'' על דעת עיני שראו את השכול ועמסו זעקות על ליבי השחוח.

על דעת רחמי שהורוני למחול עד באו ימים שאיימו מלסלוח נדרתי נדר: 

לזכור את הכל, לזכור – ודבר לא לשכוח  ''

בתור אחת שסבתא שלה מצד אמא היא ניצולת שואה,

אני לוקחת את היום הזה ללב מידי פעם וכל שנה.

בשבילי נושא השואה זה נושא קשה, כואב, עצוב.

אני לא מסוגלת לשמוע עדויות כי אני מתחילה לבכות

ובטח שלא לראות סרטים כי זה כואב לי, כואב לי לדעת שבזמן שיש

ילדים שבוכים על זה שאין להם מספיק בגדים ואין להם מספיק אוכל בבית

כי ההורים לא הלכו לסופר, לא יכולים בכלל לתאר שכל זה אפסי לעומת

מה שאותם אנשים, יהודים, עברו באותה תקופה בגלל היותם יהודים.

כולם תמיד אומרים שהשואה הייתה