לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

You're always haunted by the idea you're wasting your life.


Only after disaster can we be resurrected


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ghj. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

undeterred he hides from the light


בא לי לבכות

הפעם האחרונה שבכיתי הייתה לפניי שנתיים כשסבתא שלי מתה

הפעם האחרונה שכמעט בכיתי {אך עצרתי את עצמי } זה כשהיה לי פיצוץ עם החרב הכי טוב שלי.

אני מותש פיזית, נפשית, מנטלית.

אני אפשט

ביום אני מרים יותר ממאה קילו במצטבר ומפעיל את אותה כמות אנרגיה במצטבר ומזיע 10 אחוז מזה במצטבר

I'm an over thinker  שאומר שבאמת אני חושב מעל למה שצריך על כמעט כל דבר {כל עוד אין לי תעסוקה}

מנטלית וול הרבה דברים מצטברים הרבה מידע עליי שמפריע לי לשאת

אז כן העניין שאולי אני מתלונן אולי נוצת פה למישו אבל לא כזה איכפת לי

בכל מקרה... אחריי יום מפרך של היום שתוף שמש\מאמץ\זיעה\מאמץ\כאבים, הנגן החליט קצת להתעלל בי בדרכי הביתה, בנסיעה אל תחנת הרכבת הושמע השיר Mastodon - the Czar שהתנגן עד הגעתי לתחנת רכבת, אחריו הושמע Tool - Wings {PT 2}s עד שהרכבת הגיעה תפסתי מקום ומיד אחריו oceansize - Voorheez כל השירים הנ"ך הם שירים מאד קרובים לליבי שתמיד תמיד תמיד תמיד מציתים משהו שאני שומע אותם. 

הייתי על סף בכי

רציתי לבכות

אבל כמובן כמו בכל פעם עצרתי את עצמי

ואז באה המחשבה של אני צריך לשחרר את האנרגיות האלהף לפרוק את ההסלע הזה מהגרון ועוד נמשלים לרגשות חסומים...

אני לא בדכאון אבל באמת שזה אובר עליי כל סוף יום {חוץ מעניין השירים}

תשוש שחוק

נכתב על ידי , 5/9/2010 22:32   בקטגוריות kalgaron, TOOL, מוזיקה, צבא, פסימי, שחרור קיטור, ghj, oceansize, mastodon, דכאון, מכונאות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של wrong. ב-6/9/2010 18:50
 



הנה בא ההספד


לפניי שאני כותב פרולוג רציתי להגיד שהפוסט הבא הוא לזכר הבניין הנטוש מול כיכר דיזינגוף יהי זכרו ברוך
על מה אני מדבר? ביום העצמאות הסתובבתי עם החצי השני שלי מהבימה עד הנמל ובדרך עברנו ליד הכיכר המפורסמת {יתר על המידה} והסתכלנו קדימה אני אישית רואה שמשהו לא בסדר, אז המשכנו ללכת ואז אני קולט שמימיני הרסו בניין, עכשיו בתכלס מה זה אמור לשנות לי כולה בניין אבל לא הבניין הנטוש ההוא היה סמל מאד גדול שלי היו לי שם הרבה זיכרונות, והרגש, והרגשתי מועקה ממש גדולה כאילו האוויר נעתק  ממני, גם המחשבה שאני והחצי שלי האנשים האחרונים {או לפחות בין הבודדים } שיש להם את התמונות של הגרפיטי של האומנות שמור כי עכשיו וואלה לא יהיה זכר יותר
ואם בגרפיטי עסקינן אז מי קבע שזה וונדליזם מי גם קבע שזה "סטריט ארט" אני בטוח שעם לדהוינצ'י היה כמה בקבוקונים כאלה הוא היה עושה את הכנסייה הכי מטורפת עליי אדמות, אז שאלה אם אני לוקח סבון מברשת ברזל וכמה שבלונות ועושה גרפיטי נקי {מנקה את המדרכה כציור מסוים} אז אני מראה לכלוך איפה ההבדל ? 
בשביל המתעניינים Clean Grafitti..







אחד הרגעים שיזמרו בזכרוני



אנשים לא רק מהארץ







אני










לזכר האומנות לזכר הרגעים לזכר אי האי אכפתיות לזכר הסקווטרים לזכר.
credits for the picture 
נכתב על ידי , 23/4/2010 12:08   בקטגוריות צילום, אקטואליה, גראפיטי, תל אביב, גרפיטי, אומנות, ציור, הריסה, הספד, לזכר, ghj, kalgaron, תמונות  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של wrong. ב-7/6/2010 20:04
 



Avatarכינוי: 

בן: 36

Skype:  [email protected] 

תמונה




35,150
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לwrong. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על wrong. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)