והתוכניות שכן יכולות להחכים אותך, זה כמו "חפש את המטמון": לוקח הרבה זמן וצריך לעבור הרבה שלבים כדי למצוא אותן בלוח השידורים.

ב-1993 ערוץ 2 היה חדשני, היום הוא תקוע אי שם בריאליטי של הניינטיז, ומשכנע את עצמו שזה שפורמטים נמכרים ברחבי העולם זה סימן שמשהו טוב קורה. אם מישהו היה קונה את כל לוח השידורים קומפלט, זה היה נכון. אבל הערוצים מחו"ל קונים מקסימום סדרה אחת/ריאליטי אחד או שתיים/שניים. מעניין היה לשמוע פעם מישהו בכיר מ-NBC (לא אלכס גלעדי!) או מ-CBS מנתח את לוח השידורים השבועי של ערוץ 2. איזה ציון הוא היה נותן לו, מה הוא היה מוציא, מה היה מוסיף, מה היה חושב על הישראלים שמוכנים לצרוך את כל זה באחוזי רייטינג גבוהים.

מפגר ככל שזה יהיה, אני מתגעגעת לימי "העולם הערב", לימי ערוץ 2 הנסיוני, לזמנים שבהם היה מותר לחשוב יצירתי ומחוץ לקופסה ולא לעבור אלף קבוצות מיקוד בדרך למסך. אלה היו הימים שאנשים עדיין ניסו להגשים חלומות. היום מנסים להגשים הכנסות - ועדיין לא מצליחים להפוך את ערוץ 2 לרווחי. ואולי האשמה היא בכל מי שמצפה שהקופסה המרובעת תרגש אותו, תבדר אותו, תכניס לו אקשן לחיים, תתן לו ערך מוסף על בסיס קבוע. מצד שני, אם לא מצפים כלום אלא רק לניקוי ראש, אפשר פשוט לראות גיא פינס. שם לפחות אתה מרגיש שמישהו התאמץ בשבילך.

בשורה התחתונה, יומולדת לא שמח יש לערוץ 2. הרבה חשבון נפש צריכים לעשות שם. זה אולי יותר קשה ופחות כייפי מלעשות את "מילון ערוץ 2 השלם", אבל זה הרבה יותר חשוב.

* וכמובן שראיתי את כל העונה של מחוברים פלוס - בסלולרי ואצל ההורים, לסירוגין.