|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מנקה את הלכלוך מהכתף
שינוי.
הגיע השינוי הגדול ביותר שקרה לי מאז שעברתי לתא
בת זוגתעי טסה ליפן
כתבתי לא מעט שירים על הסיטואציה
ובכיתי במשך חודשים
ואכלתי כאפות
והתערער לי הבטחון
ובסוף
זה קרה
זהו הלילה השלישי של הסיאמית שלי ביפן, והיא הולכת לישון עם חיוך. זא אנחנו גורמים לעצב להיות חיוך. אני ככ שמח שלפחות זה עובד! אנחנו מתקשרים. בצורה טובה ויעילה ומסכונרנת כל הכבוד עתיד.
המסך הזה אם הייתי יכול לגעת לך בוואר או לתת כתף זה היה עושה עבודה ככ הרבה יותר טובה.
הגיע הזמן להשתמש במילים
כמה אני מתגעגע
כמה את חסרה לי
כמה הייתי רוצה אותך לידי סתם אפילו תמנצ'סי משהו לידי לשמוע אותך
אני ממלא את חיי בתכלית חדשה
בנתיים אלו שעות נוספות
עוד מעט יצתרף לזה חדר כושר
ולאחר מכן סטאז'
השנה הזאת היא היסטרית ככ לשנינו
ושנינו מגיעיפ לקו הסיום ביחד למרות שרצנו את הרב דיי לבד מור אור לס
ואני גאה בה .
הבית לא מאוזן בשיט ותמיד יש שריפה לכבות
כמעט תמיד
לפעמים זה מרגיש כאילו אני תמיד טועה במה שאני אומר
אז עובדים על זה
אני טכנית במצב לא רע בכלל כלכלית פיזית קצת לבד לי בלי לישון איתה אבל בסדר סך הכל
יש לי לעשות טיפול שיניים
טיפול ברגליים
בגב
וכפות ידיים
מאין פיתחת דף חדש לתקופה הזאת אבל בדף הזה אין פרולוג
את הפרולוג אני עושה משהו כמו כל ארבעה דפים בערך :P
-
עשיתי שינוי קטן בבלוג
שינוי אחד קטן מיני רבים
- - -
לעלות את מה שכתבתי על הסיאמית שלי?
|
נכתב על ידי
,
10/9/2015 22:25
בקטגוריות דאגות, קריירה, שותפים, שנה חדשה, עבודה, יפן, סטאז', התמכות, שינוי, קשר רחוק
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דניאל ב-11/9/2015 03:13
|
טופי
ממתי אני כותב פסוט ואז אני מוחק אותו ?
מהיום !
קשה להתפרק בבלוג כמו בעבר.
וקשה לציין מה מפריע לי כמו בעבר
אני לא מקיא מילים יותר שדווקא אהבתי את הסגנון הזה
בכל מקרה אני אנסה לדבר על מהשהו שקורה לי המון לאחרונה
כידוע לכל מי שעוקב אחריי הבלוג הזה עברתי דירה עם שותפים
השותפים הם חברים קרובים אליי ורציתי להפוך אותם ליותר קרובים ואולי אפילו ללמוד מהם קצת
אבל לאחרונה התחילה להווצר מגמה שבה שכשיש סיוטאציה שאני מכריע החלטה מסוימת {מצטער על הערפל הזה שאני שם פה אני לא רוצה לדבר ספיציפי} ואני בוחר אפשרות אחת שואלים אותו למה אז או שאני אומר אני לא יודע, או שאני אומר אני לא יודע אייך להסביר {אותה הגברת בשינוי עדרה ?}
ואז הם מתעניינים כי הם לא מצפים שאבחר בהחלטה שכזאת, אז כדיי לתת תשובות לשאלות שלהם מה שקורה זה שאני חופש בעבר שלי, כי הם רוצים לדעת את המהות. אני לא חופ]ש בעבר שלי
העבר שלי הוא רק העבר שלי ושם הוא ישאר
כן הוא עיצב אותי ךמה שאני היום
כן כדיי לקבל את עצמי אני צריך לקבל את העבר שלי
אבל....לא רק שהעבר שלי הוא קשה מנשוא אלא שאני לא זוכר את רובו כנראה כי הדחקתי {וטוב שכך}
עכשיו אסייג את דבריי בכך שאומר אני מודע לעצמי
אני מודע חסרונות שלי
ואני מודע למעלות שלי
ואני לא חושב שאם אלך לפסיכולוג זה יתן לי משהו שאני לא יכול להשיג בעצמי
אז כן עכשיו מה שוקרה זה שאני לא מסתכל על העבר אני מסתכל קדימה כי זה מה שחשוב
איך אני בונה משפחה
איך אני מגשים את החלומות שלי ושל בת זוגתי
אני לא הולך לתת לעברי להפריע לזה. מה שכן אם וכאשר הוא יפריע אז אני אטפל בזה
נגעתי פה בנקודה שאני רוצה לשבתצ עליה קצת יותר
אני כבר לא יודע על מה שווה להתעקש ועל מה אני צריך לוותר
או יותר נכון לבחור את המלחמות שלי ב
בין אם זה בעבודה
בין אם זה בדירה
בין אם זה במשפחה
מה באמת מפריע לי ?
מה באמת חשוב לי ?
זה קשה
לפחות לי
המון דברים קורים בבת אחד יותר מדיי פעמים וזה לא משהו רגיל אליו
כלל או כלל
כאילו הביטוי כשנגיע לגשר נעבור אותו אצלי הפך להיות
כשגיע לגשר תצתרך להלחם באירי עם רגל של מקלע ואז תצתרך לדלג מעל כמה שברים שאחריהם כנראה יהיה ערפל ולאחר מען שכשעברת את הגשר יהיה לך עוד אחד
אני בן אדם שפותר את העיות שלו בשניה שהן קורות או את האפשרות הקטנה שאולי תיהיה בעיה אני פותר
לאחרונה זה לא המצב
אולי התחלטי לזרוק קצת ?
לא יודע
אין לי ממש דרך לסיים את הפוסט
או לסיים את דבריי
ולא אני לא מרגיש שפרקתי מספיק
בדיור מה שהיה קורה אם הייתי הולך לפסיכולוג
יופי
|
נכתב על ידי
,
17/8/2015 17:09
בקטגוריות דאגות, דכאון, טקסט, יפן, קריירה, שאלה, שותפים, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
dont worry nothing is under control
אני מגיע למצב שממש קשה לי בוא, יותר כמו קשה לי להתמודד איתו. הסיבה העיקרית היא שזה בעיקר בגלל המצב הזה שלא הייתי בוא לעולם. לעולם לא הייתי צריך לעבור עמידה בזמנים בצורה כזאת, של למסור דירה ולהעביר דירה פלוס לאחסן חלק ממנה במקום אחר. התאריך עזיבה של המסורת הוא ב8.7 שזה יוצא יום רביעי, אני ביקשתי מבעל הדירה שלי לתת לי הערכה ל11 שזה יוצא יום שבת אז בעיקרון אני רוצה להעביר את הדירה בשמיני כבר לדירה החדשה ובסופש אוחל לצבוע את הדירה הישנה. אחת הדרכים הם לקחת שניי ימי חופש מהעבודה {שאני לא מעוניין לעשות} רביעי וחמישי רביעי להעביר את הדירה הישנה לחדשה וכל שאר הדברים לקחת לבית הורי שנמצא בפרדס חנה ואז שישי שבת אני ישן בדירה החדשה וצובע את הישנה ושלום על הישראל. אני חושב שאני מעדיף לסיים לעבוד בשתיים בשלישי ולעשות העברה לבית הוריי ואז יום רביעי להעביר את הדירה הישנה אל החדשה ואז ממשיך ככה עם הצביעה בסופש בשבת מסיים ושלום על ישראל. אמן
אני מעדיף את השניה
אוקיי אז חשבת על זה עד הסוף זה טוב כל הכבוד לך..
תודה
אז מה עוד קשה לך איתו
הפן הכלכלי
מה ? אבל קיבלת כסף הממילואים ושמת סכום בבנק כחיסכון שלא מבייש אף אחד כסכום כסף בעוש....
נכון אבל הוא לא אופציה אני דוגר עליו
אוקיי
אני צריך העשירי לבדוק כמה יש לי ואיתו אני צריך 1250 לקנות את הרהיט של הדירה, עוד 1250 כשכר דירה שאני מושך עד ל11 שזה כבר 2500 שקל+
אוקיי אבל אמור להיות לך סכום כזה בלי קשר למשכורת שתקבל
נכון
אוקיי אז למה את מודאג? יש עוד משהו?
כן
התואיל בטובך ולספר לי ?
טוב אז זה לא באמת דאגה
אז מה זה ?
זה יותר כמו הכאב בלשחרר
תוכל להרחיב?
כן
נתחיל הכבד אל הקל אוקיי ?
אוקיי
אז ככה: בת זוגתי עוזבת לשנה אקדמאית. ליפן. ארוסתי. מיי סיגניפיקנת אט'ר. הולכת. ליבשת אחרת
אני הולך לישון לבד במשך שנה,
אני הולך להתגעגע ככ את הולכת לחסר לי ככ
וזה קשה לי
חשבתי על מה לעשות כדיי לפתור את הרב אבל פיסית לא תיהיה לי את דניאל איתי
בוא נתרכז על מה חשבת על לפתור ?
אני פותח בלוג פרטי לשנינו שרק שנינו יכולים להכנס אליו ששם נוכל לדבר,לעלות תמונות,מוזיקה וידאו בכל רגע נתון. אני אקנה בפלא חדש כדיי שזה לא יהיה תירוץ ללמה אתם לא מדברים ברגע זה. אני אבקר אותה לשבוע. אבל הפחד הכי כגדול הוא מה יהיה אם אשתנתי עד כד כך שהיא לא תהאב את מי שאני ? מה יהיה אם היא תשתנה עד כדי כך שאני לא אוהב אותה? {כואב לי בחזה} הריי אנמרנו שניתחתן כשהיא חוזרת יו נו? זה לא קל אני מקווה שהיא תחזור ותתאהב בי מחדש. בהתפתחות של האדם {השם שלי לא הדבר האנושי הזה שמייחסים אליו כולם} ה"אדם" הישן כבר לא יהיה, ויהיה מישו קרייריסת, אחראי, עם הראש שמרחף מעל המים. מזוודה\עניבה דה הול שאבאנג ושהיא תיהיה גאה בי ותתאהב בי מחדש. בעיקר
אתה צריך להגיד תודה שזה קורה בתקופה הזאת ולא לפניי עשרים שנה כי אז היית סובל הרבה יותר
זה נכון ואני כן מעריך את זה מאד
אוקיי
מה עוד?
הכל כל כך מתגמד לזה... יש עוד
תמיד יש עוד
אבל זה הדבר שהכי מפחיד אותי
לא איזה שותף אהיה
לא אייך אוזי תסתדר עם נועה {חתולות}
זה
יש המון סיסמאות שאני אומר לעצמי כדיי שאני אבין שזה לא בשלטתי ואין באמת מה לעשות כמו:
dont worry nothing is under control" "
"אם יש לך בעייה ואתה יכול לפתור אותה אין לך מה לדאוג כי אתה תפתור אותה. אם אתה לא יכול לפתור אותה אז אין מה לעשות. אל תדאג, כי אין לך אייך לפתור אותה"
and so on and so forth
אוקי
יש עוד משהו שאת רוצה לחלוק איתי?
תגיד לי אתה
...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: